שימו לב לגדלות רוחו ודעתו של מרן שליט"א שלא הסתיר קושיא זו בספרו שלכאו' סותרת את כל הפסק של מרן האבא:
במוסגר [בסוגריין מרובעין] ציין לתשובה בחלק ג' שסותרת לכל המקומות האחרים ביבי"א, ושמימלא יוצא שמותר להתודות בין התקיעות. מבהיל ממש.
גם יל"ע בד' מרן זיע"א שכ' בתשו' זו שאין עושין ס"ס ששני הספיקות נגד מרן, וזה סותר לכל המקומות ביבי"א שכ' שכן עושין ס"ס אף שב' הספיקות נגד מרן וכבר הק' כן מרן שליט"א בעין יצחק בשני מקומות ע"ש,
ולפ"ז הכא יש כמעט חמישה ספיקות נגד מרן ויש ליישב. ובמקו"א כ' בזה.
בזה תלוי כל החידוש של מרן,
שלהרמב"ם כיון שזה ספק א"כ זה נקרא אולי בהתחלה.
פלא פלאות שגאון מופלג כמו הרב פשוט שהוא מגדולי מרביצי התורה פה בפורום לא יודע את היבי"א הלז בע"פ ממש.
וצע"ג.
אבל לא מצאנו שמרן השיג על חכם בחיי חיותו בצורה שיטתית. זה חדש בעולם התורה.
ספרי התשובות מלאים השגות, על נקודה פה וסימן שם לא בצורה שיטתית.
לקחת ספר של בנאדם ולכתוב עליו השגות כסדר, זה חידוש בעולם התורה.
קחו למשל כמה מספרי המלקטים [איני רוצה להזכיר שמותם מחשש לשוה"ר, אבל היה ע"ז אשכולות בכמה...
אולי הרב דרופתקי מתכוין לשאול שהרי לציבור אין חשש ברכה לבטלה כלל, כיון שהם לא מברכין
ומימלא אין חשש הפסק כלל, ורק לתוקע, א"כ אם תוקע אינו מתודה אין כאן בעיה של סב"ל והפסק. והבן.
ועדיין לא ברור לי מה קורה כאן.
הייתי מתכבד להציע
שיביאו כאן הערות בפורום "רק בלימוד"
ונפתח את הדברים, לשבט או לחסד.
בתנאי שיהיו הדברים בנקיות הדעת ולשם שמים.
מי שלא עומד בתנאים אלו, מוטב לא יכתוב כאן.
מרן חינך רק לשם שמים. בלתי אל האמת עיננו.