נכוןא. אנו לא באמת יודעים מה נהגו בזמן הראשונים.
אבל באופן מעניין בכל הקהילות הזמן הוא 30-40 (במעלות) דק' לא פחות (גאונים וגר''א) ולא יותר.
כך נהגו בא''י (ע''פ החיד''א והכה''ח והגרש''ס ועוד)
כך נהגו בבבל (עיין בא''ח, זבחי צדק)
כך נהגו בטורקיה (ר''ח פלג'י, כותב שאליבא דמרן ור''ת צאת הכוכבים הוא 40 דק', וטוב להחמיר 72)
כך נהגו בטוניס (עי' שולחנו של אברהם)
כך נהגו בהונגריה (חת''ס ור''נ אדלר)
כך נהגו בליטא (עי' מ''ב אגר''מ ועוד)
כך נהגו בתימן (שמעתי בשם הר' מחפוד והר' רצבי ועוד, שסמכו על 3 כוכבים לא פחות ולא יותר)
כך נהגו באנגליה (נהגו 72 דק' שוות, בשיא הקיץ זה יוצא אותו רמת חושך שיש בא''י - 35 דק' אחר השקיעה)
כך נהגו בהרבה קהילות חסידיות (עיין מ''ש שורה קודמת)
כך נהגו במצרים (ע''פ מהר''ם אלשקר, ושו''ת מהרי''ף)
מסתבר שהמנהג לא השתנה פתאום בכל המקומות הנ''ל וכך נהגו אף בזמן הראשונים
אלא די''ל, בארצות המזרח שהנשף קצר, יחסו שיטה זו לגאונים, דהרי יש מקומות שרואים כוכבים ב25 דק', ויש שיטות בצה''כ שהוא 17-18 דק', כך שזה די קרוב
ואילו בארצות אירופה שהנשף ארוך, יחסו שיטה זו לר''ת, כיון שהשיעורים של המנחת כהן והחת''ס ועוד של 50-60 דק', קרובים ל72 של ר''ת, ובפרט בקיץ
מדויק ועוד איךב. לא מדויק.
תראה לוחות של ר''נ אדלר
המנחת כהן, בוודאי לא חידש זמן נגד המנהג, כשיש חשש חילול שבת וכו', וסבר שזהמן בהולנד הוא כ-45 דק', לפי רבנו תם
אין זכר לשום קהילה שחיכו 15-20 מעלות במאות שנים האחרונות
מעניין איך המההג השתנה פתאום בענין בנוגע לחילולי שבת, וסברו שאבותיהם חיללו שבת בע''ש וכדו'.
לא מוכרח, אבל גם לא מסתבר לדחוק הפשט ...בעניין החתם סופר, אני לא יודע איך אפשר לבנות תאוריות שלימות כאשר עד היום לא יודעים מתי הייתה שם השקיעה באמת ממש.
ד. בעניין יורה דעה. לא מוכרח