תוצאות חיפוש

מעניין מאד המקור לאבינו מלכנו הוא בעת צרה וממילא תיקנו בעשי"ת שהוא זמן שכל ישראל בסכנה גדולה כלשון הגר"י סלנטר. ובאמת האשכנזים אומרים בכל תענית ציבור

כמובן שרבנו אין הכוונה לרב שלנו אין הנחתום מעיד על עיסתו... והכוונה לשם משפחה (יש שמות משפחה בשם רבנו) למרות שכמובן אצלי הוא שם משפחה בדוי...

תיקון: הרי שההלכה נדחית בשביל שלא יתבייש

כמובן לא אוכל כעת למנות את כל המקורות, ואי"ה נוציא ע"כ קובץ, ובל"נ נפרסמו כאן [כי רבים בקשוני להוציאו לאור] אביא מקור אחד: מעיקר הדין אסור לסומא לעלות לתורה, (סי' קלט ס"ג) אבל אם עלה לא מורידים אותו כדי שלא לביישו. הרי שההלכה בשביל שלא יתבייש! כמובן שלא בכל דבר אומרים כן, וצריך לדעת את הכללים...

פעמים רבות שמקילים במצוות שבין אדם למקום בשביל מצוות שבין אדם לחברו והבאתי הרבה מקורות לזה [ובאחד הפורומים כאן אפשר למצוא] לעצם השאלה ששאלת: נראה דמצוה הבאה לידך אל תחמיצנה ועוסק במצוה פטור מן המצוה (עי' סי' קו ס"א). וגמ"ח היא מצוה דאורייתא ומעלתה אף יותר מן הצדקה מכמה טעמים (כמבואר בסוכה מט:)...

ברור שיש (יש לי כל החזו"ע) אך אין רשות להעבירו לאף אדם רק למורה הוראות שמשיבים לשואלים ע"פ דרכו ופסיקתו של מרן זצ"ל

אכן הרב נקי הביא את החזו"ע הנ"ל אבל לא קישר שיצא בתאריך וכו'...

גם מרן הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א מרבה מאד בשיעוריו לספר במנהגיו של מרן זצ"ל. וגם פעמים שהרב ציין שא"א ללמוד מהנהגה כזאת וכזאת בגלל הטעמים ששייכים רק למרן (או מפני גדלותו או מפני בריאותו וכו') רק שהוא לא הוציא ספר עליו כמו האורחות מרן [אם כי יש ספר "ממרן הבן על מרן האבא" בו מובאים...

דבריך אינם נכונים בודאי שהספר ארחות מרן הוא בבחינת "מעשה רב" כמו שמצינו הרבה פעמים בגמ', כדי שנוכל ללמוד מזה נכון שיש הנהגות שלא נוכל ללמוד ממרן, בגלל טעמים כאלה ואחרים, כפי שהמחבר הגאון רבי דוד עצמו מציין זאת ומדגיש בכל פעם את הטעם והנימוק לכל הליכותיו ומנהגיו. והמעיין יודע ורואה מתי שייך...

כדאי לפנות לר' אהרן כהן חבר הפורום כאן, שהוא אחד הנציגים שלהם

המאמר שכתב הרב מיארה אינו ראוי לפרסום מהטעמים המובנים גם לא היה ראוי להיכתב מה גם שחלק מדבריו אינם נכונים ולא כדאי לפרסם כאן בפורום לא הבנת הפלא שלי על הרב דוד שציין ליבי"א שמעיד על עצמו שאמר בר"ח ומאידך כותב שלא היה אומר בר"ח!!! ואדרבה היה לו לציין שבתחילה היה אומר ואח"כ לא... כדי להסביר...

גם הרב נקי שליט"א הביא את החזו"ע הנ"ל בעלון האחרון שלו

כתבתי מזיכרון עכשיו שעיינתי בילקוט יוסף לא מעיד שאביו נהג לומר לא במקור שציינתי ולא בילקו"י החדש סי' קלה ס"ט. המקור לכך שמרן זצ"ל היה נוהג ככה, הוא לא אחר מאשר ביביע אומר ח"ה סי' ח אות ד שהעיד על עצמו שנוהג לומר בריך שמיה בר"ח. הפלא הגדול ביותר בעיני, שהארחות מרן שציינת שמעיד שאביו לא היה נוהג...

מחלוקתם היא גם כיצד היה מרן זצ"ל נוהג (בדומה לברכת הבמבה, גלידה בתוך הסעודה, ברכת הטוב והמטיב על יין, ועוד) לדעת הילקו"י (סי' קלד ס"ה בהערה) מרן היה נוהג לומר בריך שמיה בר"ח ולדעת הגר"ד יוסף באורחות מרן (ח"א עמ' שפו) כתב שמרן זצ"ל היה נוהג שלא לומר, ע"ש.

מתי זה יצא? כבר עבר הרבה זמן מאז...

אמר במשדר: חזון עובדיה על החגים עם כל ההוספות וכו' לא יודע בדיוק מה התכוון? אולי לקיצור שו"ע שכבר עשו על הלכות שבת ואבלות ועוד עם הוספות וכת"י

מי אמר שיש לו? אלף אחוז שאין לו אולי תשאל מה המייל של רבי דוב לנדו?... לצערי אני רואה הרבה פעמים שאנשים כבר יוצאים מתוך נקודת הנחה שיש לרב פלוני מייל ושואלים מה המייל מניח הנחה ומקשה קושיא השאלה צריכה להיות האם בכלל יש מייל לרב פלוני? ורוב הרבנים אין להם מייל! שלא לדבר על גדולי הדור

ההלוויה תצא מביתו מחר בשעה 9:00 בבוקר מרחוב קאסוטו 22 בשכונת בית וגן בירושלים להר הזיתים

מאיפה אתה ממציא? ראשית אין חילוק בין בניו הקטנים לבניו הגדולים, ובגמ' נאמר הוצאות בניו לתלמוד תורה, ומשמע אפילו גדולים ועוד, הטעם העיקרי הוא משום מצות תלמוד תורה, ולא מטעם אחר.

פשיטא דלאו דוקא בניו ונקט רק דבר מצוי שמוציא שכר עבור ת"ת של בניו