א. רבותיו של החיד"א לא רק בסב"ל נקטו דלא כמרן אלא בהרבה הלכות נקטו כנגד מרן ואפילו לקולא. והאחרונים ניסו ליישב זאת במנהג קדמון וכו', אמנם לאורך כל הדרך רואים שרבותינו הספרדים נטו להתייחס לקושיות האחרונים ונטו מדברי מרן... והקושיא היא לא רק בסב"ל הם גם במנהגים וכו'.
ב. אי אפשר להורות להחמיר ברבים...
אני אישית עושה נפילה, וראו אותי כמה אברכים ושאלו אותי למה אני עושה נפילה? והסברתי להם את הרקע של הסוגיא והבאתי להם את הקונטרס הקצר שכתבתי ושינו את דעתם וכיום הם נופלים על פניהם.
לפעמים גם צריך להכין תשתית לרב גדול שיבוא וישנה את המנהג..
כבר כתבתי בפנים שככה חשבתי בתחילה אבל אחר העיון אי אפשר לומר כן דדבר זה אין בו טעם וביטול המנהג התחיל שלא כהוגן.
והוספתי עוד להוכיח מהגרע"י והרשל"צ שאע"פ שסוברים שהוא רשות כתבו למחות בנוהגים שלא לומר וידוי ונפילת אפים ביום פקודת השנה של צדיקים ואדמורי"ם.
תן לי סיבה למה לא להחזיר את העטרה ליושנה?
אע"פ שאיננו עוסקים כרגע בדברי האור לציון אלא לדברי הגרע"י, מכיון שכבודו הביא כמקור לשו"ת אור לציון יש להעיר בזה, שהאור לציון בח"ב במבוא כותב את הסיבה לכך שאנו מלין תינוק שנולד 20 דקות לאחר השקיעה ולא חוששים לשיטת ר"ת והשו"ע, מכיון שמרן לא בא לבטל מנהג אף שהוא קולא נגד דבריו כמו שיעיון שם.
ויש...
בספר וירא פינחס, ובקונטרס בין הערבים, הוא כותב שאין מקום לחוש כלל לשיטת החולקים על דברי ר"ת. ולכן השמועה נכונה שהוא מכניס שבת ויוה"כ (בצנעא כדי לא לעשות מחלקות), ותשובה בצידו דע"י שנקל בכל דיני התורה בשיטת ר"ת מימלא ניהיה מחויבים לקיים את חומרותיו של מרן השו"ע בין בדאוריתא בין בדרבנן בדברים...
יביע אומר ח"ב סימן כ"א אות י', יבי"א ח"ה סימן כא' אות ב' בעמודה הראשונה הבו דלא להוסיף עלה להחמיר חומרא על חומרא, חזון עובדיה ח"א (עמוד רעא' ד"ה והנה כל זה).
לעניין מנהג בזמן מרן והאר"י עיין יבי"א ח"ז אות ב' בעמודה השניה בסופו. (גם הר"מ מאזוז מסכים שכך דעת האר"י)
החיד"א מביא שכך המנהג בשם הרב...
לדעת הגרע"י המנהג בזמן השו"ע היה כר"ת אף לקולא וכן דעת האר"י, ומה שנהגו כמהר"ם אלאשקר היה רק לחומרא, והוי תרתי לרעותא א. דהוא מנהג אחרי מרן ב. המנהג בשורשו התחיל מחומרא (לא נכנס מהיכן התחילה החומרא עיין בבית דוד משאלונקי).
וכבר רבים מהפוסקים (שפסקו כמהר"ם אלאשקר) כתבו שיש לדחות את המילה.