קודם כל יש סופרים ויש סופרים.
יש לי פרשיות פצפונות, אעלה צילום אי"ה בהמשך. הכתב ברור ונהיר בהרבה יותר מהגדולות.
הבעיה היא, שאת הגדולות כותב כל סופר מתחיל, ואילו את הקטנות כותבים המומחים, עם הידורים רבים כידוע. ולכן המחיר בהתאם, כמעט כפול שלוש (אצל חלק מהם).
אני עשיתי על כך מחקר. וראיתי כתבים של למעלה מעשרה סופרים. ויש כאלה שכל אחד יותר יפה מחבירו.
בקיצור, זו לא הסיבה להמנע מלהניח אותם.
מה שיותר חשוב, זה הגודל של הבית שלא יהיה יותר מ-4 ס"מ, כמבואר ביבי"א שם ח"א סימן ג אות טו.
ועיין בדברי מרן זצוק"ל בכת"י שהובא בספר שלחן ערוך המידות (כמדומני) להלכות תפילין, שם הוא כותב להדיא שאדרבה אם יעשו אותם קטנים, הכי עדיף טפי כדי לצאת ידי חובה לדעת מרן הש"ע.
אך מרן הראש"ל שליט"א בשו"ת הראשון לציון כתב שצריך להקפיד בכל ההקפדות הנ"ל.
בנוגע למקום ההנחה ביד, הנה ביבי"א שם כתב בהדיא שיש ביד מקום להניח שתים, דהיינו פשוט לו שיש מקום של 8 ס"מ.
ובפועל לפי החשבון של הרב דוד בהלכה ברורה יוצא שאפילו אין 6 ס"מ. זאת אומרת שהרבה תפילין רגילות עוברות על הגבול.
ובפרט נערי בר מצוה אין להם בחצי הקיבורת יותר מ-5 ס"מ.
ועוד, מה יעשו כל חסידי חב"ד.
ומה יעשו כל המניחים שימושה רבה שהם כ-7.3 ס"מ.
והרב מאזוז כתב שיש בזה ס"ס שמא כהגר"א וכו'. ודעת מרן הראש"ל שאין לסמוך ע"ז לכתחילה, כמבואר בילקו"י.
אך באמת אם מחשבים את חצי הקיבורת (השריר) כלפי חוץ, יוצא שיש 12 ס"מ ביד לאדם מבוגר, וכ-10 לילד. בערך.
ורק באופן זה מתיישבת דעתו של מרן זצוק"ל ביבי"א שם.
אני אומר כל זאת לאחר שבדקנו ידים רבות והוא התירוץ היחידי.
[אצלינו בעבודה בדקתי השבוע שני נערים, ומבפנים היה לאחד מהם רק 5.5 ס"מ. ולשני היה 7, הם בהפרש של חצי שנה בגיל. ואילו מבחוץ היה להם בשופי יותר מ-10 ס"מ. הם עובדים בהובלות עם קצת שריר מפותח...].
