תפילה אחר ד' שעות

[דרופתקי דאורייתא]

בס"ד
בא לידי (אחרי הרבה זמן שלא ראיתיו מודפס) גליון "עין יצחק" פרשת בשלח תשפ"ד, ראשית אבקש אם יש למישהו להעלותו כאן יועיל מאוד, כי אין לי סורק, ואיני מוצאו ברשת.

הובא שם הרחבה בענין תפלה אחר ד' שעות עד חצות, ומבאר שם שיתפלל בתנאי של נדבה.

אחר כך הוא מביא איזה חכם שחלק עליו בתוקף [מי זה?], וטענתו שהרי בשבת אין מתפללים תפלת נדבה.

על כך ענה לו הראש"ל שליט"א שהרי החיד"א כתב שהמנהג להתפלל אחר ד' שעות. ובמקום מנהג לא אמרינן סב"ל.

עכ"ד בקיצור.

והנה מה שהביא מהחיד"א שנהגו להתפלל אחר ד' שעות, ראה בספר דרכי חיים הרבה עדויות על המנהג בזה שאכן כך נהגו להתפלל אחר ד' שעות, ע"ש.

אבל לא הבנתי בתרתי,

חדא, אחר שיש מנהג להתפלל אחר ד' שעות, מדוע התנה זאת הראש"ל שליט"א (בגליון הנ"ל שם) שרשאי להתפלל אחר ד' שעות בתנאי שהוא יתנה על התפלה שהיא בתנאי דנדבה, ובעי טעמא, הרי במקום מנהג ל"א סב"ל. כמו שהשיב לאותו חכם שהשיג עליו לגבי שבת, אם כן מאי שנא חול משבת בפרט זה.

ועוד צ"ב, שהרי כתב שם הראש"ל שליט"א שלא יברכו ברכות ק"ש אחר ד' שעות. וקשה, שהרי המנהג לברך גם אחרי ד' שעות, כמו שהביא מהחיד"א, ואם כן שוב נימא גם כאן דלא אמרינן סב"ל במקום מנהג.

אודה למי שיבאר לי הדברים ושכמ"ה

 

[לשמור ולעשות]

א. בחול "טוב" שיהיה בנדבה [זו כוונת הרב וביבי"א לא הזכיר כלל ענין לעשות נדבה], ובשבת שאין נדבה יתפלל כדין השלחן ערוך.
ב. זה נגד מרן, וזה מנהג שהחיד"א הצטער עליו. ולא דמי למנהג של תפלה עד שש שעות, שהוא מנהג ע"פ הדין הרווח, ועליו החיד"א לא העיר מאומה.

 

[בנימין לוריא]

בס"ד
בא לידי (אחרי הרבה זמן שלא ראיתיו מודפס) גליון "עין יצחק" פרשת בשלח תשפ"ד, ראשית אבקש אם יש למישהו להעלותו כאן יועיל מאוד, כי אין לי סורק, ואיני מוצאו ברשת.

הובא שם הרחבה בענין תפלה אחר ד' שעות עד חצות, ומבאר שם שיתפלל בתנאי של נדבה.

אחר כך הוא מביא איזה חכם שחלק עליו בתוקף [מי זה?], וטענתו שהרי בשבת אין מתפללים תפלת נדבה.

על כך ענה לו הראש"ל שליט"א שהרי החיד"א כתב שהמנהג להתפלל אחר ד' שעות. ובמקום מנהג לא אמרינן סב"ל.

עכ"ד בקיצור.

והנה מה שהביא מהחיד"א שנהגו להתפלל אחר ד' שעות, ראה בספר דרכי חיים הרבה עדויות על המנהג בזה שאכן כך נהגו להתפלל אחר ד' שעות, ע"ש.

אבל לא הבנתי בתרתי,

חדא, אחר שיש מנהג להתפלל אחר ד' שעות, מדוע התנה זאת הראש"ל שליט"א (בגליון הנ"ל שם) שרשאי להתפלל אחר ד' שעות בתנאי שהוא יתנה על התפלה שהיא בתנאי דנדבה, ובעי טעמא, הרי במקום מנהג ל"א סב"ל. כמו שהשיב לאותו חכם שהשיג עליו לגבי שבת, אם כן מאי שנא חול משבת בפרט זה.

ועוד צ"ב, שהרי כתב שם הראש"ל שליט"א שלא יברכו ברכות ק"ש אחר ד' שעות. וקשה, שהרי המנהג לברך גם אחרי ד' שעות, כמו שהביא מהחיד"א, ואם כן שוב נימא גם כאן דלא אמרינן סב"ל במקום מנהג.

אודה למי שיבאר לי הדברים ושכמ"ה

הרב דיבר על זה בשיעור במוצ"ש...

 

[בנימין לוריא]

הרב דיבר על זה בשיעור במוצ"ש...

 

[דרופתקי דאורייתא]

בחול "טוב" שיהיה בנדבה [זו כוונת הרב וביבי"א לא הזכיר כלל ענין לעשות נדבה], ובשבת שאין נדבה יתפלל כדין השלחן ערוך.

שאלתי, מדוע? אם קי"ל סב"ל במקום מנהג לא אמרינן

 

[לשמור ולעשות]

שאלתי, מדוע? אם קי"ל סב"ל במקום מנהג לא אמרינן

למה לא לעשות לכתחילה לכל הדעות?

 

[דרופתקי דאורייתא]

זה נגד מרן, וזה מנהג שהחיד"א הצטער עליו. ולא דמי למנהג של תפלה עד שש שעות, שהוא מנהג ע"פ הדין הרווח, ועליו החיד"א לא העיר מאומה.

ביבי"א האריך דקי"ל סב"ל במקום מנהג לא אמרינן, אפי' נגד מרן השו"ע.
ותו, מש"כ כי המנהג להתפלל עד שש שעות "שהוא מנהג ע"פ הדין הרווח", ח"ו, ודאי שזה לא "מנהג" כ"כ, אחרי שהוא רק למאחרים להתפלל אחר ד' שעות... זה לא מנהג של גדו"י שמשכימים לתפלתם, ואעפ"כ כיון שנהגו נהגו

 

[דרופתקי דאורייתא]

למה לא לעשות לכתחילה לכל הדעות?

זה היה הבסיס של הויכוח שלו עם אותו חכם שהעלים את שמו (מי זה?)
ועל כן תמהתי שזה לא הנידון כאן, כי יש כאן סב"ל במקום מנהג ל"א

 

[לשמור ולעשות]

ביבי"א האריך דקי"ל סב"ל במקום מנהג לא אמרינן, אפי' נגד מרן השו"ע.
ותו, מש"כ כי המנהג להתפלל עד שש שעות "שהוא מנהג ע"פ הדין הרווח", ח"ו, ודאי שזה לא "מנהג" כ"כ, אחרי שהוא רק למאחרים להתפלל אחר ד' שעות... זה לא מנהג של גדו"י שמשכימים לתפלתם, ואעפ"כ כיון שנהגו נהגו

זה במנהג קדום.
ודאי שזה מנהג, מנהג של המאחרים אבל מנהג, וברור שהוא לא לכתחילה וכמו שכתב מרן שאינה תפלה "בזמנה" אבל תפלה מיהא איכא.

 

[לשמור ולעשות]

זה היה הבסיס של הויכוח שלו עם אותו חכם שהעלים את שמו (מי זה?)
ועל כן תמהתי שזה לא הנידון כאן, כי יש כאן סב"ל במקום מנהג ל"א

לא.
הבסיס של הויכוח אם צריך נדבה בהכרח או לא.
ומה איכפת לך מי זה

 

[דרופתקי דאורייתא]

ומה איכפת לך מי זה

לראות בדיוק טענותיו, אולי לא צוטטו בדיוק

 

[דרופתקי דאורייתא]

זה במנהג קדום.
ודאי שזה מנהג, מנהג של המאחרים אבל מנהג, וברור שהוא לא לכתחילה וכמו שכתב מרן שאינה תפלה "בזמנה" אבל תפלה מיהא איכא.

זה מנהג קדום, ראה בספר דרכי חיים. ותראה שגם הראשל שליט"א סמך על זה לגבי תפלה. וכ"ש לברכות ק"ש, שבלא"ה דעת הרמב"ם שברכתם כל היום כולו.

 

[לשמור ולעשות]

לראות בדיוק טענותיו, אולי לא צוטטו בדיוק

נשמע שאתה מחפש להצדיק את החולק משום מה.

 

[דרופתקי דאורייתא]

נשמע שאתה מחפש להצדיק את החולק משום מה.

סהדי במרומים שאיני יודע מי החולק ומה טענותיו מלבד מה שהביא והשיב על דבריו הראש"ל שליט"א

 

[לשמור ולעשות]

זה מנהג קדום, ראה בספר דרכי חיים. ותראה שגם הראשל שליט"א סמך על זה לגבי תפלה. וכ"ש לברכות ק"ש, שבלא"ה דעת הרמב"ם שברכתם כל היום כולו.

בבקשה שאתה כותב דרכי חיים גם אם לא כתבת עמוד לפחות תכתוב איפרגאן, אנחנו לא נביאים, יש הרבה בשם זה. ורוב מה שהביא שם זה רבני אשכנז מהשנים האחרונות. איזה מנהג קדום לפני השלחן ערוך יש שם. ולכאו' גם אם יש, אם יש להפך, אין הכרח ללכת אחריו אלא רק הנוהגים בו. ועיין.

 

[לשמור ולעשות]

סהדי במרומים שאיני יודע מי החולק ומה טענותיו מלבד מה שהביא והשיב על דבריו הראש"ל שליט"א

סהדך במרומים שהבנתי שאתה לא יודע מי הוא. אבל הלשון אולי לא צוטטו בדיוק אינה מכבדת את מרן שליט"א.
והיא גופא הבעיה שאתה לא מכיר, לא יודע מה אמר, ובכ"ז מחפש להצדיק את החולק. כך משמעות לשונך.

 

[דרופתקי דאורייתא]

איפרגאן,

אם כבר, איפרגן (בלי אל"ף נוספת)

איזה מנהג קדום לפני השלחן ערוך יש שם

נראה לי שהחיד"א גם היה אחריו
ככלל, מנהג של ברכות שלא חיישינן לסב"ל הוא לא במנהג קודם השו"ע (בשונה ממנהג נגד מרן). איני מופנה לחפש לך מקור כעת ביבי"א, אבל כמדומני יש בחלק ה' בפירוש.

אבל הלשון אולי לא צוטטו בדיוק אינה מכבדת את מרן שליט"א

ידידי שליט"א האמן נא לי שלא כיוונתי לזלזל וחבל שאתה חושדני על מה שלא עשיתי.
כל שכתבתי הוא בכוונה פשוטה שזה דבר מצוי מאוד שאחד משיג על השני, וכשאתה פותח את הראשון אתה רואה פנים חדשות, שאמנם יש השגות אבל יש עוד טענות אחרות שהמשיג לא עסק בהם, זה כבר מצוי בראשונים ובגדולי האחרונים

 

[לשמור ולעשות]

נראה לי שהחיד"א גם היה אחריו

מצחיק אתה. זה לא נגד מרן, אז זה לא צריך להיות קדום לו. כל הרעיון הוא שמרן עצמו כתב בהקדמתו שלא בא לשנות מנהגים. אבל אם בברכות ק"ש שמרן פסק לא לברך, מה יעזור מנהג אחריו שהונהג לברך. זה נגד מרן ולפחות נגיד סב"ל כמרן, בפרט שמן הסתם תמצא מנהג כמרן בזה.

 

[דרופתקי דאורייתא]

מצחיק אתה. זה לא נגד מרן, אז זה לא צריך להיות קדום לו

ימחל לי ידידי שליט"א, ותחילה וראש יעיין בגליון הנז' [לצערי אין לי סורק]
המעיין שם יראה שיש מחלוקת בדעת מרן ז"ל, ורוצה להוכיח מהמנהג לפסוק כפי שביאר בדעת מרן ז"ל.

לבד מזה כאמור בהודעתי הקודמת, שאני הכא דאיירי גבי סב"ל

 

[דרופתקי דאורייתא]

אבל אם בברכות ק"ש שמרן פסק לא לברך, מה יעזור מנהג אחריו שהונהג לברך.

אגב אגב אגב, בעין יצחק ביאר הטעם שנוקטים כהאר"י ז"ל בענייני תפלה כיון שזה עניינים רוחניות וכו' וכו'. והרי בנד"ד לגבי ברכות ק"ש, ע"פ קבלה יש לברך אחר ד' שעות וכמ"ש ברב פעלים. ואם כן מאי שנא הכא. אלא אם כן נחלק ונאמר דניזל בתר האר"י בענייני תפלה, אבל לא לגבי ברכות. אבל הנושא שווה אשכול בפני עצמו, אחפש מה שרשמתי בזה בזמנו ובל"נ אעלה באשכול חדש.