תוצאות חיפוש

ראשית איני מבין איך אפשר להסביר ככה ברמב"ן וברא"ה שמה שכתבו שעה ורביע או שעה וחומש אין הכוונה לשעה שווה אלא לשעה גדולה, הרי הם באים לפרש את הזמן, ולפי ביאורך הם לא פירשו אלא עדיין סתמו, שהרי אנחנו צריכים לבוא ולפרש שהכוונה לשעה וחצי שוות, ומדוע לא אמרו בסתם "ד' מיל" ותו לא, ואנחנו נפרש שזה שעה...

לא הבנתי על מי את התימה על ההלכה ברורה שהביא את הרמב"ן, או על הרמב"ן עצמו? בכל מקרה ברמב"ן בחומש בפשטות רואים ש-4 מיל זה כשעה ורביע ולא שעה ומחצה כפי שאתה רוצה ללמוד ברמב"ן בתורת האדם אא"כ נגיד שהרמב"ן חזר בו שוב, ברמב"ן בחומש רואים ש-4 מיל משקיעה ועד הערב זה כשעה ורביע אז א"א לומר שזה 93.75...

ראיתי בהלכה ברורה (בקונט' תוספת שבת פרק ז' וכי בא השמש פרק ג') שמציין את דברי הרמב"ן בחומש, ומשם לכאו' ראיה כדברי המג"א ברמב"ן שמחשב מיל לפי 18 דקות ולא 22.5, ואעתיק כאן את דבריו (שמות יב,ו): "...וכאשר יעברו הצהרים ויסור השמש מזרוח בשני הצדדין יקרא "ערבים" מפני שיערוב השמש משני הצדדין ההם, והזמן...

טעיתי, עיינתי שוב בדברי הגר"א בסי' תנט, ואת זה לא כתב הגר"א, אבל מונח לי שככה מסבירים (כנראה ראיתי באחד המחברים על הנושא הזה של מנין השעות), שלפי דברי הגר"א שמונים מהנץ לשקיעה, ממילא לא מתחילה שם קושיית התוס' כיון ששייך שפיר לטעות בין שעה ב' לשעה ג', משא"כ להתוס' ששעה ב' מתחילה לפני הנץ החמה...

נראה כוונת "מכון באר שלמה" שהתפילין שלנו פסולות לר"ת מצד סדר הפרשיות שהוא שונה (קדש,והיה,שמע,והיה, ולא: קדש,והיה,והיה,שמע), ולא מצד שוכבות או עומדות, שזה מחלוקת נוספת.

מסכים עם כבודו וכנ"ל ולפי מ"ש ביבי"א הנ"ל לכאו' אין ענין לדקדק להמתין עוד, אחר שנתבאר בדברי הנך רבוותא דרק בקיאים סומכים על בדיקה זו (וכנראה הנך רבוותא שכבודו הביא לא סברו כהפוסקים שהביא היבי"א אלא נקטו שהכוכבים הוא סימן הנתון לרוב בני אדם, ולכן יצא להם שיטה חדשה שלא מסתדרת עם השיעור של ג' רבעי מיל)

מסכים עם כבודו וחוזרני בי. ראיתי כעת מ"ש ביבי"א ח"י סי לא בשם כמה גדולים דג' כוכבים אינו סימן המסור לרוב בני אדם (לכן סובר שם דהעיקר ג' רבעי מיל ללא התייחסות לכוכבים בחוץ) מצורף

גם על זה תמה הגרע"י איך אפשר לומר כן הרי מבואר בכמה ראשונים שהשקיעה הוא כשגלגל השמש נכסה מעינינו, ולא כ-10 דקות אחר כן לפי מ"ש האול"צ נראה שהגרע"י בעיקר התיחס לשיטות מפורשות בראשונים, 18 או 24, לא ראיתי בדבריו בחזו"ע וביבי"א את השיטה הזו של 22.5 שהגר"א סוברה ובראשונים אינה מפורשת (גם לדברי...

אני משתדל גם אז להוציא ר"ת, אבל בפשטות בחזו"ע עיקר ההתמקדות היא על איסור סקילה, אמנם בהליכות עולם שיצא לפני כן כתב בסוף הלכה "מוצאי שבתות וימים טובים". מצורף

אין מקור ל-26 או 29 מהש"ס ממילא דברי פוסקים אלו הם התמוהים כפי שכבר תמה מרן הגרע"י על האול"צ בזה גם אם אתה תמה על כך , אתה לא יכול לכתוב שאין מי שחושש לזה אולי 1-2, מדובר כאן על מרן הגרע"י שראה לנכון לפסוק כן. וזו דעה שרווחת בציבור. ההסבר של מיל 24 דק' זה הוא עצמו כתב, הגרי"י בא להסביר רק מדוע...

ואוסיף עוד, שגם מרן הגרע"י חשש לשיטה זו, לגבי תינוק שנולד אחר כניסת השבת שרק אחר 20 דק' מלים אותו לשבת הבאה. (18 דק' של ג' רבעי מיל ד-24 דק', עוד דקה ביה"ש דר' יוסי, ועוד דקה לעיגול המספר. כך ביאר דבריו הראש"ל הגרי"י). עור אעיר, דאם באנו לדון על המציאות בחוץ, אז יש לשאול גם על הגאונים, אם מיל זה...

ועכ"פ - למעשה הינך רואה שהמג"א כך מפרש את הלבוש, פלג לפני שקיעה שניה. ולא הבנתי מ"ש שהנץ הוא לפני הזריחה, כדי לכוון בדיוק את החצות באמצע (אם החישוב מהשקיעה השניה) צריך שהנץ יהיה רבע שעה אחרי הזריחה, ודוק לענ"ד ממש לא. המנין הוא מעה"ש לצה"כ, רק שהם סברו שיש אז יב שעות שוות ביומי ניסן ותשרי...

עי' מג"א סי' רסז ס"ק א ומחה"ש שם בשם הרמב"ם, ואריכות דברי המחה"ש שם לחשב שיטה זו לפי ה' מיל וכו' וא"כ מחה"ש לשיטתו בסי' רסא לסי' רסז ולא ידעתי מדוע כבודו כתב דדבריו דחויים לגמרי.

עי' מג"א סי' רלג ס"ק ג שכך פירש דבריו דהלבוש. היה ונברא. (השאלה מחצות באמצע, עדיין קשה, אבל לא מאוד קשה, כי הפער מתקטן ל-7 דק' לפני האמצע ממש לפי חשבון שיטה זו ודו"ק). וע"ע במג"א סי' רסז ס"ק א ומחה"ש שם.

גם בזה אין שום שיבוש.. מחלוקתנו נעוצה האם השעה זמנית היא ביומי ניסן היא 75 דק' לפי הבנת כבודו ברמב"ן, או 60 דק' לפי הבנתי הפשוטה מדברי הגמרא, ולכן, אם נחשב 60 דק' כפול 1.25 זה יוצא 75 דק' שזה 15 דק' אחרי השקיעה הראשונה. והנלע"ד כתבתי.

יש הבדל גדול שם זה יום רק לענין דיעבד, כאן לפי ר"ת זה יום לכתחילה, אין שום הגיון ש"יב שעות היום" שחז"ל קוראים אותם כך, יסתיימו אז. נכון הדבר שאם מונים מנץ לשקיעה אז פשוט שחצוות יוצא באמצע, אבל שוב, לפימ"ש קודם איך אפשר לומר שמונים מנץ לשקיעה את שעות היום, לפי ר"ת ששקיעה א' זה יום גמור לכתחילה...

יש לי להשיב על מ"ש כבודו: א. הפשטות שלפי ר"ת מונים מעה"ש עד צאה"כ, דאם תאמר שמונים מהנץ עד השקיעה הרי ודאי אין הכוונה לשקיעה הראשונה, שאז ודאי יום הוא ומה ההגיון לסיים אז את שעות היום (וכן ברמב"ן בתורת האדם שמבאר את דברי ר"ת כתב שכל הנפ"מ מהשקיעה הראשונה היא שיש שינוי אסטרונומי שאז ניתן להחיל בו...

לא, אשמח לראות, מה נכתב שם?

בפשטות זה כמו השאלה בעניין השתדלות האדם לפרנסה בד בבד עם הבטחון בה', וכן הימנעות מסכנה כמו מצוות מעקה שצוותה תורה וצווי זה אינו תלוי במידת הבטחון שיש לאדם, וכבר דיברו בזה רבותינו הראשונים, החובת הלבבות בשער הבטחון, ובנו של הרמב"ם בספרו המספיק לעובדי ה', ועוד. כמו כן בעניין המלחמה, אין הדברים...

מה כוונתך מדינא ? הרי ודאי זה לא מדינא, אלא רק חומרא בשבת וכיפור. לא מצינו שהגרע"י חייב להתפלל ערבית ביום חול או לחזור על ק"ש - אחרי זמן ר"ת (ובק"ש שעל המיטה לא כולם עושים ג' פרשיות) וכן לא מוציאים שאר צומות בזמן ר"ת חסידי צאנז וסאטמר הם אלו שעושים ר"ת מדינא (גם לקולא, מלבד בכניסת שבת בא"י)