ממתי השיעור?
אם אני זוכר נכון לדעת מרן זיע"א גם אדם שהכניס עצמו לסכנה צריך לברך הגומל אך אין הספר איתי כעת לבדוק ואבדוק בהמשך בל"נובשיעורו באלעד העיר הרה''ג ר' שי עובד שליט''א שאם שחה בעומק ועבר את הגבול שהמצילים קבעו שעד כאן רשאים המתרחצים לשחות, אין לו לברך הגומל היות והוא בגדר שמכניס עצמו לכלל סכנה, שמשום סב''ל אינו רשאי לברך (והוסיף הרב שליט''א שאותו אחד שחזר מכזו שחיה בעומק הים לא בטוח שבכלל נשארו לו זכויות).
בכל אופן, עד שהגיע לאותו עומק, כבר נתחייב הגומל, ואיך יפקע ממנו החיוב?!אם שחה בעומק ועבר את הגבול שהמצילים קבעו שעד כאן רשאים המתרחצים לשחות, אין לו לברך הגומל היות והוא בגדר שמכניס עצמו לכלל סכנה, שמשום סב''ל אינו רשאי לברך
אם נכנס עד איפה שהמציל מרשה עמוק ואח''כ המשיך להסתכן בכוונה לכאו' באמת לא פקעבכל אופן, עד שהגיע לאותו עומק, כבר נתחייב הגומל, ואיך יפקע ממנו החיוב?!
אטו מי שהתחייב הגומל, ואח"כ הכניס עצמו למקום סכנה, יהיה מ"ד שיפטר מהחיוב הראשון שהיה לו?!
דברים מסתברים מאד.לכאו' אי"ז נחשב התחלה וסוף, אלא כשחיה אחת אריכתא דמי, ומשום שהכניס עצמו לסכנה אינו מברך. דו"ק. ולפ"ז ליתא קושיתך השניה.
כל זה להסביר את דבריו של הרה"כ.
צ"ע שהרי הרב בחזו"ע עשה בזה חילוק וכנ"להרב שי עובד שליט'א הסתמך על האמור פה
אולי זיל בתר טעמא.לכאו' כתוב יורדי הים באניות?
גם כתוב הולכי מדבריות?לכאו' כתוב יורדי הים באניות?
הרב אוחז שלשחות לעומק זה לא דומה להתקררותצ"ע שהרי הרב בחזו"ע עשה בזה חילוק וכנ"ל
דעת הגאון הרב גדעון בן משה להתחשב במצילים עד כדי כך שהורה (אור תורה תשעח תשרי סי' ב)גם כתוב הולכי מדבריות?
ומי שיודע בעצמו שיודע לשוט מה בכך אם עבר את גבול שגבלו המצילים? וכי הם הלכה למשה מסיני? פוק חזי בכינרת שעוד לפני הגבול יש עומק של יותר משתי מטר, ומה תענה על רוכבי האבובים והבננות שקופצים ומוקפצים בעומק הים, ובכלל יש לדון במי ששט עם חליפת מצופים, ולענ''ד אין לנו אלא דברי מרן רבינו עובדיה כפשטם שבכל גוונא יברך, והכי נהגינן.