תוצאות חיפוש

וכמובן, נשמח לראותו,

מי אתה. ומהן מטרותיך.

מאיפה זה. מי המפיץ.

נודעו בזה שני דרכים באחרונים, ואל לך אחי לתחוב את ראשך ולפסוק נחרצות.

יש נפ"מ בהבנת הדברים שזה חלק ממצות ת"ת.

לא התכוונתי דוקא לחומרא. אלא שכמו שאו' בגמ' אינספור פעמים [ג: ו. ועוד] שזוהי 'צורת המזיק' [ואה"נ כלפי 'מעלת המזיק' בזה פליגי הראשונים ולא נגענו בזה].

ופשוט וברור שכל תמיהתינו היתה דוקא לפי הצד שאדם מתחייב בנזקי ממונו משום שהוא פשע בשמירה [ולא מדין 'ממון המזיק' דאז לק"מ וכפי שהיטבת להסביר]. כך שדבריך לא מועילים לנו. אבל אם דנים כלפי האדם, שהוא נידון כ'אדם המזיק' משום פשיעתו, א"כ תיקשי אמאי ל"ה כוח אחר המעורב בהן, הרי השור הוא כוח עצמאי שמזיק.

כדכתיב בכותרת האשכול.

....

ראיתי להוכיח כן מהגמ' בגיטין ס: וכן מהתוהרא"ש בב"מ ו. ומ"מ אין הדברים מחוורים. משום שהרא"ש נוקט בלשון שזה דין וי"א דמהני אף באתרוג דיחשב כ"לכם", ומלבד זאת הרא"ש כותב דכשזוכה מדין כדא"ג זכה מדין ודאי ול"מ מידו, ואמנם עי' תוס' ב"מ ו. וברשב"א בשם הראב"ד שם דחלקו בזה, מ"מ מוכח מכולי הנך דהוי דין...

אגב, ידועים דב' הקוב"ש ב"ק [יד] שכ' דבכולי הנך מאי דקני ליה הוי משום הקנין דקנה בתחילה, ולא שום עצם השינוי והיאוש דאיכא עכשו עיי"ש.

מאידך, מדב' הרא"ש בפרקין לא משמע הכי "האי כל דאלים גבר, דינא הוא, דכל מי שגבר ידו בפעם ראשונה הוא שלו, עד שיביא חבירו ראיה, וכל זמן שלא יביא ראיה אף אם תגבר ידו לא שבקינן ליה לאפוקי מיניה. בפשטות משמע דהדין עצמו של כדא"ג הוא סברא מחמת שכל מי שגבר וכ"ו.

דהיינו כמו הצד השני בחקירה. גם אני חשבתי כך, אבל לשון הרא"ש הוא דהוי "דינא". עי' בלשונו המובאת לעיל.

נו. הפוך. התם חזינן דאע"ג דתפיסתו היא במידה מסוימת כדין, מ"מ לא קני מידי, ובפשטות הו"ל למיקני טפי מגזלן דהא תפיסתו חשובה היא מתפיסת גזלן.

מהי"ת? יש גזיה"כ ד'והשיב את הגזילה' ותו לא.

מבואר בשיטה תמורה ו. שהגמ' שם מק' למ"ד אי עביד ל"מ אמאי קונה בשינוי (ויתבאר בהמשך), והק' השיטה למ"ד אי עביד מהני אמאי בעי כלל שינוי, ותי' דשאני התם דאמר רחמנא והשיב, ומבואר שלולא והשיב היה קונה מיד בלי שינוי.

הטעמים המובאים ברא"ש. האי כל דאלים גבר, דינא הוא, דכל מי שגבר ידו בפעם ראשונה הוא שלו, עד שיביא חבירו ראיה, וכל זמן שלא יביא ראיה אף אם תגבר ידו לא שבקינן ליה לאפוקי מיניה, דלא מיסתבר שיתקנו חכמים שיהיו כל ימיהם במריבה ומחלוקת, היום יגבר זה ומחר חבירו, אלא חכמים פסקו כל דאלים בפעם הזאת - גבר...

לא ירדתי לסוף דעתו דהשער"י דכ' בש"ג פ"ג וכן בש"ה פ"א, דבממונות קודם כל חוקי הצדק והיושר פועלים ולאחמ"כ באה התורה ומתקנת את איסור ה'לא תגזול' וכדו'. וייסד הגרש"ש דלפי"ז הדברים פשוטים כמין חומר מדוע לא הולכים אחרי הרוב בממונות - דהרי בממונות פועלים עפ"י הצדק והיושר ובהליכה אחרי הרוב אין שום סברא...

שאלה ששורשה מסתמא בטעות בהבנת הסוגיא. אני תמה הא קיי"ל דתקפו כהן מוציאין מידו ולכאו' לא תיהוי אלא כגזלן וגזלן קונה, והיאך מוציאין מידו, הא לא מצינו בשום מקום שמוציאים מהגזלן את גזילתו?

מ"מ שמא תרי טעמא ניהו. דהא א"כ אמאי אמרי' "מבטל כיסו של חברו פטור" הא הוי ס"ה הי"ת של גרמא?