תוצאות חיפוש

נפלא

ידידי- גם כותרת האשכול שאתה כרגע בו. וגם הלינק והטקסט שהעתקי עוסקים בשבבים לעישון

על פי מה שחילקתי לעיל (אם אתה לא מסכים עם החילוק- אמור לי ואסביר מחדש) שני חיובים אלו שונים לגמרי, ולא דרגות בחיוב, ששיך לומר שהם פסקו שיש חיוב "רק" לקבוע. אתה שוב מציג את שני החיובים כדרגות ורמות בחיוב. ברור לי שזו דעתך, אני רק מפנה אותך לחילוק הגיוני שכתבתי, שעל פיו הדיוק נופל. רדב"ז מאוד...

עיקר הדיוק של פותח האשכול הוא טעות לענ"ד. ההנחה שאם נכתב שיש חיוב לקבוע עיתים- משמעו שאין חיוב כללי ללמוד כשאפשר. הוא טעות. זה נקרא "ברירה כוזבת" אתה מציג 2 אפשרויות כאילו רק אחד מהם בהכרח נכונה- ואתה מטעה את בן השיח. גם הכא, חוץ מהחובה ללמוד, יש חובה "לקבוע" דהיינו גם מי שלומד כשהוא יכול- חובה...

מאתר מכון התורה והארץ: שלום וברכה בשבבי עץ הספוגים בטעם יין ישנן שתי בעיות: האחד - הנאה מיין נסך (ברמ"א שכג א כתב שגם בזמן הזה טוב להחמיר). השני - ריח ('ריחא') היין הנבלע בבבשר. (עיין שו"ע יו"ד קח שם מבואר שבמצבים בהם הריח נקלט הוא אוסר, על אחת כמה וכמה כאשר לכך מיועדים שביבי העץ). בענין שביבי...

יש תשובה יפה של הגר"א וייס, מסקנתו ע"פ הר"ן ועוד- שאדם חייב ללמוד תורה בכל זמן בו הוא יכול. ו"יכולת" נקבעת לפי כל אדם ואדם. מאתר ישיבה: . בגמרא (נדרים ח.) מובא א"ר גידל אמר רב האומר אשכים ואשנה פרק זה, אשנה מסכת זו נדר גדול נדר לאלוקי ישראל. הגמרא שואלת כיצד חלה כאן השבועה הרי אדם מושבע ועומד...

מה שמנסים לטעון פה הרבנים, ואני מצטרף לזה: יותר הגיוני לתלות טיפשות וחוסר הגיון במדפיסים מאשר בר' יוסף קארו. וכמו שכבר כתבתי לעיל- לא הכל עניין של טיפשות- יכול להיות גם עצלות. נראה שכבודו מתעקש לא לקבל צד זה, אני פורש בנקודה זו. . כאמור ממתין לקרוא שאר מאמרי הרב הכותב, שפתיים ישק

לא שמעתי אינו ראיה. זה שהאברכים בבית מדרשך לא חשבו על משהו רק אומר- טוב, לא אומר כלום, במחילה. שוב, מציגים אפשרות סבירה והגיונית, לענות על תמיהות גדולות- ומה שאתה אומר בעצם זה: יתכן שיש ישוב אחר, זו אפילו לא טענה. יש עניין, בהחלט, אם אתה מדבר מנסיון שלך, לדעתי ככל שתתקל יותר בדוגמאות שהביא הרב...

הייתי מעוניין לקרוא אותם. יש דרך להגיע אליהם?

לא מדויק, יש עדויות היסטוריות שמדפיסים קיצרו השמיטו ועשו טעויות מחמת שיקולי עצלות או חיסכון. הרבה יותר מסתבר מאשר אותה חלוקה לפעמים חסרה ולפעמים לא הגיונית שיש בסימנים. ע"ע הקדמת בעל המאור חייב לציין שבשנתיים האחרונות למדתי כל הלכות שבת, וציבור הלומדים לא יכל שלא לתמוה על שמות הסימנים או אופי...

קראתי את הכל, מרתק.

בקובץ שהובא כאן (בעמוד האחרון) טוען הרב הכותב שגם את הסעיפים רי"ק לא חילק בעצמו ומנמק זאת ג"כ.

תודה לך, תמסור חן חן לכותב, סודר משנתו היטב

שכוייח. אשמח לקרוא את כל טענותיו וכל ראיותיו לא חושב גם שיש בזה משום כבודו של הכותב?

טענה מעניינת, מנוסח היטב. אולי תכתוב הדברים בשם אומרם? (אא"כ כבודו בעל הדברים והוא רק מצטנע/ חושש)

עברתי על הכל שם, לא רלוונטי. חלק מהלינקים לא עובדים, חלק מובילים לאתרים שמציעי בתשלום הגשה והכנה למבחני הרבנות. לא מצאתי שם שיעורים מסודרים על שבת חוץ משל הרב אלקובי שכבר יש ביוטיוב. כבוד הדיין לא מפסיד יותר מדי

מנסיון במבחנים קודמים- לצערי הגדול לא מצאתי מגיד שיעור שמוסר בצורה שכבודו מתאר. הכי טוב שאפשר לעשות- לעבור בקול הלשון לפי סימנים ולמצוא מג"ש שמוסר משנ"ב ומביא קצת ראשונים שאולי מצוטטים בביה"ל. וודאי שבצורה כזו יש לשומע יותר תועלת משמיעת פוסקי זמננו ונידונים חשובים מאוד אך לא רלוונטים למבחן הקרב...

אמת, וזו הסיבה שהחיד"א דוחה בתוקף טענה זו, כי המאמ"ר טוען שיש סתירות בשו"ע מכיוון שתלמידים שונים כתבו הלכות שונות. ודחה זאת הבא"ח שלא יתכן שרי"ק היה נותן לתקלה כזו לצאת מתח"י וכן כתב דלא יתכן שהיה כותב שהוא חיבר חיבור השו"ע אם הוא לא כתב את הכל.

לא מתאים למבחן מאריך מאוד בהמון פוסקי זמננו שלא רלוונטי לנבחן כלל ארוך מאוד

אמת. וגם המאמר מרדכי כתב ככה ליישב סתירות בדעת השו"ע הביא הכל הרב יצחק יוסף בעין יוסף. יש לציין שהחיד"א דוחה בתוקף דעה זו