א.א
Well-known member
האם אפשר להדליק 12 דקות קודם הזמן של הלוח והיינו 32 דקות קודם השקיעה
והנה בשבת רגילה אפשר כי יקבל עליו את השבת
אך בשבועות יש פוסקים שאומרים לא להדליק נרות רק בצאת הכוכבים לפי דאין לשבועות זמן בתורה אלא הוא אחר מט יום וא"כ צריך שיגייע דווקא הלילה
והנה אם תדליק בתוך חצי לשקיעה אפשר שלא תקבל ויכולה להדליק
אך להדליק לפני כן הרי היא צריכה לקבל יום טוב וזה אי אפשר כי היא פוגעת בתמימות של 49 יום
ומרן הגר"ע כתב להחמיר בקידוש
שו"ת יחוה דעת חלק ו סימן ל
בסיכום: במקומות אלו שאפשר לחוש לדברי האחרונים ולהמתין מלקדש עד לאחר צאת הכוכבים נכון לעשות כן. אבל בארצות אירופה וכדומה שהשקיעה מתאחרת מאד בימי הקיץ, ובני הבית מצטערים לשבת ולהמתין עד הלילה, וגם זה גורם הפרעה לסדר לימוד הלילה בספר קריאי מועד כפי שנוהגים על פי הזוהר והאר"י ז"ל, וכמו שכתב בספר יוסף אומץ, יש להקל להם לקדש ולסעוד מבעוד יום. ואם אפשר טוב שימתינו עד תחלת השקיעה, באופן שהשמש נכסית מעינינו, ואז יקדשו ויסעדו. וטוב שיאכלו כזית בצאת הכוכבים. ועליהם תבוא ברכת טוב.
ומצורף מהרב הגאון העצום הרב חיים איידלס
ברצוני להעיר לכבודו הערה נפלאה להלכה לנשות ישראל הצדקניות, שיודעות שהן פטורות ממצות ספירת העומר, ולכן חלקן רוצות להוסיף מחול על הקודש, ומדליקות נרות יו"ט מבעוד יום (כמובן כשיו"ט לא חל במוצש"ק, בשונה משנה זו). וזו טעות, מכיוון שחג מתן תורה אינו מפורש בתורה מתי הוא מתחיל, כיוון שלא צויין בו תאריך בשונה משאר המועדים, אלא שלאחר מ"ט ימי ספירה בא חג השבועות. וכך הגדיר זאת באמת הרמב"ם להלכה. אם כן כדי שהחג יחול צריך לחכות עד צאת הכוכבים ורק אז להדליק את נרות החג. וגם לאלו שמדליקות תמיד בערב יו"ט ולא מחכות עד שיחזור הבעל מבית הכנסת – כמנהג ירושלים, כאן צריכות להמתין עד לאחר צאת הכוכבים. הערה נפלאה זו מובאת בלוח א"י מהגרי"מ טוקוצינסקי בשם הגרש"ז זלאטניק זצ"ל, ודברי פי חכם חן.
והנה בשבת רגילה אפשר כי יקבל עליו את השבת
אך בשבועות יש פוסקים שאומרים לא להדליק נרות רק בצאת הכוכבים לפי דאין לשבועות זמן בתורה אלא הוא אחר מט יום וא"כ צריך שיגייע דווקא הלילה
והנה אם תדליק בתוך חצי לשקיעה אפשר שלא תקבל ויכולה להדליק
אך להדליק לפני כן הרי היא צריכה לקבל יום טוב וזה אי אפשר כי היא פוגעת בתמימות של 49 יום
ומרן הגר"ע כתב להחמיר בקידוש
שו"ת יחוה דעת חלק ו סימן ל
בסיכום: במקומות אלו שאפשר לחוש לדברי האחרונים ולהמתין מלקדש עד לאחר צאת הכוכבים נכון לעשות כן. אבל בארצות אירופה וכדומה שהשקיעה מתאחרת מאד בימי הקיץ, ובני הבית מצטערים לשבת ולהמתין עד הלילה, וגם זה גורם הפרעה לסדר לימוד הלילה בספר קריאי מועד כפי שנוהגים על פי הזוהר והאר"י ז"ל, וכמו שכתב בספר יוסף אומץ, יש להקל להם לקדש ולסעוד מבעוד יום. ואם אפשר טוב שימתינו עד תחלת השקיעה, באופן שהשמש נכסית מעינינו, ואז יקדשו ויסעדו. וטוב שיאכלו כזית בצאת הכוכבים. ועליהם תבוא ברכת טוב.
ומצורף מהרב הגאון העצום הרב חיים איידלס
ברצוני להעיר לכבודו הערה נפלאה להלכה לנשות ישראל הצדקניות, שיודעות שהן פטורות ממצות ספירת העומר, ולכן חלקן רוצות להוסיף מחול על הקודש, ומדליקות נרות יו"ט מבעוד יום (כמובן כשיו"ט לא חל במוצש"ק, בשונה משנה זו). וזו טעות, מכיוון שחג מתן תורה אינו מפורש בתורה מתי הוא מתחיל, כיוון שלא צויין בו תאריך בשונה משאר המועדים, אלא שלאחר מ"ט ימי ספירה בא חג השבועות. וכך הגדיר זאת באמת הרמב"ם להלכה. אם כן כדי שהחג יחול צריך לחכות עד צאת הכוכבים ורק אז להדליק את נרות החג. וגם לאלו שמדליקות תמיד בערב יו"ט ולא מחכות עד שיחזור הבעל מבית הכנסת – כמנהג ירושלים, כאן צריכות להמתין עד לאחר צאת הכוכבים. הערה נפלאה זו מובאת בלוח א"י מהגרי"מ טוקוצינסקי בשם הגרש"ז זלאטניק זצ"ל, ודברי פי חכם חן.
