• חדש מאיגוד האברכים והקהילות: חוברת בחומרת איסור הגיוס לצבא ובשבח לימוד התורה בישיבות הקדושות, ממרן רשכבה"ג רבינו עובדיה יוסף זיע"א ומנהיג הדור מרן רבינו יצחק יוסף שליט"א. לקריאה והפצה לחצו כאן

ברח ופחד מאסונים... (ושאר טעויות פיסוק בתפילות ימים נוראים).

אם אני מבין נכון את עומק כוונתך צריך לומר ומפשע וגם רשע ברח, ופחד מאסונים
אכן (ופשיטא...).
גם באחות קטנה, יש כמה טעויות קריטיות כמו:

לַחְפֹּץ קִרְבַת - דּוֹדָה וְתַעֲבִיר

מִלֵּב דַּאֲבַת - נַפְשָׁהּ וְתָסִיר

לְבַקֵּשׁ אַהֲבַת - כְּלוּלוֹתֶיהָ.

הפיסוק הנכון הוא: לחפוץ קרבת דודה, ותעביר מלב דאבת נפשה, ותסיר (כמו ותסור, ותפנה) לבקש אהבת כלולותיה
 
נערך לאחרונה:
אני שמעתי את כולם אומרים במזמור של ראש השנה "ומצור דבש - אשביעך" וחיפשתי את ה"צור דבש" ולא מצאתי אותו במקורותינו...
מצאתי רק "מצור - דבש אשביעך"... (שיצא דבש מצור ולא שהצור הוא מדבש).
 
אכן (ופשיטא...).
גם באחות קטנה, יש כמה טעויות קריטיות כמו:

לַחְפֹּץ קִרְבַת - דּוֹדָה וְתַעֲבִיר

מִלֵּב דַּאֲבַת - נַפְשָׁהּ וְתָסִיר

לְבַקֵּשׁ אַהֲבַת - כְּלוּלוֹתֶיהָ.

הפיסוק הנכון הוא: לחפוץ קרבת דודה, ותעביר מלב דאבת נפשה, ותסיר (כמו ותסור, ותפנה) לבקש אהבת כלולותיה
מהיכן פשיטא?
 
אם כבר הועלה הנושא הזה
אתן כמה דוגמאות קיצוניות שנהוגות בגלל המנגינה לשנות ולעוות הכתוב

א- כשמחזירים את ס"ת במוסף נהוג לומר מזמור כ"ט בתהילים ושם נהוג לנגן "אל הכבוד הרעים ה'"- על מים רבים
והשיבוש כבד מנשוא- כי בטעמים זה מפוסק "אל הכבוד הרעים", "ה' על מים רבים".
[אם כי במנגינה של ער"ש בקבלת שבת זה כן מסתדר, ורק במנגינה של מוסף זה משובש]

ב'- במוצ"ש נהוג לומר מזמור קמ"ד בתהילים ושם מזכירים "שלח חצך ותהומם שלח ידיך ממרום"
והשיבוש כאן זועק לשמים יותר מהקודם- כי בפס', "שלח חצך ותהמם" סוף פסוק, ולאחמ"כ מתחיל הפס' "שלח ידיך ממרום", וכאן המנגינה עושה את סוף הפסוק לחיבור עם המשפט הבא.

עוד באותו מזמור בהמשך- מנגנים "הפוצה את דוד עבדו" - "מחרב רעה פצני והצילני".
וגם כאן השיבוש זועק לשמים- כי בפס' הוא "הפוצה את דוד עבדו מחרב רעה", סוף פסוק, ולאחמ"כ מתחיל הפס' הבא "פצני והצילני מיד בני נכר"
[במאמר המוסגר יש לציין שהאשכנזים שמנגנים את המזמור הזה שם המנגינה מאור מדוייקת עם פיסוק התיבות והפסוקים]

ג'- ביום כיפור נוהגים לנגן את הפס' "כי ביום הזה יכפר עליכים" "לטהר אתכם מכל חטאותיכם" וכו'.
וגם כאן משתבשים, כי בפסוק כתוב "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם", מכל חטאותיכם לפני ה' תטהרו.

נ.ב- אני נוהג בטעות א' ובטעות ג' לנגן לפי איך שצריך ולפי פיסוק האמתי, אך בטעות ב' א"א לשלב את זה עם המנגינה
 
הפייטנים בנו את המילים לפי משקל השיר [בניגוד למה שחושבים].
הניגון של הפיוטים הוא קדום מזמן הפייטנים עצמם.
כל מי שקרא והבין למשל את הפיוט 'בני עליון בגבהי' הנאמר בקדושה של מנחה של כיפור יראה שהניגון הוא ממש לא לפי הבנת המשפט, אבל אין אפשרות להבין את השיר ואת המשקל שלו ללא הניגון הזה, כך שבודאי המחבר עצמו חיברו לפי הניגון הזה. ומי שחולק על הניגן - חולק על המחבר עצמו!
וכן בשאר הדוגמאות שהביאו לעיל. מחברי הפיוטים, שהם להזכירכם, ראשונים שהיה להם יד ושם בדקדוק לא פחות מאיתנו, סברו שאין בזה בעיה, וכל המערער על זה - חולק עליהם, וכן לא יעשה.
 
הניגון של הפיוטים הוא קדום מזמן הפייטנים עצמם.
אתה צודק
בגלל זה לכל פיוט יש כמה מנגינות "ירושלמית" "מרוקאית", ו"בבלית"
כנראה שהמחברים הלחינו לפיוטיהם כמה מנגינות שיוכלו לנגן זאת גם בבלים ומרוקאים וחלאבים
 
בפיוט 'בזכרי על משכבי':
והנשא הא-ל עושה, השלום במרומיו.
וכמובן צ"ל: והנשא הא-ל, עושה השלום במרומיו.

אך מ"מ זה נפוץ מאד בפיוטים שע"מ שיתחרז יפה מפסקים בשונה מהמשמעות.
והדוגמא הקיצונית שמצאתי לכך הוא בפיוט 'לך א-לי':
וּמוֹחֵל בִּלְתְּךָ אַיִן, וּמֵאִתָּךְ מְחִילָתִי.
וְאִם תָּבִיא בְּמִשְׁפָּט עַבְ-דְּךָ מַה הִיא גְבוּרָתִי.
שבמקרה זה נעצרים באמצע מילה!
 
מי שיש לו עוד דוגמאות מוזמן להעלות באשכול זה.
 
חזור
חלק עליון