כיון שזה במהדורה החדשה אני לא יכול לראות דבריו
אבל מעיון קל במשנ"ב סימן קסד נראה שהמהרש"ל חולק וסובר שאפילו עשה צרכיו א"צ לברך על הנטילה וא"כ יש ספק האם הוא התחייב בברכת על נט"י או לא וממילא אין חזקת חיוב
לשון המדרש תנחומא - אמר להם אף אני באתי לעשות צרכי
לשון הגמרא סנהדרין- אמרו הניחו לו אף הוא לעשות צרכיו נכנס
ואם כן לא ברור מה כוונתך ומה הבאת מהגמרא בסנהרין, בשתי המקומות הוא בלשון רמז, ואם כוונתך ששם אמרו עליו גם על אחרים יש ברית כרותה לשפתים
זו טעות גמורה
גם מי שיש למחשב שלו נטפרי הוא יכול 'לעבור' לרשת אחרת בלי סינון, באוטובוס
כמו כן הדבר יכול להיות אם יש שכן שהחליט לא לחסום את הגישה לאינטרנט שלו (לא מצוי כי זה יכול לבזבז לו אינטרנט)
כמו כן הדבר מצוי בבתי עסק קופות חולים וכדו' שנותנים חינם אינטרנט פרוץ לכל דורש ה"י
לכן חובה קדושה...
מצוי מאד שהזיז עומד ממש לעבור למצב הדלקה ואז כל נגיעה קלה מדליקה אותו ואם זה היה המצב זה אומר שבכל אופן הפלטה הייתה נדלקת והם רק קירבו את הדלקתה (כמדומני שהוי מח' בכה"ג אבל אני לא בטוח כלל)
למה שלא יחשב כמתעסק הרי לא כיון למעשה זה כלל ?
נטילת ידיים לא דומה לברכה על מאכל
בברכה על המאכל הברכה היא על האוכל שמחזיק בנטילה הברכה היא על המצוה שעושה והיא התוצאה שהידיים שלו נקיות
עכשיו ראיתי שכבר א.א. כתב את זה פה
מעיקר הדין ברכת על נטילת ידיים צריכה להיות לפני הנטילה
ולכן לע"ד צדקו דברי הרב א.א. שלא יחזור ויברך
משום שדומה למי שבירך על מצוה וניסה לעשותה ולא הצליח ומנסה שוב לעשותה בצורה המועילה שלא יצטרך לחזור ולברך
גמרא נדרים נא:- נב.
הנודר מן הבשר מותר ברוטב ובקיפה ור' יהודה אוסר
אמר רבי יהודה מעשה ואסר עלינו רבי טרפון בביצים שנתבשלו עימו, אמרו לו כן הדבר אימתי בזמן שיאמר בשר זה עלי שהנודר מן הדבר ונתערב באחר אם יש בו בנותן טעם אסור.