תוצאות חיפוש

לא רק שלא דן אלא נראה כסותר את עצמו שפותח עם מים משום "שלא מעביר את הטעם" וזה ודאי לא מה שאוחז הגר"ע להתיר שאר משקין, הפוך זו דעת הרי"ף והרמב"ם שהבאתי לאסור שאר משקין, אבל זו רק פסיקה בלי דיון וקא סמיך אדעת הגר"ע ואין זה אלא ליקוטי בתר ליקוטי ולא מוסיף כאן לדיון שהוא מה דעת הב"י וכנ"ל, פסקים...

לא הבנתי מה זה הוסיף לדיון..

לפי מה שהוכחנו המנהג הזה הוא קודם הבית יוסף כפי שהעיד, ונמשך עד לזמן כנסת הגדולה, והוא לא נגד ראשונים כיון שהוכחנו שכך למדו הרא"ש והטור בדעת הרי"ף, וגם הגר"ע גופיה כתב שהוא דעת רוב ראשונים להתיר, הרי דאיהו נמי מודה שמעיקרא אפשר שאסר הב"י כדעות מסויימות ולא כתב שאין לו סמך כדברי כבודו, ועל פי מה...

וכן התעלמת מעדות הכנסת הגדולה שנהגו העולם לאסור שאר משקין בהדיא..

לאחר העיון מלבד פשט הרמב"ם כמו שהוכחנו, הנה הטור והרא"ש גם הבינו בדעת הרי"ף ששאר משקים אסורים חוץ מיין כמו שכתב "ישתה מים" , דאם רק יין אסר, מה נתקשו בדבריו שאין להם מקור, הרי בסמוך יישבו מנהג העולם על פי ר' יונה משום שכרון, ומה כעורה היא זו ליישב כך דעת הרי"ף? ואדרבא לומר שנהגו העולם כמותו? אלא...

נמצאנו בצומת דרכים, אני טוען שיש כאן מרן וב"י מפורש כהבנת רוב האחרונים אפילו בראותם את כל הראשונים האלו למעט הריטב"א כנראה שכך הבינו דעת הטור והרא"ש וכך פשט הרמב"ם ועוד מקום לעיון עכ"פ כך אחזו, ומשמע לי שגם הגר"ע לא היה כאן הולך נגד מרן לכן טרח להידחק ולהתיישב איתם בפרט לאחר שהעיר שמרן הם נגד...

נכון שאין מנהג בהדיא על שאר משקין, אך אחר שכך פסק מרן לאסור ביין מכח מנהג כהרי"ף ולדעתו הוא הדין לשאר משקין וכך הבנת רוב האחרונים על אף שרוב הראשונים האלו היו לעיניהם על כרחך שהבינו בדעת הרי"ף אחרת וכנראה מכח הרא"ש והטור ועוד אעיין בדבר טוב למצוא למה באמת התעלמו מראשונים אלו, ואולי מכח הריטב"א...

נראה לי להפך, כבודו יעיין היטב בדבריי שהוכחתי שהבנת האחרונים בב"י שאסר שאר משקין גם לא משקרים בדעת הרי"ף ואהאי קאי מנהגא ואין זה דומה למנהג שהביא הטור רק ליין על פי ר' יונה כאשר דעת הרי"ף הוקשה לו, עיין היטב בכנסת הגדולה שהבאתי ובפסח מעובין וכן בשאר האחרונים כי נראה שלא דייקת בעיקר דבריי..ואין...

דבריו בשו"ת הם דברים אחדים עם דבריו בחזון עובדיה הלכות, ובשני המקומות נכון שהביא דברי הראשונים שהבאת אך כשהב"י מול עיניו מסתייג ולבסוף כתב שיש לצדדים בדבריו ובש"ע חזר בו לקיים מה שפסק, הרי דאם מוכח בב"י ובש"ע לא כך לא היה פוסק להקל, ובטעם הדבר כמו שביארנו, וגם הראשונים הבינו כך אטו הטור והרא"ש...

אז אין דברי כבודו טענה..

טוב כאן כבודו בא להציג דעת עצמו ולא ליישב דברי הגר"ע אשר ודאי לא טען כמעלתו ואדרבא ניסה להתיישב עם הב"י שהם כנגדו..אך על עצם הטענה הרבה מהראשונים ודאי ראו אותם האחרונים שהבאתי, ובכל זאת לא חששו להם מלבד הריטב"א שאולי באמת לא ראו..ובטעם הדבר הוא שכבודו נראה שלא דייק בדברי האחרונים שהבאתי שכך...

נא לעיין בקובץ עם המקורות ולהגיב ולהשיב