תוצאות חיפוש

רק זאת אציין סברא מוזרה מאד שראיתי בספרו של הגר"ח רבי "קדושים תהיו" שהשיב בקצרה שאחרי שקיים מצוות עונה יכול לישון פרקדן, כמבואר בנדה (יג.) לדעת רבא "כיון דעקר עקר". ומבואר שלא ייצא אח"כ קרי. ואחה"מ הוא תמוה מאד, שהרי שם מבואר להדיא שבאותה שעה שנעקר לא יעקר שוב, כדברי הגמ' "ורבא כל אחמומי והדר...

בס"ד הארכנו בזה בקונ' בענייני קדושה שייצא בקרוב למורי הוראות בלבד (ע"פ עצת גדול"י). ואצטט משם: בעניין איסור "פרקדן" מהו פרקדן בגמרא ברכות (יג:) איתא: "אמר רב יוסף פרקדן לא יקרא קריאת שמע, מקרא הוא דלא ליקרי הא מיגנא שפיר דמי, והא רבי יהושע בן לוי לייט אמאן דגני אפרקיד, אמרי מיגנא כי מצלי...

מצר"ב קישור לתרומה ישירה לכולל בזכות החזקת לומדי תורה תזכו לשנה טובה ומבורכת ותצליחו בכל מעשה ידיכם. אמן. לתרומה מאובטחת באשראי לחץ כאן

בס"ד לקראת השנה החדשה פונים אנו אליך בקריאת קודש, קנה לך סנגור ליום הדין. ואין לך סנגור גדול יותר מלימוד התורה הקדושה, כולל היחידי בעיר "נוף הגליל" הלומד הלכה בדרכו של מרן זיע"א, שעומד על סף סגירה ממש. ניתן לתרום דמי כפרות, מעשרות וכיו"ב ולקנות זכויות ליום הדין. שתפו קישורים אלו בכל דרך ותוסיפו...

יישר כח. מצורף בקובץ כל כללי הס"ס, - לא מוגה

בחזו"ע יו"ט דף רכג ע"ב הביא מהגמ' בדף פח.

אולי כוונת הגר"ש מחפוד שהואיל וזה ספק אם זה טוב. אז כאן שזה צורך, אז יש להקל, וכפסק מרן זיע"א בכיו"ב שהגיע לאולם וספק אם הבשר חלק.

העברתי לרב ללוש את דברכים. וכה השיבני: ב"ה לידידי רבי ראובן שלום וברכה, ראיתי מה שכתבו להעיר על דברי בגדר החומרא של שמורה כל ימי הפסח, ויישר כחם שנטפלו לדברינו. ובאמת דאה"נ אני מסכים עם דברי הרב המשיג שכן הבינו האחרונים בדעת הרי"ף והרמב"ם שהחומרא של שמורה היא גם לענין האכילה ולא רק לענין...

אבל זה עניין של כמה דברים, אז לכן אפשר ללמוד בטה"ב שרוב ככל הדברים מבוארים בו, ולדברים שפחות מבוארים או ספק, או לקיים תשועה ברוב יועץ עם ת"ח (כמו הגר"ש ללוש וכדו' מתלמידי מרן), או לחכות לילקוט טהרה [שחלק מהדברים מבוארים שם].

לא עברתי לבנתיים על הכל, אבל ממה שלמדנו בכולל בחבורה ראינו שאין דברים מפורשים נגד טה"ב, אלא דברים שאפשר לפרש בב' פנים, והרב דוד פירש כך. ולנו בחלק מהמקומות יצא כמעט מוכרח ביאור אחר או בפשט הדברים או בראיות, אבל עכ"פ לא ראיתי דברים מפורשים נגד.

הוא חידוש, כי לכאו' מצד קדושה יתרה יש טעם יותר לאסור כאן. וכמ"ש ג"כ לעיל הרב @קורסיה, ואולי הכל לפי העניין.

עתה ער"ש ויגש השיב ע"ז בתוכנית, בשאלה הרביעית.

ציינו רק שהשבנו, חלק אנחנו, וחלק ניכר הרב ללוש, ואה"נ הבוחר יבחר. לגבי דברי הרב טולדאנו התשובה פשוטה שאם זה מוגדר כספק אז דינו מפורש בחזו"ע לגבי תפוח ובננה, ואם לאו לאו.

וכן על יתר ההערות מהפוס' הנ"ל, שהעירו עלינו. כמדומה שכבר השבנו באיזהו מקומן בפורום, ולכן אין עניין לכפול הדברים.

לא אני כתבתי ד"ז כלל.

אציין מעט ממה שרשום אצלי: וכן פסק להדיא הרב פתה"ד (הובא לעיל) בנדון הדג שמצופה בקמח שיש לברך עליו שהכל, ואפילו שהקמח בא לתת טעם, מ"מ הרי הוא טפל שהוא בא רק לשרת את עיקר המאכל שזה הדג, וממילא ה"ה בשניצל. וכ"פ בשו"ת שבט הלוי ח"ד (סי' קסא ד"ה ומה ששאל) לגבי השניצל, דפשוט לו שלא יברך מזונות וברכתו...

אי"ה מחר אעיין בספר. אמת, אך כך י"ל לפי"ד.

בעניין ספר הנייר, מצאתי כתוב, ואני מצטט, אולי יעזור לנ"ד: וכבר העיר בזה מרן הראש"ל הגר"י יוסף שליט'א בספרו הבהיר ילקוט יוסף (כרך א ח"ב ע"מ תשי) בזה הלשון: ומה שכתב בספר הניר "והנשים שלנו נהגו לברך אחר ההדלקה", הנה כבר כתבנו לעיל דאין זה דברי ספר הנייר אלא דברי הגה"ה בספר הנייר, ואין זה ר"י הזקן...

ואף לד' הרמב"ם ייתכן שדיבר על זמנם שליבם היה פתוח כאולם, משא"כ בזמננו שאף אם ילמד כל היום כולי האי ואלי שיצליח בלמודו. וכמו שאמר מורנו הראש"ל בסרטון שהובא לעיל.