Follow along with the video below to see how to install our site as a web app on your home screen.
הערה: This feature currently requires accessing the site using the built-in Safari browser.
ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.
יש"כ,
אך לכאורה אינה ראיה, שי"ל שכוונת הרב איזה מהקרובים שתרצה יכול לבוא עמה,
או שכוונתו לקרוב של כל יולדת שנופל עליהם לשון רבים.
וכ"מ גם בפסקי תשובות הנ"ל.
והדיון בילקו"י הוא אם קרוב אחד יכול להתלוות.
אם לדקדק יותר: יולדת בפעם הראשונה שרוצה שאמה תהיה עמה בחדר לידה,
וגם רוצה את בעלה בסמוך ונראה אליה, אולי בשביל הרגשת הבטחון,
האם יוכלו שניהם להצטרף עמה בנסיעתה ללדת בשבת?
נ"מ למעשה.
שם זה מורה שאביו של התנא הקדוש היה שמו לקיש, וכן נקרא ככ"מ בר לקישא.
מאידך הוא נקרא כידוע גם ריש לקיש,
וכמדומה שהעולם מבינים שהוא כינוי לעברו שהיה ראש השודדים כידוע,
אך לקיש אין פירושו שודד, ששודד בארמית נקרא גרבא או ליסטים.
ועוד שלקיש מורה על שם משפחתו.
ואם כן מה הוא ריש לקישא? ו
אכן מה שכתבתי מופיע בבפסק המשנה ברורה (סימן קיד ס"ק לח. וחזר על פסק זה שוב בסי' תכב סק"י)
בשם המור וקציעה והמגן גבורים (ולא רעק"א) וז"ל:
ואם ברור לו שהיה בדעתו לזכור מעין המאורע [לענין הזכרה ושאלה ויעלה ויבא וכה"ג] בתוך התפלה,
ולאחר זמן מופלג נפל ספק בלבו אם זכר בתפלה או לא,
אין צריך לחזור...
מרן זצ"ל כתב בכ"מ שדעה זו יחידה ממש ואין לחוש לה כלל,
וצא וראה, גם בשאר בפוסקי ספרד המחמירים מאד בספק ברכות, כמו מרן הבא"ח וכה"ח,
שמורים הרבה פעמים בספק ברכה להרהרה בלבו, ולא חשו לדעה זו כלל.
נראה שכיון שבילקו"י הנ"ל כתב רק 'יש מקום לומר', משמע שמסתפק קצת בדבר, ומספק הכריע לחומרא שיכוין בבכת ק"ש,
אך לקולא לבטל ת"ת נראה שודאי לא יחמיר, ומשרא שרי.