ברשות כבוד הרב שליט"א, איני יודע על מה יצא הקצף עלי, ואין לי שום סיעה ושום כלום, אבל אני מכבד את רצונו של כת"ר שליט"א, ואין לי שום רצון לגרום עגמ"נ או פגיעה באף אדם, וק"ו בתלמידי חכמים חשובים, אשר על כן אני מקבל על עצמי בל"נ שלא להגיב כאן בציבור בפורום מכאן ולהבא, ואם פגעתי במאן דהו, הריני מבקש מחילה מעומק ליבי.
נעמתם עלי מאד, הרבה למדתי מכם וקשה עלי פרידתכם, היו ברוכים.
מנאי הפורש מכם באהבה.
הקטן פשוט ס"ט
ראובן יוסף מיארה
Well-known member
ולוואי וילמדו מדרכו, "אמת ליעקב", ו"אלעזר", ויקבלו שכר על הפרישה כמו על הדרישה.
ראובן יוסף מיארה
Well-known member
כבודו צודק, אבל עיקר הדברים מדוברים לאותם שניכר מבין ריסי עיניהם שבאים לנגח, ולא להבין, וכמו שמתעלמים במכוון מהשיטות השניות שהביא מרן זיע"א, וכמו שעשה @אלעזר 5252 בדין ברכת האילנות ומעין שבע, שציטט רק מה שרצה. וכן על אותם שלא מנסים להבין דברי מרן זיע"א ומתייחסים לדבריו כעוד מחבר בזמננו. וע"ז אנו כואבים, וכן הרה"ג שמעון ללוש ע"ז מדבר.
נערך לאחרונה:
אושרי רביב
Well-known member
וכמה ראויים הם דברים מרן הראשון לציון בשיעורו השבועי, שחשף טפח וכיסה טפחיים על אותם מחברים וספריהם...
ראיתי הרבה מדברי אותם כותבים וניכר עליהם שהם ת''ח, אני לא חושב שאפשר ע''פ הנכתב להסיק מי הכותב ומה כוונת לבו כי אי אפשר לדעת מי הכותב גילו ומעמדו ואנחנו לא נביאים, וצריך תמיד לחשוב שאולי זה שאני כותב עליו גדול ממני בעשרים שנה וגם גדול ממני בתורה. וכבר אמרו חכמים הוי דן את כל האדם לכף זכות, אז כל זמן שלא ראינו מי שכתב דברי בלע מפורשים למה נאמר עליו שכוונתו לנגח. אדרבה צריך לכבד כל אחד ואחד ולנסות לרדת לעומקא של הלכה וע''י שת''ח מתווכחים בלכה הקב''ה חדי בפלפולייהו. כמו כן יש לזכור שהחברותא של רבי יוחנן היה ריש לקיש שהיה מקשה עליו קושיות לסתור דבריו וחלק עליו על אף שהיה רבו, ואעפ''כ העדיפו רבי יוחנן על פני ר''א בן פדת שהיה מביא לו תנא דמסייע.
הנקודה (לענ״ד) הוא שבשביל לבוא ולהעמיק בדברי מי שמולך, יש דבר ראשון לשים לב שהם מבינים איך הם מקשים וצורת הגישה שלהם. וכשרואים שצורת גישתם היא להקשות מבלי לנסות לטרוח אפילו ליישב, אלא רק להגיד אשר על ליבם, ממילא אין עניין לענות על דבריהם, לא משנה כמה גדולים ומכובדים בתורה המה.
כשצורת הגישה היא הנכונה, מלבד שאפשר ואף רצוי להגיב להם, גם כיף להרגיש שאתה לא דן עם אדם שמנותק מהמקורות שעליו הוא בא לחלוק. וככה ניתן לדון לאמיתה של תורה באמת.
הרב שמעון ללוש
Well-known member
רבותי היקרים, אין ענין לעסוק בזה, זה ויכוח עקר, הוא לא יגמר וגם אין בו תועלת.
ואחזור על הדברים שלא יתכן עליהם חולק כדי לחתום ענין זה ותו לא מידי:
ההבדל העצום הוא, שהגאון הרב דוד, הרב גדעון בן משה, ועוד ועוד, "מבואר בכל דבריהם" כיצד חביבים עליהם דבריו והוראותיו ופסיקותיו של מרן אביר הרועים זיע"א, אלא שפעמים "בפסקים מאד מסויימים, נער יספרם", שאחר החתירה לא הצליחו לעמוד על יישוב או ביאור הוראתו בקדושה מרגישים אנוסים להכריע באופן שונה מהוראתו, ומתוך כניעה והתנצלות.
משא"כ מעולם לא מצאנו בדברי המבקרי'ם ומחפשי המומים דכאן, שהם חותרים אחר הניסיון לעמוד על הביאור בדברי מרן זצ"ל או ליישבו, וכ"ש שעל דברים רבים שקיבלו תשובות ברורות מעולם לא אמרו "חזק וברוך כעת הדברים מיושבים", רק אדרבא שבתם וקימתם הביטה, אך ורק לחטט אחר דברים שאינם מבוארים דיו ואינם מובנים ויש בהם מקום לפקפק למי שאינו בסוגיא כראוי, ואו אז שוקדים עליהם לנתוש ולנתוץ ולהרס ולהאביד ולהרע, ושבנושא שניסו לפקפק והשיבום וראו שלא הצליחו, זונחים אותו כאילו לא היה ועוברים לנושא הבא עבור עיקר מגמתם לבלבל את העולם מהסדר שהקב"ה עשה בו ע"י שליח נאמן ורועה מסור.
ועל דא קא בכינא!
אבל יש דין ויש דיין!
אלא שהציבור שבאמת רוצה להבין ונותר מבולבל כי לא יודע דברים כהוויתן ולא נכנס בכל דבר לעובי הקורה, הוא לעולם לא ימחל להם על הבלבול שיוצרים לחינם ממש. כמה ביטול תורה, כמה הרס וחורבן וחילוק לב העם יוצרים כל אלו המגמתיים.
מגמת הפורום כאן מאד ברורה! לא לנסות לטשטש אותה בכל מיני סיסמאות!
ואחזור על הדברים שלא יתכן עליהם חולק כדי לחתום ענין זה ותו לא מידי:
ההבדל העצום הוא, שהגאון הרב דוד, הרב גדעון בן משה, ועוד ועוד, "מבואר בכל דבריהם" כיצד חביבים עליהם דבריו והוראותיו ופסיקותיו של מרן אביר הרועים זיע"א, אלא שפעמים "בפסקים מאד מסויימים, נער יספרם", שאחר החתירה לא הצליחו לעמוד על יישוב או ביאור הוראתו בקדושה מרגישים אנוסים להכריע באופן שונה מהוראתו, ומתוך כניעה והתנצלות.
משא"כ מעולם לא מצאנו בדברי המבקרי'ם ומחפשי המומים דכאן, שהם חותרים אחר הניסיון לעמוד על הביאור בדברי מרן זצ"ל או ליישבו, וכ"ש שעל דברים רבים שקיבלו תשובות ברורות מעולם לא אמרו "חזק וברוך כעת הדברים מיושבים", רק אדרבא שבתם וקימתם הביטה, אך ורק לחטט אחר דברים שאינם מבוארים דיו ואינם מובנים ויש בהם מקום לפקפק למי שאינו בסוגיא כראוי, ואו אז שוקדים עליהם לנתוש ולנתוץ ולהרס ולהאביד ולהרע, ושבנושא שניסו לפקפק והשיבום וראו שלא הצליחו, זונחים אותו כאילו לא היה ועוברים לנושא הבא עבור עיקר מגמתם לבלבל את העולם מהסדר שהקב"ה עשה בו ע"י שליח נאמן ורועה מסור.
ועל דא קא בכינא!
אבל יש דין ויש דיין!
אלא שהציבור שבאמת רוצה להבין ונותר מבולבל כי לא יודע דברים כהוויתן ולא נכנס בכל דבר לעובי הקורה, הוא לעולם לא ימחל להם על הבלבול שיוצרים לחינם ממש. כמה ביטול תורה, כמה הרס וחורבן וחילוק לב העם יוצרים כל אלו המגמתיים.
מגמת הפורום כאן מאד ברורה! לא לנסות לטשטש אותה בכל מיני סיסמאות!
הרבה פעמים הדברים נכתבו אחר שבעבר כבר עיינו בסוגייא הדק היטב וניסו לישב דברי מרן, ומה שבדרך כלל לא מקבלים את הישובים הוא משום שהרבה פעמים מדובר בישובים דחוקים ולא כל אחד מוכן לקבל זאת רק בשביל להצדיק את רבו, ומה גם שהרבה פעמים כשעיינו בסוגיא כבר עלו לפניהם אותם תירוצים ודחאום. ועל עצמי אני יכול לומר שבהרבה סוגיות שהשתתפתי בפורם הם אחר שבעבר ישבתי עליהם עשרות ומאות של שעות, ובהרבה פעמים התייעצתי עם ת''ח ומחברי ספרים וחוקרים ועם בניו של מרן כדי לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא.
הרב שמעון ללוש
Well-known member
אין ענין לדון בזה,
אענה לך באופן אישי.
אענה לך באופן אישי.
האם יש לכבודו המאמרים האלו שנוכל לראות אותם?
הרב שמעון ללוש
Well-known member
בבקשה, זה מה שנשלח ממני, המכתב למו"ל עם הרחבות בסופו.
לאור בקשתו הנזכרת של הגה"צ רבי יעקב עדס שליט"א, פירסמנו את המכתב המצורף והכנסנו הרחבות ביסודות החשובים הנזכרים.
היו עוד מאמרים בזה שנדפסו שם, וכן בקובץ משנת יוסף כמדומני גליונות ד-ח, נמצאים גם באוצר החכמה.
לאור בקשתו הנזכרת של הגה"צ רבי יעקב עדס שליט"א, פירסמנו את המכתב המצורף והכנסנו הרחבות ביסודות החשובים הנזכרים.
היו עוד מאמרים בזה שנדפסו שם, וכן בקובץ משנת יוסף כמדומני גליונות ד-ח, נמצאים גם באוצר החכמה.
(הבעיה היא שהספר הנ״ל בביתי ובאמת נתקלתי שם בדברים חמורים, ולולא הדברים נדפסו בספר של הבא״ח הייתי מחזיר את הספר לחנות)
ראובן יוסף מיארה
Well-known member
אחרי עוברי על המכתב, ממליץ מאד להדפיסו ולשים אותו בספר עצמו, שיהיה לנגד עיניו.
(אם היה הספר מקבציאל היה יוצא בלעדי הקונטרס הנ״ל, אני מניח שגם היו נוהגים כך)
מיכאל סטייל
New member
רק אני לא מבין, כולם זורקים את השכל בלי לעיין בגוף דבר הפפושדו, דחוץ מהחשש חמץ שדיברתם יש גם בעיה בפופשדו שזה לא מצה שמורה, ועוד שהייצור הוא רק לפי ההכשר של הרבנות, בלי שום בד''ץ, מי אוכל כאן מוצרים של פסח בהכשר הרבנות בלבד? ובפרט בדבר כזה חמור של חשש חמץ, שמספיק תקלה אחד או רמאות בייצור כדי שזה יהיה חמץ אפ' לרב עובדיה זצ''ל, וגם ההכשר ''בית יוסף'' לא הסכימה לתת הכשר על זה, שזה מראה שזה לא מוצר כל כך למהדרין,
חסיד מרן זיע''א
Member
לכבוד @הרב שמעון ללוש שליט"א
לענ"ד החילוק הוא קצת שונה, דאין הבדל אם חולק עליו פעם אחת או שתיים או שלש או ארבע, אלא עיקר החילוק הוא האם חולק עליו כדרכה של תורה, לאחר עיון מעמיק ויסודי בדברי הפוסקים, והוסמך על ידי גדולים כבעל סברא ישרה וכו', בזה יכול לחלוק על מרן זצ"ל, כמובן בדרך כבוד ובלי שום אפילו 'משהו' של זלזול, ובזה דרכו גדולי הדורות מדור דור. [ולהגיד שחכם מסויים טעה, זה לא זלזול, כפי שמצינו רבים מהפוסקים שכתבו כן על גדולי הדורות, ראה להגר"א ארבל בספרו באתי לגני פרק כח - וצירפתיו כאן. עש"ב]. וכדרך זו הולכים כמה וכמה מחכמי זמנינו (הגאון הרב דוד יוסף, הרב גדעון בן משה, הגר"מ מאזוז, ועוד).
אמנם מאידך גיסא ידוע לי וברור לי שיש הרבה כאלו שחולקים על מרן זיע"א בכל מיני טענות שונות, ולא עיינו ופתחו בכל מה שמרן זיע"א ציין, והרבה פעמים זה נבע מהתעצלות לפתוח את הספרים שאליו ציין מרן זיע"א. וכן לפעמים מחוסר התבוננות בדברים יוצא שיש כאלו שחולקים על מרן זיע"א.
אך כאמור ודאי שאם לאחר בירור אחר בירור עם כל הצדדים יצא לחכם זמנינו היפך פסק מרן זיע"א, יכול לחלוק אם הוא ראוי לזה. פוק חזי שהרבה פעמים הראו למרן זיע"א ראשון מסויים או פוסק מסויים, וחזר בו. ומוכח שעד עתה טעה בדבר זה. ועד עכשיו ידענו כלל ש'אסור לחלוק על הראשונים', וכעת חידשו שגם על אחרונים? באיזה אחרון זה כתוב? הרבה קטנוניים בנושא זה, וחושבים שמי שחולק על מרן זיע"א הוא פוגע בכבודו, וגם איך זה יתכן הרי מרן זיע"א ידע את כל התורה כולה וכו' וכו' כל מיני טענות שונות ומשונות, ובאמת היודע ספר, יראה שכל ספרי רבותינו מלאים במחלוקות כדרכה של תורה, ופעמים כתבו לשונות חריפים [וזה ניתן יותר לגדולי הדור כמובן], בא ואשאלך וכי אם מרן זיע"א היה חי עוד שנה, לא היה לו מה ללמוד עוד? זהו נגמר? ודאי שיש דברים שנעלמו מעיניו. וזה מוכח מיניה וביה בכל ספריו שכתב בגליון "ושוב מצאתי בספר כך וכך", שזה אומר שבכותבו את התשובה לא ידע מהך פוסק פלוני. ויש עוד ראיות רבות פשוטות מזה, רק אי"צ להאריך, דהכלל הוא פשוט כאמור, אם אברך רציני למד היטב את הסוגיא, וייצא לו היפך דברי מרן זיע"א יכול להורות כדבריו. וכן מבואר בדברי הראשל"צ שליט"א בשלחן המערכת (ח"א עמ' קכד, ד"ה וכן), וזת"ד: וכן אאמו"ר נוהג בעוד ספרים שיצאו לאור בשנים האחרונות, לתת להם הסכמה, ואינו מקפיד אם כתבו לחלוק עליו כדרכה של תורה כאשר כותבים בשום שכל ובסברא ישרה או בראיה מוכרחת. ע"ש. וכן מוכח עוד שם בעמ' קמ, שכשיש ראיה מוכרחת ניתן לחלוק עליהם כדרכה של תורה. (וכן מבואר בעוד רבות מספריו). וכן מבואר בשלחן המערכת ח"ב עמ' תלז ד"ה ומכל, והלאה, שיש חילוק בין אם חולק על רבותיו אחר העיון הדק היטב, או חלילה בפזיזות. עש"ב. והביא שם מה שכתב מרן זיע"א בענף עץ אבות (עמ' יח, ובנד"מ עמ' לב), וז"ל: כתב מהר"ח מוואלז'ין בספר רוח חיים (על אבות כאן) שלשון והוי "מתאבק" בעפר רגליהם הוא מלשון "ויאבק איש עמו", שהוא ענין התאבקות של מלחמה, שאם יש לתלמיד קושיות על שיטת רבותיו, חייב להאבק על דעתו, ואסור לו לקבל דבריהם כשיש לו קושיות עליהם, כי לפעמים תהיה האמת עם התלמיד, כמו שעץ קטן מדליק את הגדול, ומלחמת מצוה היא, שאף שאנו סוברים נגד רבותינו הקדושים אשר בארץ בספריהם שלפנינו, הנה על ידי הספרים אשר בבתינו נעשה ביתנו בית ועד לחכמים, והוזהרנו וניתנה לנו רשות להאבק וללחום בדברי תורה, ולא לישא פני איש, רק לאהוב האמת. אך סיים שם, דמ"מ הרי אמרו הוי מתאבק בעפר רגליהם, כלומר שירגיש מיעוט ערכו בפניהם, כמ"ש ואנכי עפר ואפר, ויחלוק ביותרת הכבוד וכדן לפניו בקרקע. ע"כ. וע"ש עוד מה שהאריך בזה, ואי"צ להאריך כאן, לך נא קח משם.
אלא שכמובן אין זה מחייב את שאר העם שלא למדו את הנושא, להתבלבל כי אולי אותו חכם צודק, משום שכאמור רק לאותו חכם שלמד את הסוגיא ויצא לו כך, ילך בדרך זו, אך שאר אדם מנין לו לשמוע לחכם הזה נגד מרן זיע"א חלילה? אא"כ הוא יצטרף לעניין וילמד ג"כ היטב את הסוגיא, ויראה שהצדק עם אותו חכם. [כמובן שלעניין להחמיר יוכל להחמיר על עצמו כדברי אותו חכם גם קודם עיון הסוגיא, אך לא יוכל להורות כן לאחרים. וכ"ש לא לומר לאחרים "תחמירו בעוגיות פפושדו כי הרבה מחמירים בזה", כל עוד שלא יצא לו כן מתוך שלמד את הסוגיא היטב ויפרוש את ראיותיו ללומד].
ובאמת שכבר נשפך על כך הרבה דיו, וראה להגר"י ברכה בכמה מקומות בספרו ברכת יהודה שכתב בנושא זו, ולתועלת הקוראים, אצרף כאן את דבריו.
בברכה רבה
זעירא דמן חבריא
מחסידי מרן זיע"א
נושאים דומים בפורום
