תוצאות חיפוש

האם בימי ספירה מותר לרקוד אחרי קידוש לבנה?

עיין רש״ש וטל תורה. ועיין אבני זכרון (איגר)

בבא מציעא סו: אמר רב פפא כו׳ אשכחיה דקא שתי ״שכרא״ קני כו׳ דלמא לפכוחי פחדיה קא שתי כו׳ רש״י לפכוחי פחדיה - להפיג דאגתו שדואג על המעות דכתיב ״ויין״ ישמח יש לעיין מדוע לא הביא רש״י הפסוק במשלי תנו ״שכר״ לאובד וצ״ב

עיין עוד בספר נחלת ישראל

עיין ד״ה הוי מחילה

א) בבא מציעא נב. מבואר בגמרא שאסור למכור מטבע שנפסלה לתגר או לחרם (אנס) או להרג. וכתב רש"י שמרמין בני אדם "ומיראה" קבלוה כו' ולכאורה טעם זה שייך רק אצל אנס והרג ולא לגבי תגר. ובאמת בכמה ראשונים לא גרסו תגר בגמרא (עיין רמב"ם הלכות גניבה ובאבן האזל שם) אולם עיין רש"י שמבואר להדיא שהיה בגירסתו...

לא הבנתי השאלה, הרי מעשה שהיה כך היה ומעשה דרבא היה קודם מעשה דר׳״ח

מאירי: יין נמוקי יוסף: חמור

בבא מציעא מט: ההוא גברא דיהיב זוזי אחמרא כו׳ חמור או יין?

עיין רש״י בבא קמא מ. שהכיר בו שהוא נגחן - אבל לא ידע שנגח ג' נגיחות הלכך נטירותא [דתם] נגח קביל עליה והוה לי' לנטורי:

רש״י כתב רגיל בכך - ובאמת יש לעיין מה הכוונה ברגיל. וכעין זה יש להסתפק אצל הרגיל בזית, הרגיל בנר, וכו׳ ועיין בהמצורף.

מגיד משנה פרק ד שאלה ופקדון ה״ח

לכאורה צ״ל שאמו גרה אצלו וכ״כ בספר נקודות אור.

ע״ע חסדי דוד תוספתא פרק ח סוף הלכה ז

כן דרך הגמרא להביא זאב קודם משום ששכיח יותר.

דף מב: רק "י ד"ה מריה דתורא טעין - 'ושואל' שמתה בהמתו אצלך כו' מה כוונת רש״י במש״כ ׳ושואל׳?

דף מב. רש״י ד"ה צריפא דאורבני - בית קטן עגול כמין כובע שעושין ציידי עופות לארוב. ובד"ה דאורבני - של ערבה היה ויש לעיין אם אורבני היינו לארוב, או היינו ערבה וצע"ק

א) בבא מציעא מ: מתני' המפקיד חבית אצל חבירו ולא יחדו לה בעלים מקום כו' ובגמרא מא. תרגמה רבי יעקב בר אבא קמיה דרב שנטלה על מנת לגוזלה תרגמה ר' נתן בר אבא קמיה דרב שנטלה ע"מ לשלוח בה יד במאי קמיפלגי בשליחות יד צריכה חסרון מאן דאמר לגוזלה קסבר שליחות יד צריכה חסרון ומ"ד לשלוח בה יד קסבר שליחות יד...

שאלה יפה שאלת ועיין במצורף:

חכ״א ציין שבכת״י ליתא תיבת ״בניהם״