תוצאות חיפוש

כתב רש"י (יג, א) תשמרו לעשות, ליתן לא תעשה על עשה האמורים בפרשה שכל השמר לשון לא תעשה הוא אלא שאין לוקין על השמר של עשה, ע"כ. והנה על הפסוק (שמות כג, יג) "ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו", פירש רש"י "ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו, לעשות כל מצות עשה באזהרה שכל שמירה שבתורה אזהרה היא במקום לאו". וכתב...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בשיירי כנסת הגדולה הגהות הטור יו"ד סי' ש"ו כתב להקשות, מדוע אין מברכין על הפרשת בכור בהמה טהורה. ותירץ, כיון שאפילו אם לא הפרישו והקדישו הוא קדוש מאליו דקדושתו מרחם, אין צריך לברך. והקשה בשערי דעה שם, דמ"מ כיון דמצוה להקדישו, א"כ מ"ט לא יברך, כמו שמברכין על שאר מצוות...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש לה' אלקיך (טו יט) בנדרים יג. מנין לנולד בכור בתוך ביתו שמצוה להקדישו, שנאמר הזכר תקדיש. ובחרדים פרק ד' מצות עשה י"ח, כתב דאסור להקדיש בכור בשבת ויו"ט, כמו שאסור להקדיש שאר קדשים. והקשה הרב יהודה בריז שליט"א, דהנה בביצה כו: מבואר...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: ואי נימא דאיכא הענקה בכה"ג, יל"ע לפי"מ שהביא המל"מ (עבדים פ"ג הט"ו) מהספרא דאיכא דין ביומו תתן שכרו לגבי הענקה, באופן הנ"ל שהפקירו היום וכתב לו גט שחרור לאחר כמה ימים אי נימא דרק אז חל חיוב הענקה, האם שייך בזה ביומו תתן שכרו כיון דאין זה ביום היציאה מהשכירות...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בגמ' קידושין טז: מבואר דמעניקים בין ליוצא בשש ובין יוצא ביובל ובמיתת האדון או אמה העבריה היוצאת בסימנים. והנה כל יציאות אלו הם בעל כרחו של האדון, אך מלבד זאת אם האדון רוצה לשחרר את עבדו יכול להוציאו בשטר כמבואר בקידושין טז. עי"ש, וכתב המנחת חינוך ריש מצוה תמ"ב שגם היוצא...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: והנה המרדכי שם הקשה דכמו כן נימא לגבי האשה דאיש הקנו לה מן השמים, ולא יאכל הבעל פירות נכסי מלוג שלה, ותירצו שלא הקנו לה איש מן השמים כיון שהדבר תלוי ברצונו אם ירצה לייבם. ולכאורה קשה, הא בלא זה הך טעמא דאשה הקנו לו מן השמים אינו מועיל אלא לענין כתובה שהוא על קנין...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: ובמה שדקדק המקנה להקשות שיפדה את עצמו למחר בגרעון, יל"ע דלכאורה גרעון כסף לאו דוקא, ויכול לפדות את עצמו לאלתר בכל כסף מקנתו, אלא דגירוע הוא רק לאחר שעבר זמן, א"כ יכול אף מיד לצאת בכסף. אך י"ל דמ"מ באופן זה ליכא הענקה, דאמנם התורה לא חילקה בין מי שעבד שש שנים כמו...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': הקשה המקנה בקידושין טז: לר"מ דס"ל שם דביוצא בגרעון כסף מעניקין לו, א"כ אין לך אדם שקונה עבד, שהרי לעולם יכול העבד לפדות את עצמו לאחר יום אחד בגרעון כסף, ויתחייב האדון בהענקה של ט"ו סלעים. והנה בשיטה לא נודע למי שם יז. כתב דלר"מ דהיוצא בגרעון כסף מעניקין לו, נראה שמעניקין...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: עוד יש לדון לפי"ד השיטה לא נודע למי שם, שאם תפס הבעל חוב את ההענקה לא מפקינן מיניה, דהך דינא דלו ולא לבעל חובו אינו מפקיע זכותו לגמרי ותפיסה מועלת בזה, א"כ כשחייב לאדון לעולם הוי כמו שהאדון כבר תפוס, וכשהוא כבר תפוס לא אמרינן "לו ולא לבעל חובו".

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה: ולפי"ז היה מקום לבאר את דברי בעל הטורים בפרשת כי תצא (דברים כד יד) "לא תעשק שכיר, סמיך לכי תשה, לומר אפילו אם הוא חייב, אל תאמר אעכבנו בחובי, אלא פרע לו שכרו מיד ואחר כך גבה חובך", והנה הלכה זו לא הביאוה הפוסקים, וצ"ע מה טעמה, שלא יתפוס בעל הבית שכר שכיר עבור חוב...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': העניק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך אשר ברכך ה' אלקיך תתן לו (טו יד) בקידושין טו. וטז: דרשינן, "לו ולא לבעל חובו", דאע"פ שבעלמא סבירא לן דאיכא שיעבודא דרבי נתן, מ"מ אם העבד חייב לאדם אחר אין האדון נותן את ההענקה לבעל חוב של העבד. ויש לעיין איך הדין אם העבד חייב לאדון עצמו...

ועי' בפסוק ז'. ועי' לגבי ביכורים פכ"ו פי"א [ושם גם מביאים שלמים].

בשו"ת מנחת אלעזר (ח"ג סי' לח, הובא בשדה צופים כתובות פג, ב) שביאר החילוק בלשון, שפעמים אמרו "חכמים עשו חיזוק לדבריהם כעין של תורה", ופעמים אמרו "חכמים עשו חיזוק של דבריהם יותר משל תורה", שבדבר שיש לו אסמכתא – אמרו "כעין" של תורה, כיון שלא יתכן שדבר שיש לו אסמכתא מהתורה יהיה חמור יותר מדבר המפורש...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וכי תשלחנו חפשי מעמך לא תשלחנו ריקם (טו יג) כתב הרמב"ם (עבדים פ"ג הי"ד) "כל המשלח עבדו ואמתו ריקם עובר בלא תעשה, שנאמר לא תשלחנו ריקם, והרי הכתוב נתקו לעשה שנאמר העניק תעניק לו". והקשו האחרונים, למה הוצרך הרמב"ם לומר דהוי לאו הניתק לעשה, תיפו"ל דבלא"ה אין לוקין משום דהוי...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בסדר הדורות מובא מעשה מהמדרש, וזה תוכנו בקיצור, "מעשה ברבי מאיר, שלא היה רגיל לצאת מבית הכנסת עד ארבע שעות, יום אחד הקדים לצאת, לאחר שיצא תמה בעצמו מה יום מיומיים שהקדמתי לצאת, שמא הקב"ה עושה היום נס על ידי. ואחר כך ראה נחש שאומר לחבירו ששלחו הקב"ה להרוג את יהודה הענתותי...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בגמ' בבא בתרא י: מבואר דאין מקבלין צדקה מעובדי כוכבים, והטעם משום "ביבוש קצירה תישברנה", היינו כדי שלא יהיה זכות לאומות העולם, וע"י כן שלא יהיה להם זכות הם ישברו. והנה במגילת רות ב' י"ב אמר בועז לרות, "ישלם ה' פעלך", על מה שעשתה עם חמותה, והקשה בספר יעלת חן לרבי אריה ליב...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי פתוח תפתח את ידך לו (טו ח) בגמ' כתובות סז: איתא, שמר עוקבא היה עני אחד בשכנותו, והיה רגיל מר עוקבא כל יום להניח לו ארבעה זוז בחור של מפתן הדלת, יום אחד נתן העני אל ליבו ואמר אלך ואראה מי הוא שעושה לי טובה זו, ובאותו היום התאחר מר עוקבא לבית המדרש, ולכן ליותה אותו אשתו...

שאל פעם החפץ חיים ז"ל את האדמו"ר רא"מ מגור ז"ל בהיותם בדרך אל הכנסיה הגדולה הראשונה: למה נאמר אחרי ד' אלהיכם תלכו והלא מצינו בכמה מקומות ברש"י שכל מקום שנאמר 'אחר' היינו: סמוך; 'אחרי' היינו: מופלג, והרי להשם יתברך צריך אדם להיות סמוך ואם כן צריך היה הכתוב לומר: 'אחר' ולא 'אחרי'? השיב לו האדמו"ר...

במגדלות מרקחים (המצוטט בזאת) הביא דהנה בגמ' (מו"ק ט, א) מבואר שהיה מצוות שמחה בבניין בית המקדש, ולכן אכלו ביוה"כ, ומקור למצוות שמחה בתוס' הרא"ש ובשיטה לתלמיד רבינו יחיאל מפאריס בשם ריב"ם דילפינן ממה שהקריבו הנשיאים לחנוכת הבית שלמים, ובכל שלמים יש שמחה, כדכתיב בפר' כי תבוא "וזבחת שלמים ואכלת שם...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וזה דבר השמטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו לא יגוש את רעהו ואת אחיו (טו ב) בחידושי רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל הנדמ"ח על פרשת שופטים כתב לחדש, שהמלוה הלואה למלך והגיע זמן שמיטת כספים אינו משמט, והטעם כיון דקי"ל שאין דנין מלך, ממילא הוי הלואה שלא ניתנה להיתבע, וכמו הלואה...