תוצאות חיפוש

תוספות יו״ט סנהדרין פרק ג משנה ז ״ושוב מצאתי בפרק הגוזל קמא״ וכמדומני שראיתי פעם בבית יוסף שכתב ״שו״ר במסכת בבא קמא״ כו׳

מלכים פרק י״ג ח וַיֹּ֤אמֶר אִישׁ־הָֽאֱלֹהִים֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ אִם־תִּתֶּן־לִי֙ אֶת־חֲצִ֣י בֵיתֶ֔ךָ לֹ֥א אָבֹ֖א עִמָּ֑ךְ וְלֹא־אֹ֤כַל לֶ֙חֶם֙ וְלֹ֣א אֶשְׁתֶּה־מַּ֔יִם בַּמָּק֖וֹם הַזֶּֽה׃ ט כִּי־כֵ֣ן ׀ צִוָּ֣ה אֹתִ֗י בִּדְבַ֤ר יְהֹוָה֙ לֵאמֹ֔ר לֹא־תֹ֥אכַל לֶ֖חֶם וְלֹ֣א תִשְׁתֶּה־מָּ֑יִם וְלֹ֣א...

כג. זה בורר כו׳ רש״י ד״ה מתני' זה בורר לו אחד - משמע זה בורר לו ב"ד אחד שהן ג' וזה אחד הרי ששה ושניהם בוררין להם עוד אחד הרי ט' והיינו דקא מתמה מאי זה בורר כו' הא בתלתא סגי מה ההוה אמינא שזה בורר לו אחד היינו ״בית דין״ אחד, הרי פשטות הלשון משמע שזה בורר לו דיין אחד וכמסקנת הגמרא.

מלכים א פרק ח פסוק כ״ט להיות עיניך פתחת אל הבית הזה ״לילה ויום״ כו׳ פסוק נ״ט ויהיו דברי אלה כו׳ קרובים אל ה׳ אלוקינו ״יומם ולילה״ כו׳ מדוע בתחילה הקדים לילה ליום ולבסוף הקדים יום ללילה. עוד יש להעיר מדוע בתחילה נקט לשון ״יום״ ולבסוף לשון ״יומם״ ומה החילוק ביניהם.

הרמב״ם כתב כן על אשתו של מלך.

כן כן אולם ראיתי דבר פלא בשם דרך המלך על הרמבם שאפשר שיכולה לינשא לשוק בלי חליצה ויבום…

סנהדרין יט: רש״י ד״ה כראשי לפתות - נתקשה ואעפ"כ כבש יצרו ״ואף על פי שפנויה היתה״ ועמו במיטה אבל יוסף אשת איש היתה ואינה עמו במיטה לכאורה נסיון דאשת איש גדולה מפנויה שהרי מים גנובים ימתקו וצ״ע

סנהדרין יח. המלך כו׳ לא חולץ כו׳ מאי תקתנא דהאי אשה, תישאר עגונה לעולם?

סנהדרין יח. רש״י ד״ה ועובר על עשה - לקמן פריך לא סגי דלא עבר והרי הוא כהדיוט - לקמיה מיתוקמא שפיר לכאורה מבואר מכאן דלא כמש״כ הבעלי כללים בכללי רש״י סוף מסכת ברכות בחילוק בין ״לקמן״ ו״לקמיה״

סנהדרין טז. בעי רבי אלעזר שורו של כהן גדול בכמה כו׳ יש לעיין מדוע לא בעי על שורו של נשיא ונביא וצ״ב

סנהדרין טז: זימנין אמר רב כו׳ וזימנין אמר רב כו׳ עיין בבא בתרא דף קמט ודף קעו דפריך הגמרא קשיא דרב אדרב. וק׳ מדוע כאן לא הק׳ הגמרא כן, ועיין גליוני הש״ס בבא בתרא קעו.

סנהדרין טו: רש״י ד״ה ברדלס - חיה היא ובלע"ז קורין אות' פוטויו"ש לכאורה קשה, הרי הגמרא בדף טו לא הזכיר ברדלס ועל מה קאי רש״י. (ועיין תוספות ודו״ק בזה). ועיין לעיל ב. רש״י ד״ה ברדלס - חיה היא וקשה מדוע לא הזכיר הלע״ז שם והמתין עד דף טו. ועיין שם במסורת הש״ס שכנראה הרגיש בכל זה, וצ״ע

התגובה שלי לבנימין

״מתניתין דלא כי האי תנא״ דתניא רבי פלוני אמר כו׳ מצינו לשון זה בסנהדרין דף יד ובהרבה מקומות בש״ס, ויש לעיין מדוע האריך הש״ס ולא נקט בקיצור מתניתין דלא כרבי פלוני דתניא כו׳ וכמו שמצינו בכ״מ וצ״ע

מה ראית שם ליישב? אין לי מרגליות בים…

??

פשטות משום שלא קם נביא כמשה רבינו…

סנהדרין י. מלקות במקום מיתה כו' רש״י ד״ה וכי היכי דסקילה בפני עצמה ושריפה בפני עצמה והרג בפני עצמה הוי נמי מלקות כאחת מן המיתות ק״ק מדוע השמיט חנק

אני גר בארה״ב ….

סנהדרין ח. יהא חביב עליך דין ״פרוטה״ כדין ״מאה״ עיין רש"י בד"ה לאקדומיה - אם בא לפניך דין של ״פרוטה״ וחזר ובא דין אחר של ״מנה״ הקודם לפניך הקדם לחתוך וק״ק מדוע שינה רש"י מלשון הגמרא "מאה" מנה, ובפרט שעי״ז ממעט חידוש של הגמרא, וצ״ע. ועיין הרמב"ם שכתב אלף מנה ודו״ק