תוצאות חיפוש

וכ"ש בלצערם. ומה שכותבתי "ממה נפשך וכו'" כונתי לסוגיא של דמא בן נתינא בן לערוך השלחן ובין לר' משה פיינשטיין מבואר שמתייחסים לדעת שונה משל רבים, גם אם לא היה שוטה מ"מ דעתו משונה משאר כל אדם. ובשם הגר"ח קנייבסקי הביאו שכיון שהוא גוי והריווח היה של דמא ולא שלו ולפי דבריו הדרא קושיא לדוכתא שאצל...

לכא' כן משמע מכאן שגם מי שנטרפה דעת אביו אסור לצערו. וע"ע ערוך השלחן מבואר היפך ביאור הגר"מ בדיברות משה הנ"ל. אמנם ממ"נ מבואר שמתייחסים גם למי שדעתו משונה מדעת רבים.

קידושין סי' ן הערה יז (מהאוצר חכמה)

זה מה שכתבת: ולכן כתבתי גם האשכנזים לשיטתם ההלל הוא עם ברכה. מה ההפרש אם חולקים בעצם ההלכה או בהשלכה של זה, סוף סוף בזה ובזה לשיטתם עם מברכים ברכה מעליתא ולמנהגינו המברך בזמן זה זה נחשב ברכה לבטלה. ואם כונתך למה שמיקלים בשבת באמירה לאשכנזי, זה בגלל שהוא עושה ומעשה אשכנזי לא שבות (וכן להפך), מה...

גם לאשכנזים הלל בראש חודש זה עם ברכה.

ע"ש שכתבתי: הבאתי את הדברים להראות מקום שגם מרן הגרע"י דיבר בזה. ופשוט הוא כדבריך. ושלכא' גם מבואר מהרב קצת אחרת ממה שהזכיר הרב בן יוסף בשם הילקוט יוסף בלמעשה על כל פנים. ושוב אני מדבר רק על הדיעבד, שבדיעבד אין מזניחין את העושה כדעת מרן שיש לו על מי לסמוך ככתוב במרן החיד"א וכידוע. ושיש לצרף...

ולכא' אין זה כהיחוה דעת הנ"ל ממה נפשך. ודו"ק היטב

גם אני אמרתי שלא לענות אלא שיאמר ברוך ה' לעולם וכו'. זכור לי שגם הראשל"צ הגר"י הציע כן לאיזה ענין ולא זכור לי כעת למה. ומה הפסד יש בזה

ובשו"ת יחוה דעת (ח"ה סי' כב) כתב, ובהערה 11 כתב, מ"מ אינו סותר דברינו. שהרב מדבר לכתחילה וגם מקפיד לא לתת יד למשנים. ודו"ק היטב.

מה שהבאתי זה לענין שכשיש מחלוקת בפוסקים שיש מתחשבים בחזקה אע"פ שזה סיפקא דדינא וכמו הנידון דדין דהוי סיפקא דדינא. ועדיין לא ירדת לסוף דעתי, שלענין שבת או תפילין לא באתי לחלוק ולהפך חיזקתי דבריך שגם שם אנו אומרים רק להניח "ולא לברך" וכ"ש לא תשעה עשרה ברכות. אלא כל מה שאני כותב לענין מה שכתבתי...

בכל המקומות שמרן כותב הוא כותב שאין חזקות יום שעבר "בבין השמשות". שבכל רגע פנים חדשות באו לכאן. (שלכאורה בכל רגע נולד ספק חדש) מה שאין כן בנידון דידן שעד בין השמשות של ר"ת אין ספק חדש. אמנם אין אני מחליט בדבר וצריך לבדוק את זה.

מחלוקת ר"ת והגאונים אם הזמן הזה הוא עדיין יום או שמא הוא כבר לילה ומעיקרא לכו"ע היה יום. ולכן הוי חזקת יום. וכיו"ב לקמן: וכן מסיק שם להטביל בלא ברכה. ועוד דעות מובא לקמן:

חזק וברוך

לכא' אם ערבוב בנחת ולסעודה אחת יהיה מותר. שהרי יכול ליתן כמות מים בבת אחת ובכלל לא יהיה שלב של עיסה עבה, אלא שכיון שרוצים שלא בטעות תצא הטחינה דלילה מידי ואם אין עוד טחינה אי אפשר לתקן או שלא רוצה שיצטרך להוסיף עוד ועוד טחינה ולבסוף יצא הרבה טחינה אזי נותנים מעט מעט. ומעיקר הדין נראה לי שאפשר...

חזקת יום. אמנם צודק שאין כאן אלא ספק אחד כיון שעבר בין השמשות של הגאונים יוצא שלגאונים ולר"א ממיץ זה לילה ודאי ולר"ת זה יום ודאי. חזק וברוך!! לא הערתי, אלא חזקתי דבריך שאם בברכה אחת החמרנו כל שכן בתשעה עשרה ברכות.

לעצם הענין יש כאן ג' ספיקות וחזקת יום ושכן דעת מרן אמנם אף גם זאת אני לא אמרתי לענות אמן אלא לעשות תנאי, וגם זה מצד המנהג שנוהגים כהגאנים כפי שהעידו גדולי האחרונים. ודו"ק. הברכה אחת לך הבי'א שמרן הגרע"י כתב להניח בלא ברכה, והיא ברכת תפילין לאחר צאת הכוכבים. (וכן במקרא מגילה. וכ"כ בספירת העומר...

לא ידעתי מה השאלה על "ברוך הוא וברוך שמו" ולענין אמן יכול לומר ברוך ה' לעולם אמן ואמן. ולכוין ב"אמן" אם הלכה כדעת ר"ת אזי אני מכוין גם לענות אמן ואם לאו הריני מכוין לקריאת פסוק בעלמא.

לענ"ד מרן התכוין לזה (סק"עז), וגם בדלהלן (סק"פ) צידד שיהיו עשרה כנ"ל (עP מ"ש בס"ק עד) והנפק"מ אם אין עשרה ונעשה לכבוד ספר התורה ואף שאין נפק"מ גדולה בלמעשה, מ"מ מרן השיג על עצם סברתו של הכף החיים. ודו"ק.

כך היה פשוט לי דעת מרן הגרע"י זצוק"ל. וכל זה דוקא שאינו יכול להגיע ל-100 ברכות בלעדי זה וכפי שהזכרת. לענ"ד כל זה פשוט בדעתם. וכן מבואר במרן קעד ז וזכר לדבר וכן בהליכות עולם ח"א עמ' נט משמע שמשווה נשים לדין שבת. ודו"ק.