• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

הגומל על שחיה

וכן אמר הרב שליט'א שאם שוחה איפה שיש מציל לא בטוח שיכול לברך הגומל היות ונכנס לסכנה (בשיעור הנז' בשרשור הקודם באמצעיתו וגם בסופו ממש).
 
נערך לאחרונה:
וכן אמר הרב שליט'א שאם שוחה איפה שיש מציל לא בטוח שיכול לברך הגומל היות ונכנס לסכנה (בשיעור הנז' בשרשור הקודם באמצעיתו וגם בסופו ממש).
מה שזכור לי שזו בדיוק המחלוקת בין מרן זצ"ל לבין הרב אויערבאך.
אם אין מציל זה יותר פשוט שיברך, רק השאלה מה יהיה הדין כשיש מציל.
הרב אויערבאך אמר שמכיון שיש מציל אז זה לא סכנה ולא יברך, ובחזו"ע השיג עליו שאע"פ שיש מציל מ"מ המציאות היא שגם אז יש סכנות של טביעות ולכן יברך.
 
מה שזכור לי שזו בדיוק המחלוקת בין מרן זצ"ל לבין הרב אויערבאך.
אם אין מציל זה יותר פשוט שיברך, רק השאלה מה יהיה הדין כשיש מציל.
הרב אויערבאך אמר שמכיון שיש מציל אז זה לא סכנה ולא יברך, ובחזו"ע השיג עליו שאע"פ שיש מציל מ"מ המציאות היא שגם אז יש סכנות של טביעות ולכן יברך.
הרב כתב בחזו"ע:
ודע שהשוחה והשט בים, ואפילו בים כנרת שהוא סמוך למקום ישוב, ואפילו יש שם מציל באופן קבוע, אע"פ כן דינו כדין יורדי הים, שהרי כמה פעמים אירעו שם אסונות ונטבעו בים. ודלא כמ"ש בספר הליכות שלמה (עמוד רעז בדבר הלכה). ע"ש.
ומה שבא להדגיש, שאפי' אם יש מציל באופן קבוע, אעפ"כ מברך.
ולא כמו שכתב בהליכות שלמה:
1725204156656.png
שכל הטעם שההליכות שלמה כתב שלא יברך, הוא מכיון שאם יארע לו דבר ח"ן, יצילוהו מיד, ומשמע דאם לא יצילוהו מיד, כן היה מברך.
וע"כ העיר מרן, שלא שייך טענה של "ילצילוהו מיד" כיון שפוק חזי שיש פעמים שאע"פ שיש מציל ושהוא סמוך לישוב, ואנשים טובעים.

(אא"כ נפרש שההליכות שלמה כתב על מי ששט בספינה ולא ששוחה בים, אך ממש"כ בחזו"ע נראה שהבין דבריו במי ששוחה).
 
מה שזכור לי שזו בדיוק המחלוקת בין מרן זצ"ל לבין הרב אויערבאך.
אם אין מציל זה יותר פשוט שיברך, רק השאלה מה יהיה הדין כשיש מציל.
הרב אויערבאך אמר שמכיון שיש מציל אז זה לא סכנה ולא יברך, ובחזו"ע השיג עליו שאע"פ שיש מציל מ"מ המציאות היא שגם אז יש סכנות של טביעות ולכן יברך.
הליכות שלמה לא דיבר בכלל על שוחה כמבו' בקובץ בי אלא רק על שט וכמו שכתבת במוסגר וכמו שהעיר בס' שגמלני כ"ט שלמד מרן זצל בהליכות שלמ שה"ה
 
נערך לאחרונה:
מה שזכור לי שזו בדיוק המחלוקת בין מרן זצ"ל לבין הרב אויערבאך.
אם אין מציל זה יותר פשוט שיברך, רק השאלה מה יהיה הדין כשיש מציל.
הרב אויערבאך אמר שמכיון שיש מציל אז זה לא סכנה ולא יברך, ובחזו"ע השיג עליו שאע"פ שיש מציל מ"מ המציאות היא שגם אז יש סכנות של טביעות ולכן יברך.
לענ''ד מדברי החזו'ע שכ' אפילו יש מציל ניתן לדייק ל2 כיוונים לא מיבעיה אם אין מציל שלא יברך כי מכניס עצמולסכנה כמו המתאבד כי זה סכנה אפי' שיש מציל וזה לא סכנה כ''כ אע''פ כן יברך או אפי' בין זה ובין זה יברך
 
בהלכה ברורה כתב שהטעם שלא יברך הגומל על שחיה, מכיון שזה נחשב כמו שאר סכנה ולא כאחד מארבעה דברים, ואע"פ שזה דומה ליורדי הים, אבל מכיון שזה לא יורדי הים ממש, לא מברכים על מה שדומה.
ולא הבנתי, הרי גם מי שנוסע בדרך זה לא ממש "הולכי מדבריות", אלא מכיון שזה דומה מברכים. אז מאי שנא משחיה שזה לא ממש יורדי הים אלא רק דומה?
 
בהלכה ברורה כתב שהטעם שלא יברך הגומל על שחיה, מכיון שזה נחשב כמו שאר סכנה ולא כאחד מארבעה דברים, ואע"פ שזה דומה ליורדי הים, אבל מכיון שזה לא יורדי הים ממש, לא מברכים על מה שדומה.
ולא הבנתי, הרי גם מי שנוסע בדרך זה לא ממש "הולכי מדבריות", אלא מכיון שזה דומה מברכים. אז מאי שנא משחיה שזה לא ממש יורדי הים אלא רק דומה?
שגם בזמנם היו שוחים בימים ובנהרות ולא שמענו שברכו.
זה הכל.
פשוט שמרן זיע"א - שכיודע מעולם לא רחץ בים - לא ידע מהמנהג וזה הכל.
 
שגם בזמנם היו שוחים בימים ובנהרות ולא שמענו שברכו.
למה לא שמענו? הרי כל שני וחמישי בימי הקיץ מסתמא היו עולים לתורה ומברכים הגומל על שחייתם.
פשוט שמרן זיע"א - שכיודע מעולם לא רחץ בים - לא ידע מהמנהג וזה הכל.
מאיזה מנהג לא ידע?
 
למה לא שמענו? הרי כל שני וחמישי בימי הקיץ מסתמא היו עולים לתורה ומברכים הגומל על שחייתם.

מאיזה מנהג לא ידע?
שלא מברכים הגומל על שחיה בכנרת.
ולא שמענו ולא ראינו בשום מקום בשום ספר ובשום ביהכנ"ס שמברכין על שחיה בים.
מה כ"כ תמוה?
לשיטת מרן הראש"ל, הבא"ח הוטעה להורות נגד מרן ע"י חכם אשכנזי שבא לבגדד ובלבל המנהגים והבא"ח לא ידע וכו' וכו'
ומאה אלף ק"ו בנ"ד.
 
שלא מברכים הגומל על שחיה בכנרת.
ולא שמענו ולא ראינו בשום מקום בשום ספר ובשום ביהכנ"ס שמברכין על שחיה בים.
מה כ"כ תמוה?
א. איפה ראית מנהג שלא מברכים?! פחמע"ד.
ב. מה שלא הוזכר בספרים - כבר השיב ע"כ בהליכות שלמה (שהבאתי לעיל) שהוא מחמת שאין בדבר כ"כ סכנה. אך אם המציאות שיש סכנה - אין סיבה שלא לברך.
 
מעולם לא ראיתי מברכים וגם שהלכנו עם מרן שליט"א לכנרת כ"פ בישיבה מעולם לא עלה ע"ד לברך ואז עוד לא יצא חזו"ע,
ולשיטת מרן זיע"א אין נפק"מ אם יש סכנה זה כמו אניה רגילה והבן.
מחילה.
האמת אהובה מכל.
 
מעולם לא ראיתי מברכים וגם שהלכנו עם מרן שליט"א לכנרת כ"פ בישיבה מעולם לא עלה ע"ד לברך ואז עוד לא יצא חזו"ע,
אולי אתה לא רואה שמברכים כי בד"כ כשהולכים לים/לכינרת יש גם נסיעה, וממילא נראה בעיניך שמברכים על הנסיעה.
אבל אני באשדוד שאנשים נוסעים לים ולא מתחייבים בברכה על הנסיעה, רואה שכן מברכים על הים. (אם כי בד"כ בבין הזמנים מתחייבים גם מחמת דברים אחרים, או שבלאו הכי מישהו אחד מברך ופוטר את כולם).
ולשיטת מרן זיע"א אין נפק"מ אם יש סכנה זה כמו אניה רגילה והבן.
כתוב באחרונים שבארבעת הדברים שתיקנו לברך זה רק מחמת ששייך בהם סכנה, אבל בדבר שלא שייך כלל סכנה אפי' מארבעת הדברים לא יברך.
ממילא כן צריך שיהיה סכנה, וכ"כ בהלכ"ב שהיה צריך לברך, רק שדחה שלא יברכו מכיון שזה רק דומה ליורדי הים ולא יורדי הים ממש, וע"כ הקשיתי לעיל.
 
חזור
חלק עליון