העניין הוא שבמוצ"ש "מדינא" צריך להמתין יותר משלשת רבעי מיל וכדכתב הב"י בשם ר' יונה שצריך להמתין עד שיהיו ג' כוכבים "רצופים" שזה יותר משלשת רבעי מיל.ושכחו שהדין הוא ג' רבעי מיל ולא ב' וג' מיל ב)
אבל על זה הבאתי את דברי הר"א הלוי שהסבה שעשו ב' או ג' מילין כי סברו שההלכה "כהגאונים" בלא קשר לר"ת של המנח"כב) עשו כר''ת של המנח''כ
זה שהרבה מהפוסקים הבינו כהמנחכ זה ברור...מה זה בדיוק משנה. העובדות ברורות כל מי שנהגו במקומו ר''ת הלכה למעשה לא הסביר ר''ת כפשוטו. מי שהסביר ר''ת כפשוטו נלחם נגד המנהג. זה אומר דורשני. אנחנו לא גרים גרורים יש מסורת והמסורת ברורה יש ויכוח איך להסביר את זה. אמנם יש כמה גדולי עולם במשך הדורות שנלחמו להעמיד את מה שהבינו בדברי הראשונים ודבריהם לא נתקבלו (אלא רק דרך חומרא וחסידות)
אנחנו יודעים באופן ברור במסורת מכל קהילות ישראל שלא היה שום קהילה בעולם שרשית שנהגה ר''ת כפשוטו. (והעדויות הם מהשנים שחופפות למרן מאה שנה לפה מאה שנה לשם) ולתלות בוקי סריקי במרן שכך הוא נהג? (אני יודע יתקפו אותי מהתקופה של המהרי''ף בחלב שהיה מי שניסה להכניס את זה, אבל זה נפלט כנודע כמו שהעיד בספר הר יראה בשם ר' אברהם ענתבי שנהגו כחצי שעה אחרי השקיעה, וגם שם זה לא היה מנהג אלא אותו גדול שהיה שם סבר שכן האמת ולכן ניסה להכניס את זה)
כל האמור הוא גם תגובה ל'ממרן עד מרן' ול'בדרכי האבות' ופשוט
העניין מאוד פשוט. עד שנתפרסם תשובת מהר''ם אלשקאר לא היה ידוע שיטה נוספת מלבד רבנו תם. וכשהרדב''ז בא לאפוקי משיטת היראים אין לו דרך להוכיח זאת אלא רק משיטת ר''ת והוא עומד על זה שהרמב''ם סובר כר''ת והוא מוכיח זאת מזה שהוא לא סובר את היראים. גם הערך לחם שהיה סמוך וקרוב לשלחנו של הרדב''ז ציין על השו''ע בסי' רס''א שהעיקר כמהר''ם אלשקר. נמצא שאם באים לנסות להבין מה באמת מרן והרדב''ז עשו, פשוט שהם עשו כמו המנחת כהן שכשרואים כוכבים מוציאים שבת ואם לא איך מהר''א הלוי לא ידע מזה ואיך הערך לחם העיז להכריע נגדו באותו העת ואותו הזמן שהרדב''ז הכניס שבת שעה אחריו, השאלה היא מה חשב מרן כשעשה זאת האם חשב מנחת כהן או שחשב גאונים לחומרא? האם יש נפק''מ בזה? האם כזה דבר שייך לקבלת הוראות מרן? אני סבור שאין בזה שום נפק''מ. אלו שהיו סמוכים למרן היו בתוך עין המבוכה וקשה לדון על דבריהם.זה שהרבה מהפוסקים הבינו כהמנחכ זה ברור...
אבל גם אלו שהיו סמוכים למרן לא העלו על דעתם לומר שגם מרן מודה להם, אלא המנהג דלא כמרן...
גם לגבי קריאת שמע של ערבית כתב מרן שצריך כוכבים קטנים כך שגם לערבית צריך להחמיר ואין הכי נמי לגבי יציאת צום המקיל יש לו על מה לסמוך, מה שמפליא שבלוח אור החיים סומך על צאת של ג' רבעי מיל זמניות לקולא ואנשים סומכים על זה לעניין ק''ש ולא צריך לחזור.העניין הוא שבמוצ"ש "מדינא" צריך להמתין יותר משלשת רבעי מיל וכדכתב הב"י בשם ר' יונה שצריך להמתין עד שיהיו ג' כוכבים "רצופים" שזה יותר משלשת רבעי מיל.
לא ענית על שאלתי. שמהפוסקים הסמוכים למרן רואים שהבינו כשיטת מהרי"ף ולא כהבנת המנחכ.העניין מאוד פשוט. עד שנתפרסם תשובת מהר''ם אלשקאר לא היה ידוע שיטה נוספת מלבד רבנו תם. וכשהרדב''ז בא לאפוקי משיטת היראים אין לו דרך להוכיח זאת אלא רק משיטת ר''ת והוא עומד על זה שהרמב''ם סובר כר''ת והוא מוכיח זאת מזה שהוא לא סובר את היראים. גם הערך לחם שהיה סמוך וקרוב לשלחנו של הרדב''ז ציין על השו''ע בסי' רס''א שהעיקר כמהר''ם אלשקר. נמצא שאם באים לנסות להבין מה באמת מרן והרדב''ז עשו, פשוט שהם עשו כמו המנחת כהן שכשרואים כוכבים מוציאים שבת ואם לא איך מהר''א הלוי לא ידע מזה ואיך הערך לחם העיז להכריע נגדו באותו העת ואותו הזמן שהרדב''ז הכניס שבת שעה אחריו, השאלה היא מה חשב מרן כשעשה זאת האם חשב מנחת כהן או שחשב גאונים לחומרא? האם יש נפק''מ בזה? האם כזה דבר שייך לקבלת הוראות מרן? אני סבור שאין בזה שום נפק''מ. אלו שהיו סמוכים למרן היו בתוך עין המבוכה וקשה לדון על דבריהם
לא נכון בעלילהעניין מאוד פשוט. עד שנתפרסם תשובת מהר''ם אלשקאר לא היה ידוע שיטה נוספת מלבד רבנו תם.
לא היה ידוע שיטה נוספת מלבד רבנו תם.
אוסיף עוד על מה שכתבתי קודם,לא נכון בעליל
לא הבנתי מה השאלה שעליה צריך לענות. רבנו תם חי באירופה ומי שחי באירופה היה לו מסורת ברורה מה ר''ת נתכוין. מי שחי בארצות הדרומיות סבר את ר''ת כפשוטו ומי שחי בארצות הצפוניות הבין את ר''ת כמו שר''ת נתכוין. אני יודע זה נשמע כפירה אבל התורה היא אמת וצריך ללמוד אותה בלי כפפות.לא ענית על שאלתי. שמהפוסקים הסמוכים למרן רואים שהבינו כשיטת מהרי"ף ולא כהבנת המנחכ.
מהר"א הלוי כותב מפורשות שזהו נגד השו"ע.. וגם מהר"י נבון וגם הבית דוד וכן כל פוסקי ספרד כתבו שהוא נגד השולחן ערוך
לא אמרתי ששיטת הגאונים היא תמוהה או משהו כזה. אמרתי שכשהרדב''ז נזקק להוכיח נגד היראים הוצרך לומר שהרמב''ם סובר כר''ת כי לא היה לו במי לתלות. (ברמב''ם וברי''ף לא מוזכר במילה אחת ע''ב דקות וכיו''ב וכל מה שמוזכר ברמב''ם בקידוש החודש הוא שיש ודאי יום אחרי השקיעה, כל מה שזה אומר שהוא לא סובר את היראים ולא כר''ת) קצת פלא שיש רבנים גדולים שמצטטים את הרדב''ז ותמהים על המחברים שאיך הם חולקים על הרדב''ז ואומרים שהרמב''ם לא כר''ת וזה ממש תמוה.לא נכון בעליל
א. ספר המאורות [מהראשונים] הרבה הרבה לפני הר"ם אלאשקר, לומד ברי"ף וברמב"ם כשיטת הגאונים מבלי להכיר שיש גאונים.
ב. הרלב"ח [בדור הר"ם אלאשקר] ג"כ לומד ברמב"ם וברי"ף הכי, מדיליה, מבלי להכיר גאונים [שהתפרסמו בעקבות תשו' הר"ם אלשקר], אלא מפשטות הרמב"ם והרי"ף דלא כר"ת
אתה מתכוון שלא ראו דבריואבל המאורות לא היה לפני הרדב''ז ולא לפני מרן
פשוט כדבריך ולא בשופטני עסקינן...אתה מתכוון שלא ראו דבריו
כי אפשר להבין מדבריך שהמאורות חי אחרי הרדב"ז ומרן הש"ע
אנחנו לא נכנס כרגע לנדון האם קודם המנח"כ כך היה מקובל. (מהיראים מבינים הייטב מה היא שיטת ר"ת)לא הבנתי מה השאלה שעליה צריך לענות. רבנו תם חי באירופה ומי שחי באירופה היה לו מסורת ברורה מה ר''ת נתכוין. מי שחי בארצות הדרומיות סבר את ר''ת כפשוטו ומי שחי בארצות הצפוניות הבין את ר''ת כמו שר''ת נתכוין. אני יודע זה נשמע כפירה אבל התורה היא אמת וצריך ללמוד אותה בלי כפפות.
הוא אשר דיברתי המציאות מה נהגו ועשו מרן והרדב''ז די ברורה כל השאלה איך הם למדו את הסוגיא וזה צ''ע ואולי גם להם זה היה צ''עאנחנו לא נכנס כרגע לנדון האם קודם המנח"כ כך היה מקובל. (מהיראים מבינים הייטב מה היא שיטת ר"ת)
מה שכתבת הוא שגם השו"ע וגם הרדב"ז סברו כהמנח"כ, ועל זה שאלתי שאף אחד מרבותינו הספרדים לא אעלה על שפתיו שהמנהג הוא ע"פ השו"ע אלא נגד.
ועוד שגם המנח"כ האמין שהשו"ע סובר בא"י ד' מילין אחר שקיעת האופק, ואי אפשר לומר שהשו"ע התיר לעשות מלאכה עד 58.5 דקות אחר השקיעה וצאת הכוכבים הוא לאחר 13.5 דקות דהיינו 72 דקות, והוא סובר צאת הכוכבים בפועל שהוא עד כ20 דקות אחר השקיעה...
על זה נאמר שיח חרשים...הוא אשר דיברתי המציאות מה נהגו ועשו מרן והרדב''ז די ברורה כל השאלה איך הם למדו את הסוגיא וזה צ''ע ואולי גם להם זה היה צ''ע
בלוחות של ר''נ אדלר זה 40-50 דק'תראה חתם סופר סוף מועד יש שם לוח שנה לכל השנה והוא כותב שם את זה מפורש שזמן צאה''כ (דר''ת כשיטתו ביו''ד פ') הוא בין כ''ה דקות לל''ה דקות. זה שזה לא מציאותי כבר נתקשה בזה המנחת כהן וכתב שיש לתלות שאולי הסיבה לזה שבאירופה הנשף קצר בגלל שבא''י זה ארץ הרים ובקעות. ולכן הוא מסתפק אם לחשב כאילו הה' מיל מקוצר לכ''ה דקו' או שנחשב את השקיעה השניה כ13 דק' לפני צאת הכוכבים. והסכימו עמו הפרי חדש וכל האחרונים. אלא מה שהיום אנחנו מבינים שזה לא הגיוני ולכן מנסים להחזיר את השיטה של מהרי''ף בביאור ר''ת ונסמכים על זה שבחו''ל אמרו שהם נוהגים ר''ת והרי ארכביה אתרי ריכשי כלומר ר''ת לפי הפירוש הספרדי עם הוכחה מבני אשכנז שכולם נהגו כרת...
היה כאן מי שטען ש-4 מיל זה 100 דקות ... ע''ז הגבתיתראה חתם סופר סוף מועד יש שם לוח שנה לכל השנה והוא כותב שם את זה מפורש שזמן צאה''כ (דר''ת כשיטתו ביו''ד פ') הוא בין כ''ה דקות לל''ה דקות. זה שזה לא מציאותי כבר נתקשה בזה המנחת כהן וכתב שיש לתלות שאולי הסיבה לזה שבאירופה הנשף קצר בגלל שבא''י זה ארץ הרים ובקעות. ולכן הוא מסתפק אם לחשב כאילו הה' מיל מקוצר לכ''ה דקו' או שנחשב את השקיעה השניה כ13 דק' לפני צאת הכוכבים. והסכימו עמו הפרי חדש וכל האחרונים. אלא מה שהיום אנחנו מבינים שזה לא הגיוני ולכן מנסים להחזיר את השיטה של מהרי''ף בביאור ר''ת ונסמכים על זה שבחו''ל אמרו שהם נוהגים ר''ת והרי ארכביה אתרי ריכשי כלומר ר''ת לפי הפירוש הספרדי עם הוכחה מבני אשכנז שכולם נהגו כרת...
ההודעה לא מובנת לי. אתה יכול לכתוב בצורה יותר ברורה? תודה רבה.כי למה שחז''ל יתנו לנו סימן ללילה, סתם ג' ככובים בינונים וכוונתם ל3 כוכבים קטנטנים שבקושי ניתן לראותם, שיוצאים באמצע רקיע עם אלפי כוכבים ... זה לא סימן 'מובהק', ואם הכוכבים במערב, למה רוב הראשונים דאזלי כר''ת סתמו ולא פירשו את זה ? דוחק.
ואם אלה הם הכוכבים הבינונים, אז הגע בעצמך מה הם הכוכבים ה'קטנים' ?? ומה הם ה'קטנים מאוד' שמזכיר מרן ביור''ד רסב, וכי היה להם טלסקופים ?? ומה הם קטנים רצופים ??
אלו דברים שאין להם אחיזה ב-16 מעלות בכלל, שלא לדבר על ראשונים רבים שלשיטתם בשפטות יוצא שצה''כ הוא 90 דק' או יותר אחרי השקיעה, שזה ממש דחוק
