א. לעניין קבלת שבת.
בילקו"י שבת כרך א' סי' רס"ז סעיף ו' כתב: "בעת שאומרים בואי כלה וכו' בזה מקבלים את השבת לפי מנהגינו".
אולם בחזו"ע שבת ח"א עמ' רצ"ד כתב: "המנהג עתה כמו שכתב מרן בשלחן ערוך (סוף סימן רסא) באמירת מזמור שיר ליום השבת מקבלים עליהם את השבת ואסורים בכל מלאכות השבת".
אז מתי מקבלים שבת למעשה, בבואי כלה או במזמור שיר?
ב. לעניין קידוש לחולה קודם שחרית.
בילקו"י שבת כרך א' סי' רפ"ט סעיף ה' כתב: "חולה שציוו עליו הרופאים לאכול מיד בבוקר קודם תפילת שחרית נכון שיקדש תחילה".
אולם ביבי"א ח"ח או"ח סי' ל"א כתב: "חולה שאוכל קודם תפילת שחרית, מן הדין אינו צריך לקדש קידושא רבה קודם אכילתו".
אך בחזו"ע שבת ח"ב עמ' קמ"ט כתב בהלכה למעלה כמו הילקו"י ובהערות כתב כלשונו ביבי"א.
אז מה יעשה למעשה, יקדש או לא? (ואולי הפשט הוא שמעיקר הדין לא חייב, אך נכון שיקדש)
ג. לעניין ברכה על תקיעת שופר.
בילקו"י ימים נוראים סי' תקפ"ה סעיף ב' כתב: "בשעת הברכות כל הציבור עומד על רגליו ומיד אחר הברכות הקהל יושב".
אולם בחזו"ע ימים נוראים עמ' קכ"ג-קכ"ד כתב: "המנהג פשוט בכל המקומות שאין הציבור עומדים בשעת הברכות שעל השופר".
אז למעשה צריך לעמוד או לא?
וביותר קשה, שהילקו"י עצמו בדיני ציצית ותפילין סי' כ"ה ס"ק ע"א כתב: "ומה שאמרו בירושלמי דכל ברכת המצוות צריך לברך מעומד, היינו אם מצוותן ג"כ מעומד, אבל אם המצווה עשייתה מיושב, גם ברכתה מיושב". וא"כ כתב במפורש את הטעם שהביא מרן זצ"ל בחזו"ע לברך מיושב.
[וראה כאן]
ד. לעניין זמן חליצת התפילין בר"ח.
בילקו"י ציצית ותפילין סי' כ"ח סעיף ו' כתב: "בראש חודש נוהגים לחלוץ את התפילין קודם שמתפללים מוסף וכו' ויחלצום אחר אמירת חצי קדיש ולא קודם הקדיש, ויש בזה סוד נשגב וכן ראוי לנהוג".
אולם בחזו"ע חנוכה עמ' ש"א כתב שאפשר לחלוץ התפילין בר"ח גם קודם הקדיש, וכן הוא ע"פ הפשט, וכך אנו נוהגים.
אז איך ראוי לנהוג למעשה, כמו הפשט וכמנהג מרן זצ"ל לחלוץ קודם הקדיש או כמו הסוד ולחלוץ אחרי הקדיש?
ה. לעניין הנוסח הנכון בברכת הלבנה.
בילקו"י תפילה כרך ב' בקונטרס נוסחאות התפילה סעיף ק"ז כתב: "בנוסח ברכת הלבנה יש לומר: סימן טוב תהי לנו ולכל ישראל"
אולם בחזו"ע חנוכה עמ' של"א וכן בילקו"י שבת כרך ה' סי' תכ"ו סעיף ט"ז כתב שיש לומר בברכת הלבנה "בסימן טוב תהי לנו".
אז למעשה, האם אפשר לומר שבחזו"ע ובילקו"י שבת לא דייק גבי האות ב' אלא נתכוון לומר שצ"ל תהי ולא תהיה, ובאמת צריך לומר "סימן טוב"?
בילקו"י שבת כרך א' סי' רס"ז סעיף ו' כתב: "בעת שאומרים בואי כלה וכו' בזה מקבלים את השבת לפי מנהגינו".
אולם בחזו"ע שבת ח"א עמ' רצ"ד כתב: "המנהג עתה כמו שכתב מרן בשלחן ערוך (סוף סימן רסא) באמירת מזמור שיר ליום השבת מקבלים עליהם את השבת ואסורים בכל מלאכות השבת".
אז מתי מקבלים שבת למעשה, בבואי כלה או במזמור שיר?
ב. לעניין קידוש לחולה קודם שחרית.
בילקו"י שבת כרך א' סי' רפ"ט סעיף ה' כתב: "חולה שציוו עליו הרופאים לאכול מיד בבוקר קודם תפילת שחרית נכון שיקדש תחילה".
אולם ביבי"א ח"ח או"ח סי' ל"א כתב: "חולה שאוכל קודם תפילת שחרית, מן הדין אינו צריך לקדש קידושא רבה קודם אכילתו".
אך בחזו"ע שבת ח"ב עמ' קמ"ט כתב בהלכה למעלה כמו הילקו"י ובהערות כתב כלשונו ביבי"א.
אז מה יעשה למעשה, יקדש או לא? (ואולי הפשט הוא שמעיקר הדין לא חייב, אך נכון שיקדש)
ג. לעניין ברכה על תקיעת שופר.
בילקו"י ימים נוראים סי' תקפ"ה סעיף ב' כתב: "בשעת הברכות כל הציבור עומד על רגליו ומיד אחר הברכות הקהל יושב".
אולם בחזו"ע ימים נוראים עמ' קכ"ג-קכ"ד כתב: "המנהג פשוט בכל המקומות שאין הציבור עומדים בשעת הברכות שעל השופר".
אז למעשה צריך לעמוד או לא?
וביותר קשה, שהילקו"י עצמו בדיני ציצית ותפילין סי' כ"ה ס"ק ע"א כתב: "ומה שאמרו בירושלמי דכל ברכת המצוות צריך לברך מעומד, היינו אם מצוותן ג"כ מעומד, אבל אם המצווה עשייתה מיושב, גם ברכתה מיושב". וא"כ כתב במפורש את הטעם שהביא מרן זצ"ל בחזו"ע לברך מיושב.
[וראה כאן]
ד. לעניין זמן חליצת התפילין בר"ח.
בילקו"י ציצית ותפילין סי' כ"ח סעיף ו' כתב: "בראש חודש נוהגים לחלוץ את התפילין קודם שמתפללים מוסף וכו' ויחלצום אחר אמירת חצי קדיש ולא קודם הקדיש, ויש בזה סוד נשגב וכן ראוי לנהוג".
אולם בחזו"ע חנוכה עמ' ש"א כתב שאפשר לחלוץ התפילין בר"ח גם קודם הקדיש, וכן הוא ע"פ הפשט, וכך אנו נוהגים.
אז איך ראוי לנהוג למעשה, כמו הפשט וכמנהג מרן זצ"ל לחלוץ קודם הקדיש או כמו הסוד ולחלוץ אחרי הקדיש?
ה. לעניין הנוסח הנכון בברכת הלבנה.
בילקו"י תפילה כרך ב' בקונטרס נוסחאות התפילה סעיף ק"ז כתב: "בנוסח ברכת הלבנה יש לומר: סימן טוב תהי לנו ולכל ישראל"
אולם בחזו"ע חנוכה עמ' של"א וכן בילקו"י שבת כרך ה' סי' תכ"ו סעיף ט"ז כתב שיש לומר בברכת הלבנה "בסימן טוב תהי לנו".
אז למעשה, האם אפשר לומר שבחזו"ע ובילקו"י שבת לא דייק גבי האות ב' אלא נתכוון לומר שצ"ל תהי ולא תהיה, ובאמת צריך לומר "סימן טוב"?
נערך לאחרונה: