תוצאות חיפוש

רבים נוהגים בזה ובעיקר חסידי חב"ד, עיין שבט מוסר פכ"ד, ובספר הברית ועוד. הטעם לזה שבעלמא אין להסתכל על חיות טמאות שהוא מושך רוח טומאה על האדם, ובידוע שמה שהאישה רואה ואוכלת וכו' עובר ישירות לעובר לכן בראשיתו כדאי לשומרו בקדושה. אך המנהג כן לילך רק עדיף לא להתבונן בחיות.

ילקוט יוסף קיצור שלחן ערוך סימן רס אות ח ולכתחלה נכון ליזהר שבשעה שמסיר את המכסה שלא יפלו טיפות מים לתבשיל. ומיהו אם טיפטף מים לתבשיל או על הפלאטה נחשב כמתעסק, ואינו בכלל מעשה עבירה ורק לכתחלה נכון ליזהר בזה. ואם עבר ועשה כן, מעיקר הדין אין צריך תיקון, ומכל מקום יתחזק יותר בלימוד תורה ביתר שאת.

אין ברצוני להיכנס לנושא זה, זה לא מעניין האשכול.

ככה הייתה ההבנה בימי חז"ל שאין ישוב מתחת גם חכמי הגוים המבואים בגמרא בפסחים הסכימו לזה רק נחלקו האם החושך מגיע מחמת שהיא עולה למעלה או שהיא יורדת מתחת לארץ. אם זה נכון או לא לה' הנסתרות. אני בדיוק מדבר באותה שפה כמו שלך... האחרונים הם לא מכריעים מה הוא דעתו של השו"ע, אמנם האחרונים היו חכמים...

מתוך דבריכם משתמע שלמדתם את הסוגיא כראוי והגעתם למסקנה הארגון הוא התכלת המדובר, לא בקשתי לדון בזה אלא בקשתי לעלות כאן את עיקרי הטענות.

@נאמן למרן @פשוט ולכל הרבנים שליט"א אתם כל כך בטוחים בתכלת אתם מזומנים לעלות כאן את עיקר הראיות.

אולי תסביר איזה שפה אחרת אנחנו מדברים?

דבר זה מכשלה גדולה לרבים שלפי כבודו זה אינו הלכה למעשה למה לתת בא מקום לטעות כפי שטעו חכמי הספרדים ורוב האשכנזים. אני דרכי ללכת אחר דברי הקדמונים לא אחר הבנת שכלי הגס, אז אנא נסתכל מהי דעתן הרווחת של חכמי ישראל בדעת השו"ע. אין מה לדייק שקיעה היא דבר הנראה לעין כל ואי אפשר לטעות כ"כ להתיר לעשות...

אני מבין מה אתה אומר. ולכן שאלתי על מה שכתב בשו"ע בסימן רס"א, לא שאלתי על ר"ת ושאר הראשונים שדרו בחו"ל אלא על השו"ע ושאר אחרונים שדרו בא"י איך כתבו להלכה דברי ר"ת... אנו שוב חוזרים לאותה נקודה איני דן כרגע בדברי הראשונים אלא בדברי השו"ע... בשו"ע בסימן רסא' הבין שאכן זמן צאה"כ של ר"ת מאוחר יותר...

א. בתחילה כתבת שכל הפוסקים מודים לדבר אחד וכאן כתבת שאכן יש שיטה כזאת ד' מילין בא"י. ב. כל הראשונים המובהקים פסקו כר"ת. ג. היכן מוזכר הסתם? ד. איני מבין למה צריך להגיע לכל זה הרי יש לנו מסורה מרבותינו הספרדים מה היא דעת השו"ע בדין זה כל הפוסקים הספרדים הסכימו פה אחד שדעת השו"ע לפסוק כר"ת. הלכתית...

עיין בכסף משנה כסף משנה הלכות אישות פ"א ה"ב.

לגבי הראשונים איני דן כעת שיש לדון בדבריהם שאכן לא היו בא"י. רק לשם לברר מה דעת כבודו אתה מסכים שבסימן רס"א פסק השו"ע שבא"י מותר לעשות מלאכה שלושה מילין ורביע, אלא שחזר בו?

אנו לא דנים למעשה מה צריך לעשות אלא מה דעתם השו"ע... כל רבני ספרד כתבו שדעת השו"ע כשיטת ר"ת, ולגבי שאלתך איך פוסקים נגד שהשו"ע לא קשיא מידי וכי זו ההלכה הראשונה שרבני ספרד לא פוסקים כהשו"ע? ויותר לעניין הגט מקושר כתב ליישב שהוא מנהג קדמון קודם הוראות השו"ע.

לעשות מחלוקת בין הטור לבין הרא"ש זו גם בדיחה? מצינו כמה פעמים שר' אברהם חלק על אביו. ועוד מהרי"ף כתב בדעת ר' אברהם בן הרמב"ם שדעתו כדעת ר"ת.

ככה הבינו כל חכמי ספרד בדעת השו"ע מהר"י נבון פקודת אלעזר מהרי"ף הברכ"י גינת ורדים סדר היום וכו' וכו'.

מסכים איתך מבחנתי זה עדיין צ"ע.

אכן כך היא דעתו של החקרי לב כנגד דעת החיד"א.

אכן כבודו צודק הוא דבר במקום שיש מרא דאתרא. עדיין אנחנו דנים על דברי הגרע"י זה לשונו ולשם הוא לקח את דברי המהרי"ף כמו שצטטתי.

העתקתי מביב"א ח"ט סימן קח אות ג

והחקרי לב כתב שמה שכתב החיד"א הוא דוקא בצינעא אבל אין להורות הוראה חומרה נגד מרן שהוא מרא דאתרא וכך דעתו של הגרע"י שאין למורה הוראה לפסוק לשאוליו כדעת החולקים על מרן בין להקל ובין להחמיר.