תוצאות חיפוש

כל התהילים זה דבר ששגור ם בפי כל?

במקור האחרון שהבאת רשום שאין להתפלל לאחר צאת הכוכבים והיות שהמנהג הוא הגאונים לכך התייחס הרב אשמח שתראה לי משפט בו כתוב זמן שקיעה לרבנו תם שהוא צהכ הגאונים נחשב חזקת יום כי ההפך הגמור זה חזקת לילה

זה מה שרשמתי והדגשתי את הטעמים

לא הבנתי מה קשור מה שצירפת מה שמורים להניח תפילין בזמן רבנו תם זה לחשוב לקרפקתא שלא מנח תפילין אבל חזקת יום ודאי שזה לא להפך זה לילה מוחלט וכך נוהגים בכל העניינים להחשיב זמן רבנו תם כלילה רק לעניין שבת חוששים לזה איסור כרת

אין לזה חזקת יום כי זה לא יום זה לילה ביהש זה ספק יום ספק לילה ותו לא

חזקת אין על זמן רבנו תם איך אפשר להגיד חזקה שזה לילה אולי יש חזקת חיוב על הבן אדם לקיים המצב אבל חזקת יום ודאי שאין בפסקה האחרונה לא הבנתי מה הערת, לא אמרתי להניח תפילין בברכה אלא רק להניח

נראה לעניות דעתי שאין לומר אמן בספק אלא רק בספק ספקא לעצם השאלה מה שקיבלנו ר"ת זה לחומרא כמו בשבת או תפילין אבל לא לקולא כמו להתפלל מנחה

רשום לך שחור על גבי לבן מתורת ודאי אם אתה מחפש לפלפל ולחלוק זה בסדר אבל הבאתי לך דעת הגרע יוסף שפסק שזה תורת ודאי

אין לי מה לחזור בי תבין דבר פשוט מזונות שבא לתת טעם אפילו הוא טפל או משמש את העיקר לעולם קובע ברכה זה שוע מפורש ואין חילוק אם זה ציפוי או לא ציפוי זה מזונות שנותן טעם

הנושא הנ''ל מחלוקת בין הנדיב לב 'הבאת 'פוסק שזה מספק להמהרח רומאעו שפוסק שזה בצורת ודאי

מה הכוונה פסק? הוא רשם שזה טוב אבל לא חובה וזה הלשון בהערה

עדיין קשה כי בתוצאה לחמניה הזאת יותר דומה ללחם מאשר טורטיה

בברכת ה' חלק ב פרק ב הגדיר מזה תואר פת ודוק

הקושי שלי שזה ברעיון דומה לטורטיה, אין לה תואר פת יותר מאשר לחמניות האלו ואעפכ ברכתה המוציא

מה הברכה של הלחמניות הנ''ל? הבנתי שזה מיוצר ע"י אידוי אשמח למקורות מי שיודע

זכורני בכמה מקומות שהרב מאזוז פסק שאנחנו הספרדים לא קיבלנו החרם

האשכנזים, פחות לספרדים

סליחה לא ראיתי פשוט זה הדעה שלא לשים

דברים פשוטים חזוע שבת חב עמ' לו בטור הימני דברים פשוטים מאוד להוציא את האישה אפילו שיודעת לברך

זכור לי שבשות הראשון לציון זה הובא אם זכרוני אינו מטעני אותי