תוצאות חיפוש

למה לא ילפי' בגז"ש מנדרים כמ"ש הגמ' בריש נדרים לענין ידות נזירות (לפי הא"ד השני)

ר' דב לנדו ור' משה הלל הירש לא הוכתרו אף פעם באופן רשמי ל'נשיאי' מועצת גדולי התורה, ובכל זאת הם מנהיגים את הדור בעוז לדעתי צריך לצאת מה''קטנוניות'' הזו של 'נשיא' או לא 'נשיא' כי ס''ס זה תואר פוליטי לכל דבר, אלא צריך לראות ב'למעשה' מי פועל מאחורי הקלעים ומה שאני שומע בימים האחרונים מו''ר הרב יצחק...

יש ענין במוצאי שבת ויום טוב כלשון המסכת סופרים ''אין מברכים אלא במוצ''ש ויום טוב'' וצ''ע על איזה יו''ט קאי, כי ר''ה זה לפני ז' למולד, סוכות ופסח זה אחרי ט'ו, וכ''ש שמחת תורה ושביעי ש''פ ... א''כ האופציה היחידה לברך במוצאי יו''ט היא מוצאי יום כיפור (כנהוג) ומוצאי ר''ה למנהג אשכנז, ומוצאי שבועות...

בד''כ לא נהוג ללמוד כתובות בישי''ק, ובפרט את פרק ראשון

עכשיו הבנתי יש''כ

בפשטות רוב המקובלים לא ס''ל הכי (בן איש חי, כף החיים, הגר''י הלל, הגרב''צ מוצפי ועוד) , וידוע שברכות התורה ניתן לברך לפני חצות אם ישן , וידוע מנהג בית א-ל, שמזכיר הבן איש חי שהיו ממתינים לחצות (שהיו קמים כמה דקות לפני חצות) בשביל ברכות השחר, שלא יקדימו את ברכות התורה לברכות השחר

מסכת סוטה נהוג לתת לצעירים ללמוד, לפי ענ"ד כבר בגיל ישיב"ק זה בסדר, לא לפני מסכת נידה - בד"כ רק בגיל 20 +, חוץ ממקרים מיוחדים

אתה בטוח זכן דעת הרש''ש ?? כי ע''פ מה שמבואר בבן איש חי וכף החיים, יש לומר ברכות התורה בחצות, רק אם ישן ! וכ''פ הגאון הגדול ר' יעקב הלל שליט''א בשו''ת וישב הים שמתי שלא יושן כל הלילה יש לומר הברכות בעלות השחר, גם אליבא דהמקובלים, ולא בחצות עם שאר ברכות השחר

בזמן שלא לומדים, כי יש ספק שמא הוא יום וחייב בברכות התורה, ושמא הוא לילה והוי ברכה לבטלה, הולכים לטבול כדי לא לבטל רגע אחד בלילה הקדוש ככה נהוג ברוב המקומות

לענ''ד גוזמא נקט אבל נכון שיש תיקון עצום בטבילה זו כמבואר בדברי האר''י

לא ידוע לי שיש ענין ב''חצי שעה'' דוקא הענין לטבול סמוך לעה''ש, 72 דק' זה לא סמוך כנראה התבלבל בין זמן עה''ש שהוא 72 לפני הזריחה לבין משהו אחר ... עירוב פרשיות כתוב כאן ... מה שנהוג הוא לטבול בזמן שבין עה''ש א' (90 דק' לפני הזריחה) לעה''ש ב' (72 דק') כדי שלא להיכנס לספק בענין ברכות התורה

כמובן כוונתי היתה רק על משתמשים חדשים כי טוענים שה''תקלה'' ביום ששי הקודם, קרתה ע''י משתמש חדש

אני חושב שכל משתמש צריך לאשר לו כ50 הודעות ראשונות ולאחמ''כ רק בנושאים 'רגישים' ובכל מקרה אי אפשר להכביד על הצוות ולהפיל הכול עליהם אלא על הציבור גם להיות ערני ולדווח על תוכן לא ראוי, שיש כזאת אופציה (למי שיודע)

בדוחק גדול לומר שהכוכבים שנראים כשהשמש נמצאית 16 מע' מתחת לאופק, הם הכוכבים הבינונים של הגמ', והכוכבים חייבים לפי''ז להיראות דוקא במערב כיפת הרקיע, שהרי בודאי לא יעלה על הדעת, שכוונת חז''ל ל-3 כוכבים קטנטנים מתוך מאות ואלפי כוכבים, אלא בהכרח כנ'ל

לכאורה להדליק נרות ביום טוב עצמו, לאו שפיר עבדי לכתחילה דהרי לדעת הרמ''א מלאכה שאפשר לעשותה בע'יוט אין לעשות לכתחי' בי''ט ועוד דיש לחוש שמא יטעו ביו'''ט שחל בשבת וקפידת הפוסקים היא בעיקר על תפילה וביותר על הקידוש אך הדה''נ לא מצאתי בפוסקים המפורסמים (מג'א משנה ברורה כף החיים שו''ע הרב וכדו')

לא הבנתי מה הבעיה להדליק 32 דק' לפני השקיעה ? הרי אפשר לקבל יו''ט מהפלג שהוא 55-75 דק' לפני השקיעה

בימים האחרונים, ישנו ת''ח עצום (זה לא אני) בשם @כהנא דמסייע, שכתב שם ממש לענין תעבור על העמודים האחרונים אני לא כותב שם הרבה (ביחס לאחרים שם) אם זה מענין אותך אני כותב שם בשם נחמייה

לדעתי התשובה חד משמעית היא שכן אבל המנהג מוכיח שלא סברו הכי ...

שוב אתה לא רוצה להבין שכוונת הרמב''ן לשעה של 75 דק' אולי זה לא הכי נשמע טוב, אבל זה הפשט המוכרח ברמב''ן כי אתה ממשיך לאחוז בכל הכוח בטעות התרומת הדן לפיה יום השוויון הוא 9.36 שעות, מהנץ לשקיעה, דבר שכל ילד בגן יודע כהיום שהוא אינו נכון ולכן ישנם 2 אופציות: א. שהרמב''ן טעה כמו התרומת הדשן...

הוא דן בפרקים הראשונים על ספק דאורייתא לחומרא, אי הוי מן התורה או מדרבנן (מח' ראשונים, כידוע) אולי (??) הוא גם מזכיר על ספק דרבנן, צריך לבדוק, למדתי לפני הרבה שנים, אינני זוכר הכל ...