Follow along with the video below to see how to install our site as a web app on your home screen.
הערה: This feature currently requires accessing the site using the built-in Safari browser.
ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.
בחזו"ע הרב לא כתב שאסור, אלא שיש להימנע, ואה"נ, באמת מעיקר הדין מותר, אך הרב העדיף לכתוב שיש להימנע מבלי לנמק, (אולי מבחינה השקפתית, מוסרית וכד'). ובאמת הביא את הדין לגבי אם יש צורך בדבר, שאז מותר לו ולא צריך כלל להימנע.
אם הועלו במקומות אחרים, נראה לי ראוי שיהיה במקום זה, המרכז את המקומות שיש הבדלים בין מש"כ מרן זצ"ל לבין מש"כ מרן שליט"א.
גם אם זו לא מחלוקת, אבל שידעו איך לנהוג ושלא יצור בלבול.
עכ"פ, יישר כח!
בילקו"י ברכות עמ' תצ"ו כתב:
ובעמ' תש"נ כתב:
וכן כתב בהלכה ברורה סי' ר"ח סעיף מ"ו:
אולם בחזו"ע ברכות עמ' קפ"ט כתב:
"ולפי זה מי שאכל פת כסנין ושתה יין, ובירך ברכת על המחיה, ולא כלל בה על הגפן, וחתם. נראה שא"צ לחזור ולברך על הגפן ועל פרי הגפן, לפי מ"ש הפוסקים שהמברך אחר היין ברכת על המחיה יצא...
לעניין עניית אמנים של קדיש בברכות ק"ש.
בילקו"י סי' נ"ח סעיף כ"ז כתב:
והיינו שיש לענות בברכות ק"ש את כל החמישה אמנים.
אולם, בהליכות עולם ח"א פרשת שמות הלכה ה' (עמ' צח) כתב:
ומשמע שלכתחילה אין לענות את כל החמישה אמנים אלא שרק יש להם על מה לסמוך.
ואמנם, בילקו"י הנ"ל התייחס לדברים:
דבר זה כבר ידוע וברור והוזכר כמה פעמים בפורום, וזו בדיוק היתה השאלה, הרי זה נראה כביכול יש מחלוקות, אז האם חזר בו מרן שליט"א ממה שכתב (כפי שאכן נתבאר לפעמים לעיל) או שמרן זצ"ל חזר בו.
וכעי"ז הוא לגבי עמידה בברכות קריאת המגילה. (למרות שקריאת המגילה אין לה דין שתיאמר בישיבה כמו תקיעת שופר דמיושב...)
שבילקו"י (סי' תר"צ ס"ב) כתב: "יש נוהגים שכל הקהל הנמצא בבית הכנסת עומד על רגליו בשעת הברכות של המגילה, ואחר כך יושבים וקוראים המגילה. ויש נוהגים שהקהל יושב בין בשעת קריאת המגילה...
בתוכנית "אור השבת" של פרשת "תצווה" (והודפס בעלון של פרשת "כי תשא") כתב בעניין זה הרב שמעון ללוש שליט"א:
ההכרעה בזה תלויה בכל מקום לגופו. כי מרן זצ"ל כתב בחזו"ע (חנוכה, עמ' שא), שלפי המקובלים והפוסקים צריך להוריד את התפילין אחרי הקדיש, אבל הוסיף שלא בהכרח זה חוזר על החצי קדיש הזה, אלא עיקר...
הנה אחר כותבי זאת ראיתי שבילקו"י קיצור שלחן ערוך (סי' תכ"ו סעיף ט"ז) כתב להדיא: "אחר הברכה אומרים ג' פעמים בסימן טוב תהי לנו ולכל ישראל, ברוך יוצריך וכו'. והנוסח הנכון לומר סימן טוב תהי לנו וכו'".
א. לעניין קבלת שבת.
בילקו"י שבת כרך א' סי' רס"ז סעיף ו' כתב: "בעת שאומרים בואי כלה וכו' בזה מקבלים את השבת לפי מנהגינו".
אולם בחזו"ע שבת ח"א עמ' רצ"ד כתב: "המנהג עתה כמו שכתב מרן בשלחן ערוך (סוף סימן רסא) באמירת מזמור שיר ליום השבת מקבלים עליהם את השבת ואסורים בכל מלאכות השבת".
אז מתי מקבלים...