תוצאות חיפוש

אצל מי למשל לא? זה מוזכר גם בכף החיים ועוד הרבה פוס' ברור שאין כאן כלל, אלא כל סוגיא לפי עניינה שאם לא מסתברא מילתא וכדו' כל שאין מפורש בהדיא באר"י ז"ל בזה לא אזלי' בתר האר"י ז"ל

אגב אגב אגב, בעין יצחק ביאר הטעם שנוקטים כהאר"י ז"ל בענייני תפלה כיון שזה עניינים רוחניות וכו' וכו'. והרי בנד"ד לגבי ברכות ק"ש, ע"פ קבלה יש לברך אחר ד' שעות וכמ"ש ברב פעלים. ואם כן מאי שנא הכא. אלא אם כן נחלק ונאמר דניזל בתר האר"י בענייני תפלה, אבל לא לגבי ברכות. אבל הנושא שווה אשכול בפני עצמו...

ימחל לי ידידי שליט"א, ותחילה וראש יעיין בגליון הנז' [לצערי אין לי סורק] המעיין שם יראה שיש מחלוקת בדעת מרן ז"ל, ורוצה להוכיח מהמנהג לפסוק כפי שביאר בדעת מרן ז"ל. לבד מזה כאמור בהודעתי הקודמת, שאני הכא דאיירי גבי סב"ל

אם כבר, איפרגן (בלי אל"ף נוספת) נראה לי שהחיד"א גם היה אחריו ככלל, מנהג של ברכות שלא חיישינן לסב"ל הוא לא במנהג קודם השו"ע (בשונה ממנהג נגד מרן). איני מופנה לחפש לך מקור כעת ביבי"א, אבל כמדומני יש בחלק ה' בפירוש. ידידי שליט"א האמן נא לי שלא כיוונתי לזלזל וחבל שאתה חושדני על מה שלא עשיתי. כל...

סהדי במרומים שאיני יודע מי החולק ומה טענותיו מלבד מה שהביא והשיב על דבריו הראש"ל שליט"א

זה מנהג קדום, ראה בספר דרכי חיים. ותראה שגם הראשל שליט"א סמך על זה לגבי תפלה. וכ"ש לברכות ק"ש, שבלא"ה דעת הרמב"ם שברכתם כל היום כולו.

לראות בדיוק טענותיו, אולי לא צוטטו בדיוק

זה היה הבסיס של הויכוח שלו עם אותו חכם שהעלים את שמו (מי זה?) ועל כן תמהתי שזה לא הנידון כאן, כי יש כאן סב"ל במקום מנהג ל"א

ביבי"א האריך דקי"ל סב"ל במקום מנהג לא אמרינן, אפי' נגד מרן השו"ע. ותו, מש"כ כי המנהג להתפלל עד שש שעות "שהוא מנהג ע"פ הדין הרווח", ח"ו, ודאי שזה לא "מנהג" כ"כ, אחרי שהוא רק למאחרים להתפלל אחר ד' שעות... זה לא מנהג של גדו"י שמשכימים לתפלתם, ואעפ"כ כיון שנהגו נהגו

שאלתי, מדוע? אם קי"ל סב"ל במקום מנהג לא אמרינן

בס"ד בא לידי (אחרי הרבה זמן שלא ראיתיו מודפס) גליון "עין יצחק" פרשת בשלח תשפ"ד, ראשית אבקש אם יש למישהו להעלותו כאן יועיל מאוד, כי אין לי סורק, ואיני מוצאו ברשת. הובא שם הרחבה בענין תפלה אחר ד' שעות עד חצות, ומבאר שם שיתפלל בתנאי של נדבה. אחר כך הוא מביא איזה חכם שחלק עליו בתוקף [מי זה?]...