תוצאות חיפוש

מתוך ה'מגדלות מרקחים': שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלקיך נותן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק (טז יח) בסנהדרין דף טז: "לשבטיך ושפטו" מצוה לשבט לדון את שבטו. ובספר תפארת צבי (אמשטרדם תקט"ו) הביא לחקור בשם רבי בער אב"ד העלישוי, איך הדין כאשר התובע משבט אחד והנתבע משבט אחר, לפני איזה...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: ובזה מיושבת קו' הראש יוסף בביצה יט: לגבי עבר ושחט נדרים ונדבות ביו"ט דזורק את הדם להתיר בשר לאכילה, והקשה שם הרי הוי מוקצה כיון דבין השמשות היה אסור לשוחטו מן התורה, ודוחק לומר שהתירו איסור מוקצה משום הפסד קדשים, [וגם דוחק לומר דמיירי רק בהקדישן ביו"ט באיסור]. אך...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בביצה יט. איכא למ"ד דנדרים ונדבות אינן קרבים ביו"ט, ומ"מ שלמי שמחה וחגיגה בודאי קרבים, ואע"פ ששלמי שמחה אין המצוה בהקרבה אלא באכילה, מ"מ דוחה יו"ט, והא דנדרים ונדבות אינם קרבים ביו"ט היינו כאשר יש לו די שלמים לאכילה ורוצה להקריב שלא לצורך אכילה של שמחה, כ"כ התוס' בחגיגה ז...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: ואמנם לפי"ד האבני נזר דכל המיעוט הוא רק מחיוב השתדלות מערב יו"ט, אפשר דזה שייך גם אם אין כאן ב' דינים, דממילא נמצא חילוק בין אכילת קדשים שהיא צריכה השתדלות מערב יו"ט לבין שאר הדינים, [ובאמת נימא דגם לשאר מיני שמחה אין חייב לטרוח מערב יו"ט], אבל לפי מה שנתבאר דנתמעט...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: והנה החזו"א או"ח סי' קכ"ד למסכת פסחים דף עא. ד"ה והא, חקר בדין חיוב שמחה האם חייב לאכול בשר שלמי שמחה גם ביום וגם בלילה, או דסגי בפעם אחת ביום, או ביום או בלילה. והנה אי נימא הכי, א"כ כל הריבוי של ליל יו"ט הוא רק "לקולא" שיכולים לצאת יד"ח גם בליל יו"ט, והרי זה לא...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: והנה אליבא דאמת נתרבה לל יו"ט האחרון לשמחה, ואפילו למ"ד דבעינן זביחה בשעת שמחה, דהא בערב יו"ט אחרון ג"כ הוי זמן שמחה, ובשיעורי הגר"ד פוברסקי זצ"ל שם הקשה, הרי שמיני עצרת הוא רגל בפני עצמו, וא"כ מה מהני ששחטו בשביעי של סוכות, הרי אין זה זביחה בשעת שמחה של חג זה...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: ועי' ב"י או"ח סי' תקמ"ח שהביא בשם תורת האדם הך הקישא דכל המועדות לענין אבילות בראש השנה. וצ"ל דאע"ג דיוהכ"פ לא הוקש לרגלים לענין שמחה כמ"ש היראים הנ"ל משום דאיכא חיוב עינוי, מ"מ לענין שלא להתאבל דזה שייך בו נוהג גם ביוהכ"פ, וצ"ע. ולפי"ז ג"כ מיושבת הקושיא הנ"ל...

המשך: והגר"ח מבריסק זצ"ל [מובא בעמק ברכה שמחה סי' א'] ובמנחת ברוך שם ועוד אחרונים, כתבו ליישב דהא דנתמעט ליל יום טוב הראשון משמחה, היינו דוקא מאכילת שמחת שלמי שמחה, אבל משאר מיני שמחות, אנשים בראוי להם ביין ונשים בבגדי צבעונים, דהוו נמי מן התורה, לא נתמעט, וחייבים בהם אפילו בליל יום טוב הראשון...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והיית אך שמח (טז טו) בפסחים עא. ממעטינן ליל יום טוב ראשון מחיוב שמחה, מדכתיב "אך" שמח. ובטעם הדבר איכא למ"ד שם דזהו משום דבשלמי שמחה בעינן זביחה בשעת שמחה, היינו ששחיטתן תהיה ביו"ט עצמו ולא מערב יו"ט, וממילא בליל יו"ט ראשון אין לו במה ישמח, משום דבלילה אין מקריבין קרבנות...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: ויש להוסיף עוד, דהרי בחיוב מצות שמחה נצטוינו ג"כ על השמחה של האחרים, כדכתיב ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך וגו', ואמרו אשה בעלה משמחה, וכן גר יתום ואלמנה נצטוינו לשמח אותם, ולכאורה לאו דוקא אלו, אלא כל אחד שמאיזה טעם אינו שמח וחבירו יכול לשמחו הוי מצוה, וא"כ הוי עשה...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: וז"ל שם, "ויש לומר דשאני התם דזכה את הרבים הלכך אלים האי עשה אף על גב דהוי דרבנן, אבל בקיום אבילות אין בו זכות לרבים", וכ"ה בתוס' הרא"ש, ולכאורה מש"כ "בקיום אבילות" הוא ט"ס וצ"ל בקיום שמחה, וכ"ה בשיטה לתלמיד רבינו יחיאל מפריס שם ובהלכות שמחות למהר"ם מרוטנבורג סי' ד'.

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: ואע"ג דזה שאבל אינו מניח תפילין ילפינן בסוכה כה: מקרא דיחזקאל דכתיב ביה "פארך חבוש עליך" ודייקינן את הוא דמיחייבת הא כולי עלמא פטירי, מ"מ נילף מינה שאין עשה דרבים דוחה אבילות. ועוד קשה דעכ"פ פעם אחת ביום יניח כדי לא לבטל לגמרי המצות עשה דתפילין, והקרא נוקי בשאר היום.

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ושמחת בחגך (טז יד) בגמ' במועד קטן יד: אמרינן, שאבל אינו נוהג אבילותו ברגל, משום שהעשה של "ושמחת בחגך" הוא עשה דרבים, ודוחה את האבילות שהיא רק עשה דיחיד. ומבואר חידוש, ששמחה חשובה "עשה דרבים" אע"פ שכל יחיד מקיים אותה בפני עצמו, כיון שכולם מחוייבים בה. והקשה בספר יד אליהו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': שמור את חדש האביב ועשית פסח לה' אלקיך (טז א) פירש רש"י שמכאן למדים שצריך לעבר את השנה, כדי שיהיה פסח בחודש האביב. והנה במה שבזמן הזה מתעברת השנה על פי החשבון, קשה איך חל העיבור לפי החשבון, והרי אין לנו בי"ד סמוכים שיעברו את השנים. והנה הראשונים כבר עמדו בזה, ונחלקו בביאור...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: אך באמת אין מפורש בגמ' דהטעם שאין מעברין הוא משום שיכולים לצאת בבני יונה, רק רש"י פירש כן, וי"ל דרש"י כ' כן רק לשיטתו דמיירי בקינים של מחוסרי כפרה, והם נצרכים בשביל שיוכלו לעשות הפסח דבל"ז אי אפשר לאכול פסח כשהוא מחוסר כפרה.

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בסנהדרין יב: איתא, שלמאן דאמר "טומאה הותרה בציבור" אין מעברין את השנה מפני הטומאה, היינו כאשר כל ישראל טמאים ואם לא יעברו יעשו את הפסח בטומאה, ופירש רש"י כגון שהיה הנשיא חולה ואמדוהו למות בערב פסח. וקשה, מדוע לא יעברו מפני ראיה וחגיגה, שהרי אינם דוחים את הטומאה, ואין לומר...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: ויל"ע מדברי הגמ' בר"ה כ. יכול כשם שמעברין את השנה לצורך כך מעברין את החודש לצורך, ומיירי שם מצורך של ירקיא ומתיא, וצ"ב הרי עיבור שנה עצמו הוי רק לצורך עולי רגלים, א"כ איך נילף לעיבור החודש לצורך אחר.

מתוך ה'מגדלות מרקחים': שמור את חדש האביב (טז א) פירש רש"י מקודם בואו שמור, שיהא ראוי לאביב להקריב בו את מנחת העומר, ואם לאו עבר את השנה. ובסנהדרין יא: איתא דאחד מן הדברים שמעברים עליהם הוא שזמן האביב לא בא, והביא רש"י שיש מפרשים דהיינו מפני שאם לא בא האביב אין ממה להביא את העומר, וזהו כפירושו...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: ואפשר לומר עוד, שבאמת הוי רק אסמכתא, וקושיית המושב זקנים היא ע"פ דברי הט"ז הידועים שבמקום שהתורה התירה בפירוש חכמים אינם יכולים לאסור, ובאמת כן הקשה הרש"ש בחולין ב: ועי"ש מש"כ בזה. וביותר יש לומר, דאף אם חכמים יכולים לאסור דבר המפורש בתורה להיתר, מ"מ לא שייך...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בשעריך תאכלנו הטמא והטהור יחדיו כצבי וכאיל (טו כב) ביבמות עג: ילפינן מהאי קרא, דאפילו טמא וטהור אוכלין על שולחן אחד בקערה אחת ואינן חוששין, שאין איסור לאכול בכור בעל מום בטומאה. והקשו במושב זקנים מבעלי התוס' הרי איכא איסור לאכול גם חולין טמאים, כדאמרינן "והתקדשתם והייתם...