תוצאות חיפוש

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: ובנחל איתן סי' י"ג סעיף ה' סק"ז מסתפק בזה האם עגלה שלא הוצרכה לרציחה זו כשירה לרציחה אחרת, אך נוקט שם לעיקר דאף עגלה האסורה בהנאה מצד אחר כמו חליפי ע"ז ועיר הנדחת כשירה. אך כתב שם לדון דיתכן דאי אפשר להורידה שוב לנחל איתן לאחר שכבר הורידוה פעם אחת, ולכאורה בציפורי...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והורידו זקני העיר ההיא את העגלה אל נחל איתן (כא ד) יש להסתפק אם הורידו את העגלה אל הנחל, ובזה נאסרה בהנאה כמבואר בקידושין נז. וברמב"ם הלכות רוצח פ"י ה"ו, ואחר כך נמצא ההורג, דלהך מ"ד אסורה העגלה בהנאה, או שהביאו עגלה אחרת, האם יכולים להביא את העגלה הראשונה לחלל אחר שימצא...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: אמנם מדברי רבינו בחיי כאן נראה שלרבי יונתן אי"צ מקום איתן קשה אלא היה הנחל מקום דשן ושמן, וכן נראה מדברי התוס' יו"ט סוטה פ"ט מ"ה, ולפי"ז תירוצינו אינו עולה לנכון.

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והורידו זקני העיר ההיא את העגלה אל נחל איתן אשר לא יעבד בו ולא יזרע וערפו שם את העגלה בנחל (כא ד) בסוטה מו: דעת רבי יונתן ד"אשר לא יעבד ולא יזרע" היינו רק להבא, כלומר שיש איסור לזרוע ולעבוד שם לאחר העריפה, אבל אין צריך לערוף דוקא בנחל שלא עבדו בו ולא זרעו מקודם לכן. והקשה...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: ובערוך לנר בסנהדרין שם נתקשה למה לי טעמים לכך שמשרבו הרוצחנין בטלה עגלה ערופה, תיפו"ל דכיון דגלתה סנהדרין ואינם במקומם א"כ לא יכולים להביא עוד עגלה, כיון דבעינן בית דין הגדול למדידה, וכדאמרינן בסוטה ר"פ עגלה ערופה, והרי המקום גורם. וכתב ליישב דלא אמרינן דהמקום גורם...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי ימצא חלל באדמה אשר ה' אלקיך נתן לך לרשתה (כא א) במשנה בסוף סוטה משרבו הרוצחנין בטלה עגלה ערופה, משבא אליעזר בן דינאי ותחינה בן פרישה היה נקרא, ובגמ' שם מז: אמרינן דהטעם משום דעגלה ערופה אינה באה אלא על הספק, וכן הוא בתוספתא, ופירש רש"י שם מז. דנודע מי הכהו, שהרי מכירין...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ילך וישוב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יחנכנו (כ ה) נשאל רבינו הגר"ד לנדו שליט"א, היאך הדין במי שיש לו ספק האם צריך לחזור מעורכי המלחמה, כגון שיש לו ספק האם נטע כרם או לקח אשה או בנה בית. והשיב דיש לומר שאין כח ביד המלך לכופו לצאת למלחמה...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: ונראה מדברי מהר"ם שיף שהוא מסופק בזה, וצ"ב מהו החילוק בין עמנו הייתם לבין לא הייתם שם, ואולי כשמעידין על המקום שבו נעשה המעשה הוי יותר כהכחשה במעשה עצמו ולא כהזמה על העדים, וצ"ב. ומ"מ סברא זו אינה שייכת כשמעידין שעדיין לא נולדו, שאין עדות זו שייכת למעשה כלל.

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ודרשו השופטים היטב והנה עד שקר העד שקר ענה באחיו, ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו (יט יח-יט) הנה עדים זוממים היינו דוקא כשהעידו עליהם "עמנו הייתם במקום פלוני", ודרשינן לה במכות ה. מדכתיב עד שקר העד, עד שתשקר גופה של עדות, דהיינו גופן של עדים ולא רק שהעידו שהמאורע לא היה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': שלש ערים תבדיל לך (יט ז) בחידושי מהרי"ל דיסקין מכת"י כתב לחדש, שעיר מקלט שרוב יושביה הם עכו"ם אינה קולטת. על דרך שאמרו במכות י: שעיר שרובה רוצחים אינה קולטת, משום דכתיב "ודבר באזני זקני העיר ההיא את דבריו, ולא שהושוו דבריהן לדבריו", ועכו"ם חשודים על שפיכות דמים, והוי...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: וצ"ע האם אפשר לדון ולומר דלב"נ לא נאמר זה, דרק לישראל נאמר שלא ישלח להם נביא על כך "כי מנסה" וגו', אבל לב"נ יתכן שישלח נביא שיאמר להם לעבוד ע"ז בהוראת שעה כמו שאר מצות, אך בפשוטו הענין הוא מפני שאיסור ע"ז הוא מיסודי הדת והאמונה ולכן אין בו היתר של הוראת שעה, וגם...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי את אשר לא צויתיו לדבר ואשר ידבר בשם אלהים אחרים ומת הנביא ההוא (יח כ) הרמב"ם בהלכות יסודי התורה פ"ט ה"ה כתב, שנביא שאמר בשם ה' לעבוד עבודה זרה אפילו יום אחד בלבד, הרי הוא בודאי נביא שקר, וחייב חנק. והקשו המפרשים, שכיון שהוא אומר לעבוד ע"ז...

ולא תקים לך מצבה אשר שנא ה' אלקיך פירש רש"י, מצבת אבן אחת להקריב עליה אפי' לשמים[1]. אשר שנא, מזבח אבנים ומזבח אדמה צוה לעשות ואת זו שנא כי חק היתה לכנענים, ואע"פ שהיתה אהובה לו בימי האבות עכשיו שנאה מאחר שעשאוה אלו חק לעבודת אלילים, ע"כ. ועיין בגליון רעק"א על השו"ע (או"ח ריש סי' פט) שהביא בשם...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וחובר חבר ושואל אוב וידעוני ודורש אל המתים (יח יא) במועד קטן כח. איתא שבשעה שהיה רבא גוסס אמר לרב שעורים אחיו שיאמר למלאך המות שלא יצערנו, ואמר לו רב שעורים "ליתחזי לי מר" היינו שבקש ממנו שיראה אליו בחלום לאחר מיתתו, וכשנראה אליו שאל אותו האם היה לו צער מיתה, והשיבו כי...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': חלק כחלק יאכלו לבד ממכריו על האבות (יח ח) מכאן המקור לחלוקת הכהנים למשמרות שמתחלפות כל שבוע, עי' בתרגום אונקלוס וברש"י. והנה בסוכה נו. מבואר שהמשמרות מתחלפות בשבת. ויש לשאול מדוע המשמרות מתחלפות דוקא בשבת, ולא באחד משאר ימות השבוע, ולא מצאנו במפרשים טעם לזה. ואפשר לומר...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: וגם משמע שהעיכוב הוא מזכות אנשי משמר, ולא כמו שנתבאר לעיל שהיינו מדין מצות המשמרות שלא יעבדו בערבוב. ואולי י"ל דשייך זכות אנשי משמר שיהיו הם יחידים בעבודה, ולא יעבדו אחרים עמהם אע"פ שאינם נוטלים מהם עבודה, דמ"מ מעלה יש להם בזה שרק הם עובדים ולא אחרים. ובעיקר מה...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: ואע"פ שברכת כהנים אינה עבודה, ועוד שהיא נוהגת גם בגבולים, י"ל דמ"מ ברכת כהנים במקדש נחשבת דין מיוחד במקדש ואינה מדין נשיאות כפים בגבולין גרידא. ואע"פ שאינה עבודה, מ"מ דין המשמרות הוא גם בדבר שאינו עבודה גמורה, כמו שנראה מדברי הרמב"ן בהשגות שם בהמשך דבריו, שכתב...

הוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: כן היא גירסת רבינו הלל והראב"ד על הספרי וכן הגיה בזית רענן בשם ברית אברהם וכן הוא בנוסחת הגר"א.

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ובא בכל אות נפשו אל המקום אשר יבחר ה' (יח ו) בספרי פיסקא קס"ח, מנין אתה אומר שכהן בא ונושא כפיו במשמר שאינו שלו, שנאמר ובא בכל אות נפשו, ופירש בזית רענן דילפינן מדכתיב בהמשך הכתוב "ושרת בשם ה' אלקיו", וזהו ברכת כהנים שמזכיר בה את שם ה'. וקשה למה לי קרא שכהן שאינו מהמשמר...

צדקו דבריך, אבל זה דין אחר של שלש פעמים, ובפעם אחת זה רק ברוצח