אני הקטן לא זכיתי להבין מעיקרא מה חשב פותח האשכול הנכבד בהעלותו שאלה זו, והנה אני רואה שעוד דנים בה.
אטו לא שייך לחלוק על גדולינו???
הרז"ה כשכתב את השגותיו על הרי"ף היה בן י"ז!!! והרמב"ן נחלץ לענות לו, וכי אם היה אסור לשאול \ לחלוק על דבריו - הרמב"ן היה בכלל מתייחס???
הרמב"ן היה אז כבר מגדולי הדור, והוא עונה לבחור בן י"ז!!!
הרי כל הבימ"ד מלא מחלוקות קושיות ותירוצים, איבעית אימא הא ואיבעית אימא להיפך, האם נסגור את הבימ"ד ונאמר: אסור לחלוק!!!
האם אפשר לומר שדברי מרן רשכבה"ג זיע"א אינם אלא כמשה מפי הגבורה, ואנחנו מקבלים עלינו ועל כל דבריו אומרים קדוש קדוש קדוש?!?!
זכורני מעשה בהקשר זה, שמרן החזו"א מסר שיעור בביתו ובתוך דבריו הביא קושיית הגרעק"א בסוגיא שנשאר בה בצ"ע, ואחד האברכים הלמדנים קפץ על אתר והביא תירוץ מבריק.
החזו"א נעמד ומיד אמר זה לא תירוץ, ולא הסביר למה, והחל ללכת הלוך ושוב בבית כשהוא אחוז בשרעפיו,
לאחר כמה רגעים עצר החזו"א, והחל להסביר למה התירוץ אינו תירוץ.
ובמהלך השיעור החזו"א שב ותירץ את קושיית רעק"א וביאר את הדברים כשמלה.
לאחר השיעור שאלו האברכים את החזו"א, למה מיד אמר שזה לא תירוץ והסביר את דבריו רק לאחר זמן.
ענה להם החזו"א: על קושיית רעק"א אי אפשר לענות ככה, צריך לחשוב טוב טוב לפני שעונים על הקושיות שלו!!!
הא לנו, שאמנם לתרץ ככה קושיית רעק"א - אין לנו אפשרות,
אבל החזו"א לא אמר שאותו אברך אינו ראוי לענות על קושית רעק"א! הוא לא אמר שאי אפשר לתרץ! הוא רק אמר, מהי הדרך הנכונה לתרץ!
ודון מינה ואוקי באתרין,
כל אחד שישב ויעמול בסוגיא, וידקדק בדבריו של מרן רבינו מאור עינינו זיע"א, יתכן ויזכה גם להקשות על דבריו, אולי יזכה גם לתרץ
את דבריו, ואולי אפילו להגיע למסקנא הפוכה ממה שכתב! ואם כתפיים רחבות לו - יוכל גם לפסוק אחרת! תורה אמת כתיב בה!
ואולי יבוא יום בעוד כו"כ שנים, שיבואו הלומדים דאז, ויפלפלו בדבריהם,
אלו ואלו דברי אלוקים חיים!
ונזכיר בעניין הזה את מאמר חז"ל, שהראהו הקב"ה למשה אף מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש! כלומר כל אברך שמחדש חידוש \ פסק \ קושיא \
תירוץ - הרי הוא כבר הוזכר במתן תורה מהקב"ה לבחיר נביאיו!
בינו נא זאת!!!
