תוצאות חיפוש

כי בד"כ הברכה ראשונה שבירך פטרה גם את מה שאוכל או שותה אח"כ כיון שהוא אותה ברכה. אבל כאן, ברכת "הגפן" לא 'פוטרת' את השתיה, אלא שהשתיה טפילה ליין, ואם כבר היה ברכה אחרונה, אז אין למים לְמָה להיות טפלים, והם לא ממש נפטרים בברכת הגפן. לכן יש צד שבכה"ג כן יצטרך לברך שהכל.

כיון שכאן מדובר בברכת "הגפן" שפוטרת "שהכל" אז זה לא המקרה הקלאסי, ויש מקום לדון בזה.

https://forum.moreshet-maran.com/threads/%D7%90%D7%9E%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%9C%D7%94-%D7%95%D7%99%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%A8%D7%90%D7%A9-%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%96%D7%99%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F.11613/

ידוע הדין שמי שבירך ברכה אחרונה כדי שלא יעבור הזמן, והתכוון להמשיך לשתות, שאינו צריך לברך ברכה ראשונה. מה הדין מי ששתה יין, ובירך ברכת "על הגפן" כדי שלא יעבור הזמן. האם יכול להמשיך לשתות שאר משקים על סמך ברכת הגפן שבירך?

לא סותר את זה שמי שקורא את השאלה לא מבין את כוונתך. דווקא זו הבנה פשוטה, כמו חולה. שמעת על כאלו שכן? (רק שואל...)

לא כתוב בסקר. מי שרואה את הסקר מבין ומשיב כפי שכתבתי. [יש נשים שלא מתפללות שחרית? (ואם יש מיעוט כזה בשבילו אתה עושה סקר?!)]

כוונתך שעושות קידוש לעצמן לפני תפילת שחרית?

תראה אולי פה.

זה הופנה לאתר שנקרא "עוד משהו" ושם האתר לא פתוח אוטומטית, אלא צריך לשלוח לבדיקה. כעת זה תוקן ומופנה לאתר "כל רגע" וממילא הוא פתוח.

תחפש במתמחים טופ.

בילקו"י ברכות כרך א' עמ' תקמ"ג כתב גבי ברכה אחרונה על וופלים: "אולם בוופלים של החברות הנ"ל לכאורה יש לברך בורא נפשות כל שאכל שיעור כזית מן העיסה של השוקולד, שהרי כל שלא היה שיעור ברכה אחרונה על העיקר וכן יש שיעור ברכה אחרונה על הטפל, יש לו לברך ברכה אחרונה על הטפל. ולכן טוב שיאכל או ישתה דבר...

העניין בטיפול מול נטפרי.

עמ' תל"ו-תל"ז.

כשאני שם קישור על מילה, רואים את המילה הצבועה פחות טוב מבעבר. ככה: כאן. (בעבר כמדומני שהיו רואים את זה ככה: , שזה בולט יותר).

בילקו"י ברכות כרך ב' הנדפ"מ עמ' תתקי"א כתב: "מי שטעה ובירך על המים ברכה ראשונה "בורא נפשות רבות", יצא בדיעבד, וטוב שיהרהר ברכת שהכל בלבו. ולאחר השתיה, יש להרהר בלבו ברכת נפשות, ולא יחזור לברך שוב נפשות".

שמעתי שבזוה"ק בפרשת השבוע שהיתה - פרשת כי תצא נכתב ע"ז. אגב, ראה כאן אם יש לברך ע"ז.

זה מה שהצלחתי לסרוק...

בילקו"י ברכות כרך ב' עמ' תשצ"ד כתב: "אמנם בשניצל הציפוי הוא דק ואינו עשוי למאכל בפני עצמו, וכל אכילתו היא רק בשילוב העוף, אבל בנ"ד (קבוקים. ב.ל.) המעטה הוא טעים וערב לחיך, ויש בנ"א אף שאוהבים את המעטה יותר מהבוטן עצמו, בגלל טעמו המשובח, ויש שאף משאירים את הבוטנים ואוכלים רק את החיפוי דבר שלא...

הדיבור הוא לא על עצם הדבר, שזה כבר נידון בעבר ובמקומות אחרים, אלא אחרי שידוע ומקובל שלדעת מרן מותר להזיז, כעת נכתב שבשעונים שלנו אין היתר זה, וכתב שאינו יודע על מה סומכים להקל וכו' עיי"ש.