תוצאות חיפוש

אצרף מה שכתב בזה בשו"ת מים שאל שיצא לאחרונה, לרב משה כהן.

ראיתי מכתב של מרן שליט"א בענין זה. וז"ל בס”ד לכבוד הרב היקר והנעלה, שוקד באהלה של תורה, כש”ת הרב יוסף לשם נ”י, שלום רב, לשאלתו אודות מה שנתבאר בספר ילקוט יוסף הלכות סוכה (מהדורת תשע”ד סי’ תר”ל סעיף א’), שאין לעשות מחיצות הסוכה מסדינים ויריעות, שרוח מצויה מנדנדת אותם, שכל מחיצה שהולכת ובאה...

כמה ת"ח עיינו במשאת משה וברועי ישראל הנ"ל, והשיבו לי שאכן דבריהם הם כשלא ישב בסוכה לפני כן, ולכן מברך שהחיינו, אבל כשישב בסוכה אחרת ובירך שהחיינו אין שום ראיה מדבריהם שג"כ צריך לברך שהחיינו, וצע"ג על הרב פרנק ואחריו בקודש מורנו מרן זצ"ל שלא הבינו כן, ומרן זצ"ל הורה לברך כנגד כל האחרונים בכה"ג...

ה'בצל החכמה' ושאר האחרונים שהביא שם שנקטו שאין לברך שהחיינו - מיירו כשבירך כבר שהחיינו בסוכה אחרת, וע"ז קאי מרן זצ"ל שלא כדבריהם. וכן הוא להדיא בדברי המקראי קודש שמברך גם כשבירך קודם לכן, ולזה הסכים מרן זיע"א. הדגשתי את המילים שמהם נראה כן. הוא כותב שמי שלא עשה סוכה 'בשוגג או במזיד' עושה במועד...

גם בשו"ת דברי שלום אורח חיים חלק ה סימן לז הבין כן, שהביא את דברי המשאת משה וכתב: לפי ענ"ד נ"ל דמהא ליכא תיובתא לדברי הב"ח, דע"כ לא קאמר הב"ח אלא בהיכא שיש לו סוכה מוכנה אלא שמחמת האונס הוא אוכל בבית ובכה"ג הוא דאמר הב"ח ברכת שהחיינו שבירך בקידוש בביתו סלקא נמי לסוכה, אבל בהיכא שאין לו סוכה בשעת...

מרן מלכא שליט"א העלה בספרו הגדול ילקוט יוסף את פסקו של מרן מלכא זצ"ל בזה"ל ואחר הקיד'ה חמש מאות, לא זכיתי להבין דב"ק, ואשמח שיעזרו לי החברים היקרים להבין את הדברים לאשורם, דכשעיינתי בשו"ת משאת משה ראיתי שהוא מיירי במי 'שלא ישב בסוכה כלל בחג הסוכות', אלא בירך שהחיינו מדין יו"ט, וע"ז כתב שהדבר...

זה גופא קושייתי, שאינו מובן איך אפשר להלביש זה על זה, שהרי הגמ' קרי בחיל קסבר 'מנהג' נביאים, והגאונים סברו שהוא 'יסוד' נביאים, ולא קרב זה אל זה. כל זה לא מן הענין לשיטתו של הרב ברכה שהוא נוקט כדברי האר"י עיקר. כל מה שיש לברך כאן זה מה דעת האר"י, ואכן בזה אתה צודק שהעיקר בדעת האר"י בשער הכונות...

עיינתי כעת בתשובתו מרן אור עינינו ביחו"ד ח"ג סי' מ"ח, ולא זכיתי להבין דב"ק ביישוב דברי הגאונים ע"פ ביאור היראים; זה לשונו שו"ת יחוה דעת חלק ג סימן מח הנה בשו"ת הגאונים (שערי תשובה סימן ש"ז) איתא, וששאלתם מה הפרש יש בין יסוד נביאים למנהג נביאים, יסוד נביאים יש בו חיזוק יתר על מנהג נביאים, כי...

למעשה אין לעשות, ועיין לקמן. טור אורח חיים הלכות שבת סימן שצג אחד עירובי חצירות ושיתופי מבואות מערבין אותן בין השמשות ואפילו אם כבר קיבל עליו תוס' שבת כתב ה"ר שמריה שיכולין לערב ויש אוסרין אם קיבל עליו תוספת שבת הם יסברו כדעת ר' שמריה.

עשיתי כבקשתך ועיינתי בספר הנ"ל, ובמחכ"ת אין דבריו נכונים וגם לא ראה הרבה מהראשונים בזה. מכל הראשונים שהביא שם שצריך קבלה בפה - אין ראיה אלא מדברי האו"ז והריטב"א. שא"ר שהביא לא כתבו שכדי שלקיים את המצוה צריך בפה, אלא כתבו שהאופן היחיד שהאדם מקבל שבת זה בפה. הם לא דיברו על המצוה 'המחוייבת' לכל...

אדם שהחליט להמנע מאכילת חמץ משעה 9 בבוקר, האם 'חל עליו' איזה דין שאסור לו לאכול יותר? שים לב להגדרה שהוא כותב. המצוה מעיקרא אינה 'לקבל' אלא 'לפרוש', והעיקר שיפרוש סמוך לשקיעה. אם החליט לפרוש שעה קודם, וחזר בו ופורש חצי שעה, וחזר בו ופורש חמש דקות - לא עשה שום איסור, וקיים את המצוה בהידור, בדיוק...

ר"א בן הרמב"ם [שהביא מהר"ם אלאשקר בסי' צ"ו] כתב וצריך ליזהר ולפרוש מעשיית מלאכה קודם ערובת השמש דבר מועט כמו שנזהרים ונמנעים מאכילת חמץ בשעה ששית וכיו"ב [ומבואר שזהו דין דרבנן] וזהו אומרם מוסיפין מחול על הקודש ע"כ, ומבואר שהמצוה היא לפרוש מעשיית מלאכה. וגם מדדימה זאת לפרישה מאכילת חמץ בשעה ששית...

היכן כתוב שצריך לקבל תוספת שבת 'בפה'? צריך 'לפרוש' ממלאכה, ופרישה זו היא המצוה, למרות שאינה 'קבלת שבת', ולאחריה יכול להתפלל, וגם אם רוצה לעשות שוב מלאכה יכול, כיון שעוד לא 'קיבל את השבת'. העיקר שבסופו של דבר יפרוש ממלאכה לפני השקיעה. וכך מדוייק מדברי מרן השו"ע בסי' תר"ח שכתב אוכלין 'ומפסיקין'...

עיין מה שכתב במצורף לחזר את פסק מרן מאור עינינו, ודלא כחולקים עליו עיש"ב. ולפי מה שכתב והאריך שם נראה ברור שאפילו בסוכת בית הכנסת הדין שעדיף בית הכנסת על סוכה, וכ"נ מפשט דברי החזו"ע זיע"א והפמ"ג שהביא שם.

עיין בזה

הבעיה שכאן זה לא בטוב טעם ודעת. זה ממש טפשות וסכלות. אין מילים אחרות להגדיר את הקבעון המחשבתי הלקוי. אני ב"ה מקבל דעות אחרות, אבל כאשר הם בטוב טעם ודעת, וכפי שכתבת. כאן איני רואה זאת.

ועליה אני דן. הרש"ש גם לא חולק על האר"י בשום מקום, וכיון שנודע גירסת האר"י המדוייקת - גם הרש"ש ושאר מקובלי בית אל והבא"ח וכולם היו מורים ובאים לומר 'כעשן', וחבל שממשיכים להתעקש ולבזבז זמן לשוא.

הפייטנים בנו את המילים לפי משקל השיר [בניגוד למה שחושבים]. הניגון של הפיוטים הוא קדום מזמן הפייטנים עצמם. כל מי שקרא והבין למשל את הפיוט 'בני עליון בגבהי' הנאמר בקדושה של מנחה של כיפור יראה שהניגון הוא ממש לא לפי הבנת המשפט, אבל אין אפשרות להבין את השיר ואת המשקל שלו ללא הניגון הזה, כך שבודאי...

בזן הנ"ל הקורא שומר טוב על הלולב מפני הבעיות הנ"ל. עיין בלשון הרמב"ם והטור וריצ"ג ועוד.

לולבי דרי עם קורא מצויינים. אין בהם נפתל ועיקש. הקורא נשארת סגורה כל ימות החג [ולפחות ביום הראשון שזה העיקר]. המקור הוא מדברי הב"י כנודע וכן העיד השד"ח שכך נוהגים הספרדים, ואין אחר המנהג כלום. ואדרבה הלולבים ללא הקורא הם פתוחים ואין זה הלולב המהודר שהוא כמו חץ או שרביט וכדומה.