תוצאות חיפוש

שמעתי בשיעור: לכאורה אחד מהטעמים ביחו"ד להקל בזה, מפני שאין ראשונים האומרים לעמוד מפורש, אולם מצאו כמה ראשונים שכתבו לעמוד. האם מישהו יודע איזה ראשונים הם, כי שכחתי?

בספר שער העין עמוד תלא מובא שהגר"ש ואזנר הסתפק בזה

מנהל הפורום הוא ממנהלי אוצר החכמה. וגם הם ביכולתם למחוק.

גם מנהל הפורום כתב שם

לא מסודר אבל אולי יהיה תועלת: סימן תצד סעיף א הגהות והערות שבטור אות א. הקשו למה חזר הבית יוסף על אותם תיבות שבטור. 1. תירצו להודיע שזה תחילת סימן. ושכן כתב בחידושי הגהות (סימן קנ, אות א), ושם כתב שכן תמצא בריש סימן ש"א, ובעוד הרבה פעמים. ע"כ. והחידושי הגהות בסימן תקפד כתב וז"ל, כבר כתבנו למעלה...

בדרך כלל אין תועלת לציין בלי להביא את כל דברי הספר, אבל בכל זאת אציין כדי שאם יש מישהו שצריך את הנושא ומחפש שיבדוק בפנים. חם השמש עמוד 205.

בילקוט יוסף ברכות [מהד' תשנא] עמוד תכב הביא דעת האגרות משה שברכתו האדמה, אולם בעמוד תשל"ב [המובא בתשובה שהביאו לעיל] חזר בו וכתב שלכאורה צריך לברך שהכל. אולם כתב לשון 'לכאורה', ומקורו מהמילואים ביביע אומר שכתב 'ויש מקום לומר'. ואם כן לא יצא לגמרי מספק. אולם בלוח הברכות במהדורת תשס"ז עמוד עמוד...

דברי דוד גולן חלק א עמוד כו ז"ל בהעולה מכל האמור: על הביסלי מברכים שהכל נהיה בדברו ואע"פ שרובו קמח מחיטה מכיון שלרוב בנ"א אין הכוונה לשבוע באכילתו ואם אוכל בכמות גדולה וכוונתו לשבוע באכילתו יברך במ"מ וברכה אחרונה מעין ג'.

רב חיים יהודה ישראל

רועה בשושנים הלכות ברכות עמוד קמח, שדלעת מרן השולחן ערוך יש לדון בברכתו משום שלא עשוי להשביע עיין שם באורך. לכן כדאי לאוכלו רק בתוך הסעודה. [ספר זה הזכירו מרן בחזו"ע שבת].