האם מרן זיע"א היה רוצה שתלמידיו יחלקו עליו?

[חכמי]

אני הקטן לא זכיתי להבין מעיקרא מה חשב פותח האשכול הנכבד בהעלותו שאלה זו, והנה אני רואה שעוד דנים בה.

אטו לא שייך לחלוק על גדולינו???

הרז"ה כשכתב את השגותיו על הרי"ף היה בן י"ז!!! והרמב"ן נחלץ לענות לו, וכי אם היה אסור לשאול \ לחלוק על דבריו - הרמב"ן היה בכלל מתייחס???

הרמב"ן היה אז כבר מגדולי הדור, והוא עונה לבחור בן י"ז!!!

הרי כל הבימ"ד מלא מחלוקות קושיות ותירוצים, איבעית אימא הא ואיבעית אימא להיפך, האם נסגור את הבימ"ד ונאמר: אסור לחלוק!!!

האם אפשר לומר שדברי מרן רשכבה"ג זיע"א אינם אלא כמשה מפי הגבורה, ואנחנו מקבלים עלינו ועל כל דבריו אומרים קדוש קדוש קדוש?!?!

זכורני מעשה בהקשר זה, שמרן החזו"א מסר שיעור בביתו ובתוך דבריו הביא קושיית הגרעק"א בסוגיא שנשאר בה בצ"ע, ואחד האברכים הלמדנים קפץ על אתר והביא תירוץ מבריק.

החזו"א נעמד ומיד אמר זה לא תירוץ, ולא הסביר למה, והחל ללכת הלוך ושוב בבית כשהוא אחוז בשרעפיו,

לאחר כמה רגעים עצר החזו"א, והחל להסביר למה התירוץ אינו תירוץ.

ובמהלך השיעור החזו"א שב ותירץ את קושיית רעק"א וביאר את הדברים כשמלה.

לאחר השיעור שאלו האברכים את החזו"א, למה מיד אמר שזה לא תירוץ והסביר את דבריו רק לאחר זמן.

ענה להם החזו"א: על קושיית רעק"א אי אפשר לענות ככה, צריך לחשוב טוב טוב לפני שעונים על הקושיות שלו!!!

הא לנו, שאמנם לתרץ ככה קושיית רעק"א - אין לנו אפשרות,

אבל החזו"א לא אמר שאותו אברך אינו ראוי לענות על קושית רעק"א! הוא לא אמר שאי אפשר לתרץ! הוא רק אמר, מהי הדרך הנכונה לתרץ!


ודון מינה ואוקי באתרין,

כל אחד שישב ויעמול בסוגיא, וידקדק בדבריו של מרן רבינו מאור עינינו זיע"א, יתכן ויזכה גם להקשות על דבריו, אולי יזכה גם לתרץ

את דבריו, ואולי אפילו להגיע למסקנא הפוכה ממה שכתב! ואם כתפיים רחבות לו - יוכל גם לפסוק אחרת! תורה אמת כתיב בה!

ואולי יבוא יום בעוד כו"כ שנים, שיבואו הלומדים דאז, ויפלפלו בדבריהם,

אלו ואלו דברי אלוקים חיים!

ונזכיר בעניין הזה את מאמר חז"ל, שהראהו הקב"ה למשה אף מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש! כלומר כל אברך שמחדש חידוש \ פסק \ קושיא \

תירוץ - הרי הוא כבר הוזכר במתן תורה מהקב"ה לבחיר נביאיו!

בינו נא זאת!!!

 

[עט סופר]

נו, ומה ענה לך מרן הגר"י?

אמרתי שדעת מרן שליט"א לא כך. לא קיבל את דברי. אמר שלחלוק על מרן זצ"ל אי אפשר כיון שכל רז לא אניס ליה וכו'. ואני חושב שזה הסיבה שמרן שליט"א אינו חולק לעולם על דעת אביו. תמיד מכופף את דעתו לדעת אביו.

 

[לשמור ולעשות]

אני הקטן לא זכיתי להבין מעיקרא מה חשב פותח האשכול הנכבד בהעלותו שאלה זו, והנה אני רואה שעוד דנים בה.

משועמם שרוצה אקשן, מה עשית אותו נכבד.
לא צריך סתם להגדיל בן אדם שמוריד את כל הרמה של הפורום, במטרה אחת שילכלכו על הפורום ועל העומד בנשיאותו עוד ועוד.
כמה פעמים הוא הוצא מכאן וחוזר וחוזר וחוזר, ככלב השב על קיאו.
אפשר לזהות אותו בקלות, הוא בדרך כלל משתמש שהצטרף לאחרונה, כי את השם שלו הקודם חסמו... ובאשר הוא בטלן תמיד יהיו לו יותר מדאי הודעות יחסית לשהותו הקצרה, והוא מרבה להראות עד כמה הוא חסיד שרוף של מרן, חסיד שוטה, בצורה חסרת דעת, כדי להשיג מטרה הפוכה, שיראו עד כמה הדרך של מרן קיצונית ושתלטנית. ופעמים רבות שמשיג את מטרתו באשר כמה תמימים מתחילים בכלל להתכתב אתו ולרדת עליו... מה אכפת לו, למה מישהו מכיר אותו? העיקר שיורדים על על מרן ומורשתו, והוא את מטרתו השיג.
חבל מאוד שנותנים לו יד.


[ובאשר לעצם הענין, מרן שליט"א לא אמר ולא אומר ולא חושב שאסור לחלוק, ואדרבה אומר שמותר לחלוק, אלא שבנ"ד יש כמה חלקים, א, יש כאלה עם מגמתיות סרוחה שא"א להתעלם ממנה, ואת זה צריך להוקיע, וכל עוד הם ממשיכים צריך להמשיך להעמיד את תורת מרן על תילה ולא להתייאש, כמו שעושה הרב בגאון בלי להתחנף לאיש.
ב, על כל דבר הרב עונה בצורה עניינית, לא מביא קושיא של מישהו ואומר שאסור לחלוק, וזהו, אלא עונה תשובה מנומקת ומסתברת. עוד בה, שהרב מבין כפי שגם אנחנו הקטנים מבינים, שע"פ רוב קשה מאוד לחלוק על מסקנא של מרן בהלכה, באשר הכל מבוסס מפי ספרים וסופרים בצירופים וצירופי צירופים, שגם את תמצא קושיא על משהו מהמהלך, אבל יש כר נרחב עדיין לפסוק כמותו. ושוב, אם תהיה קושיא חזקה כברזל, מה שייך לענות בצורה סתמית מרן אמר וזהו, אבל זה באופן כללי, ועל כל פרט מוכרחים לשבת ולדון בצורה עניינית ולא סתם לזרוק סיסמאות.
ג, קשה להשוות את מרן לשאר פוסקי הדור, עם כל הכבוד הראוי, הדרך שלו בפסיקה כ"כ יציבה, שגם את תמצא איזה קושיא שבעיניך היא אמיתית, אולי לעצמך תנהג אחרת, אבל להתחיל להורות לציבור שרובו ככולו הולך ע"פ פסקי מרן והמוחש לא יוכחש שהוראותיו התקבלו בצורה שאין לה אח ורע, סתם תזרע בלבול. ועל כה"ג י"ל שלא "מורים" נגד מרא דאתרא כדברי הרא"ה בברכות יא. אא"כ אתה גדול ממנו בחכמה ובמנין שיבושם לך, למה לא, תנסה את כוחך ונראה לאן תגיע, וכמובן אל תשכח ללמוד ממשהו ממרן, שכמו שמרן חלק על בא"ח ככה גם אתה חולק עליו...
ועל תלמידי מרן שמגדירים את עצמם כך כל שכן שאין טענה למה לא נבהלים מכל קושיא, ונסוגים מפסקי מרן זיע"א. חוץ מהת"ח שבהם שלמדו את תורתו של מרן בעיון ולא קפצו על ההרים, תפסו שורה וירו בה חיצים, אלא למדו הדק היטב ויודעים להשיב בטוב טעם. אבל גם התלמיד הפשוט עשה לו רב והסתלק מן הספק, ומקבל ממנו הכל. כמו תלמידיו של החזו"א, הגריש"א, הגר"ש ווזנר, הגר"מ פיינשטיין באמריקה, אדמו"ר פלוני או אלמוני, תנסה להגיד לתלמידים הרב שלכם פסק כך ויש לי קושיא עליו, ותחזור עם תוצאות. ואח"כ יגידו: עשו את מרן כמו הרבי שחב"ד עשו אותו משיח....
אם משתכנזים אז עד הסוף, אצלם אין דבר כזה שיבוא אברך אשכנזי לפרסם קושיא על הרב אלישיב או הרב אוירבך ועוד קושיא ועוד קושיא, להראות שהוא טועה, ויחלוק עליו בשחצנות, ותמיד אבל תמיד יצדיק את החולקים. רק אצל הספרדים יש מודה כזאת, אבל הם כמו בת יענה טומנים את ראשם בחול, כאילו הציבור לא רואה את המגמתיות חסרת התקדים, מה שאין נגד אף אחד מהגדולים, וכגודל גדלותו של מרן העצומה, כך הקנאה האין סופית. ואוי לו למי שלא הגיע להוראה ומורה, וכ"ש כשמורה נגד גדול הדור. וגם אם מוצא גדולים אחרים שחולקים עליו, משום מה יש צעירים שבדעתם הרחבה תמיד רואים לנכון להצדיק את החולקים, לאו דוקא רבותיהם, אלא כיון שהוא חולק - הוא צודק. שיטה מעניינת. והרוצה ליחנק יתלה באילן גדול, ואפילו באילן קטן, העיקר שחולק... ואח"כ שואלים, מה אסור לחלוק על הרב עובדיה? אתה נורמלי? על כולם מותר לחלוק ורק עליו אסור???...
עוד הרבה יש ללבן בענין חמור זה ששועלים קטנים מנסים לחבל בכרם ההלכה, בלי דעת ותבונה, ונסתפק בדברי מנהיג הדור ברמה מרן פאר הדור שליט"א, בלי צורך להיכנע לאותם מקרקרים ולרדת איתם לשיח רדוד.
אולי קצת דברים חריפים, אבל זה מעט מן המעט ממה שמגיע לאותם חסרי יראת ה' שעושים או מנסים לעשות עוול גדול בלי טיפת אחריות הלכתית. שוב ושוב, בודאי שהדברים לא על כל מי ששואל שאלה כמו שמנסים בכוח להציג את תלמידי מרן, אלא על המגמתיים שמכל מילה שלהם נוטפת שנאה גדולה למרן ובנו ממשיך דרכו שליט"א].

 

[דוד יצחקי]

בנתיים מה שיצא לי שיש כאן מחלוקת בין חכמי הפורום האם מרן רבינו זיע"א הינו כשאר החכמים שאפשר לחלוק עליהם,
או שא"א לחלוק עליו, א. מחמת שבד"כ יש מכלול שלם של צירופים, ואפילו אם דחית דבר אחד נשארה שאר התשובה. ב. מרן כל רז לא אניס ליה והתורה רחבה בפניו כשמלה. ג. מחמת שיש החולקים בכוונה ע"מ לקנטר.

 

[ישראל]

[ובאשר לעצם הענין, מרן שליט"א לא אמר ולא אומר ולא חושב שאסור לחלוק, ואדרבה אומר שמותר לחלוק, אלא שבנ"ד יש כמה חלקים, א, יש כאלה עם מגמתיות סרוחה שא"א להתעלם ממנה, ואת זה צריך להוקיע, וכל עוד הם ממשיכים צריך להמשיך להעמיד את תורת מרן על תילה ולא להתייאש, כמו שעושה הרב בגאון בלי להתחנף לאיש.
ב, על כל דבר הרב עונה בצורה עניינית, לא מביא קושיא של מישהו ואומר שאסור לחלוק, וזהו, אלא עונה תשובה מנומקת ומסתברת. עוד בה, שהרב מבין כפי שגם אנחנו הקטנים מבינים, שע"פ רוב קשה מאוד לחלוק על מסקנא של מרן בהלכה, באשר הכל מבוסס מפי ספרים וסופרים בצירופים וצירופי צירופים, שגם את תמצא קושיא על משהו מהמהלך, אבל יש כר נרחב עדיין לפסוק כמותו. ושוב, אם תהיה קושיא חזקה כברזל, מה שייך לענות בצורה סתמית מרן אמר וזהו, אבל זה באופן כללי, ועל כל פרט מוכרחים לשבת ולדון בצורה עניינית ולא סתם לזרוק סיסמאות.
ג, קשה להשוות את מרן לשאר פוסקי הדור, עם כל הכבוד הראוי, הדרך שלו בפסיקה כ"כ יציבה, שגם את תמצא איזה קושיא שבעיניך היא אמיתית, אולי לעצמך תנהג אחרת, אבל להתחיל להורות לציבור שרובו ככולו הולך ע"פ פסקי מרן והמוחש לא יוכחש שהוראותיו התקבלו בצורה שאין לה אח ורע, סתם תזרע בלבול. ועל כה"ג י"ל שלא "מורים" נגד מרא דאתרא כדברי הרא"ה בברכות יא. אא"כ אתה גדול ממנו בחכמה ובמנין שיבושם לך, למה לא, תנסה את כוחך ונראה לאן תגיע, וכמובן אל תשכח ללמוד ממשהו ממרן, שכמו שמרן חלק על בא"ח ככה גם אתה חולק עליו...
אם משתכנזים אז עד הסוף, אצלם אין דבר כזה שיבוא אברך אשכנזי לפרסם קושיא על הרב אלישיב או הרב אוירבך ועוד קושיא ועוד קושיא, להראות שהוא טועה, ויחלוק עליו בשחצנות, ותמיד אבל תמיד יצדיק את החולקים. רק אצל הספרדים יש מודה כזאת, אבל הם כמו בת יענה טומנים את ראשם בחול, כאילו הציבור לא רואה את המגמתיות חסרת התקדים, מה שאין נגד אף אחד מהגדולים, וכגודל גדלותו של מרן העצומה, כך הקנאה האין סופית. ואוי לו למי שלא הגיע להוראה ומורה, וכ"ש כשמורה נגד גדול הדור. וגם אם מוצא גדולים אחרים שחולקים עליו, משום מה יש צעירים שבדעתם הרחבה תמיד רואים לנכון להצדיק את החולקים, לאו דוקא רבותיהם, אלא כיון שהוא חולק - הוא צודק. שיטה מעניינת. והרוצה ליחנק יתלה באילן גדול, ואפילו באילן קטן, העיקר שחולק... ואח"כ שואלים, מה אסור לחלוק על הרב עובדיה? אתה נורמלי? על כולם מותר לחלוק ורק עליו אסור???...
עוד הרבה יש ללבן בענין חמור זה ששועלים קטנים מנסים לחבל בכרם ההלכה, בלי דעת ותבונה, ונסתפק בדברי מנהיג הדור ברמה מרן פאר הדור שליט"א, בלי צורך להיכנע לאותם מקרקרים ולרדת איתם לשיח רדוד.
אולי קצת דברים חריפים, אבל זה מעט מן המעט ממה שמגיע לאותם חסרי יראת ה' שעושים או מנסים לעשות עוול גדול בלי טיפת אחריות הלכתית. שוב ושוב, בודאי שלא על כל מי ששואל שאלה כמו שמנסים בכוח להציג את תלמידי מרן, אלא על המגמתיים שמכל מילה שלהם נוטפת שנאה גדולה למרן ובנו ממשיך דרכו שליט"א].

כל מילה אמת.

 

[דעה את ה']

בניגוד לנזעקים מרה, הנני להביע דעתי הקטנה (באמת), שחשוב לאברך ללבן את הענין כדי לדעת איך ללמוד נושא בהלכה, אע"פ שכרגע עדיין לא הגיע להוראה, בדיוק כמו שמרן היה מיוחד מכמה דורות שלא היה כמותו, אין שום הבטחה שלא יקום מישהו נוסף מיוחד, ואי"צ כלל לפרש את הפשוט שהכוונה בלומד לשמה, ולא ח"ו ע"מ לקנטר. ורבים רבים כאלה ישנם ב"ה.

 

[ישראל]

לענ"ד מרן היה מעדיף שישארו ויפסקו כמותו.

ולגוף השאלה ממש מחילה. אבל אני מרחם עליך מאוד. (גם אם אתה אחד שרגיל ודבק בפסקי מרן זיע"א).
כי מעולם תמהתי ועד הנה, מדוע אברכים או חכמים למיניהם רואים גדולה בזה שחולקים על מרן זיע"א (כמובן הכל לש"ש ובכוונה טהורה, אבל נראה שיש להם איזו הנאה שכביכול הצליח להבין משהו שמרן זיע"א לא נחית באותו ענין, ומרגישים בזה מעלה). אם שלאמת לאמיתה, אין זה אלא חסרון. רצוני לומר, הגם שהחולק חולק בטו"ט ולש"ש אמיתי (מה שבדר"כ לא קורה), עם כל הכבוד לו, הרי שבסופו של דבר לא הצליח להכנס למוחו הענק של מרן זיע"א.
המשלתי בזה משל באיזהו מקומ'ן (אח"כ ראיתי כמה ספרים שגם ציטטו זאת), יש בכולל חזון איש שני אברכים מופלגים ויראי ה' באמת ובתמים, האחד מרוב חריפות שכלו מרבה להקשות כמעט בכל סוגיא, על מרן החזו"א מכל מיני סוגיות וספרים שונים, והיה כל הרואה את דבריו משתומם לגודל חריפותו, שכביכול הצליח להבין מה שמרן החזו"א לא הבין. לעומתו חברו לספסל הלימודים גם הוא ידוע בכשרנותיו וגאונותו המדהימה, והיה כל הדבר הקשה של חבירו הטוב יביאון אליו, והיה כאשר יראה הרואה את דברי החכם הא', אכן יענה ויאמר אשרי החכם אשר ילד כל אלה, כי לפו"ר קושיותיו נראות חזקות ועצומות, והאברך השני, בחר במטרה "לעמול" על התורה ולנסות להבין את דברי מרן החזו"א, ואחרי כמה שעות של עמל ויזע, בא על פתרונו הכל בשלום, וכל רואיו יעידון גם יגידון, שאכן דברי החכם השני סולת נקיה וברורה לכל, ומיישב ומבאר את דברי מרן החזו"א בשופי בשופי. עתה נתבונן מי לדעתכם אנו רואים יותר במעלה, הראשון או השני. ודאי שהשני, שכן עם כל קושיותיו הגדולות של חבירו על החזו"א, בא זה ויישבם עחת לאחת ובשופי. ז"א הראשון עם גאונותו הרבה לא הצליח להכנס למוחו של הגאון חזון איש, אך השני אכן הצליח. ויש לו מח כשל החזו"א. ע"כ המשל. הנמשל ברור מאליו, ואף הרבה יותר מזה.
אם יהיה לאברכים או לחכמים למיניהם השכל והתבונה להבין מה יש לנו בדורינו, ענק שבענקים שדורות רבים לא קם כמותו (כפי שציטטתי במאמר מסויים מפי כל גדולי הדורות, וכפי אשר כל אשר עין וגם שכל בו יענה ויאמר). לא היה מחפשים היתרים לחלוק על מרן, כי גם אם מותר, וודאי שמותר (כמובן בתנאים המועילים, ע' מש"כ הרב לשמור ולעשות ועוד יש להאריך בזה). מ"מ החכם המשיג לא אמור להתפאר בזה אלא קצת להיפך.
וידענא אנא בכמה מחכמי הדור, אשר מופלגים בגאונותם הרבה (שמוסכם על כולם שהם גאונים), שאמרו לי כ"פ כשאנחנו לומדים סוגיא ויוצא לנו דלא כמרן זיע"א, אנו פשוט שרויים בצער רב ויגון קודר, כי בטחוים אנו שהטעות נמצאת איתנו, ואכן אחר כמה זמן שחוזרים על תלמודם, ומצוה בחזר'ת, רואים כמה הכל פשוט ונהיר ומתוק לחיך. כך היא הדרך, ולא לחפש היתרים אף שיש בודאי. (עוד כתבתי בזה במאמר הנ"ל דברים מתוקים ויפים מפי ספרים וסופרים. ולע"ע לא הגיע העת לפרסם זה המאמר, מטעמים הכמוסים עמדי ועם רבותי).

ודע שכל האמור הוא בחכם המעיר הערות כביכול טובות. אבל כמה כואב הלב לראות אברכים שמשיגים על מרן זיע"א קו' שפשוט בושה לכתוב אותם. רק לפני יומיים נתקבל אצלי מכתב הערה להקשות "סתירה" בדברי מרן זיע"א בחזו"ע ברכות, מאברך יר"ש שאני מכיר אישית, ותלמיד חכם גדול. אבל היה חסור לו נקודה קטנה, שהוא לא פתח כלל את הסוגיא בפנים. ואילו היה פותחה, כמו שאנכי הקטן עשיתי היה רואה שלא דובים ולא יער. ויש עוד דוגמאות רבות לזה (כמו החכם שבא לקרית ספר והצריך עיון על מרן זיע"א בחזו"ע חנוכה מס' הבתים, בעוד שהוכחתי לו שפשוט לא פתח את ספר הבתים, ואכן הודה בזה. וכן כמו החכם שהעיר "סתירה" במרן זיע"א חזו"ע שבת בענין הג'לי, שג"כ לא פתח הדברים במקורם, כפי שהתפרסם בשעתו. ועוד כהנה וכהנה דוגמאות לרוב, גם מחכמים ידועי שם כביכול).
וכאן המקום לצטט ממ"ש הגאון רבי גד יזדי שליט"א בספרו החדש "קצות דרכיו" (עמוד לח), וז"ל, הרבה פעמים (מרן זיע"א) היה מתפלא על המשיגים עליו, דמעיקרא לא פתחו הסוגיא, ולא הבינו על מה הוטבעו אדני תשובתו, ולחינם השיגו על דבריו, ובזבזו זמנם לריק ולבהלה. עע"ש ותרו"ן. ואם שהדברים מצד עצמם פשוטים וברורים, אך מכיון שידענא אנא בכמה וכמה אברכים חשובים שלומדים את דברי מרן זיע"א בספריו הרבים כתורה בפני עצמה, ולא טורחים לעיין תחלה בשורש הסוגיות, ומחמת כן עולות להם כל מיני קושיות ותמיהות, אשר על כן, יפה עשה הגאון הנ"ל במה שהעיד ממרן זיע"א.

 

[תולעת ספרים]

בינתיים יצא לי שלוש גישות מהאשכול.
א. מותר לחלוק על מרן זצ"ל, אבל תכלס זה לא שייך.
ב. מותר לחלוק על מרן זצ"ל, אבל צריך להגיע לדרגה שאי אפשר להגיע אליה.
ג. מותר לחלוק על מרן זצ"ל, אבל אסור לחלוק על מרן זצ"ל.

 

[אבי רביבו]

בינתיים יצא לי שלוש גישות מהאשכול.
א. מותר לחלוק על מרן זצ"ל, אבל תכלס זה לא שייך.
ב. מותר לחלוק על מרן זצ"ל, אבל צריך להגיע לדרגה שאי אפשר להגיע אליה.
ג. מותר לחלוק על מרן זצ"ל, אבל אסור לחלוק על מרן זצ"ל.

שכחת את הגישה של רוב המגיבים....
מותר לחלוק, וגם אנו ראויים אם נעמול באמת כמו שצריך על הסוגיא, (או שנמצא ראשונים שמרן לא ראה)

 

[יוסף משה]

במחילה מ @ישראל ו @לשמור ולעשות שידועים בדבקותם במרן זיע"א ושליט"א.
אתם תופסים את מעט ההשגות וההערות שאכן העירו שלא בצדק ושלא כדין, ואומרים מדהא ליתא כוליה נמי ליתא, ולא היא.
הרבה מאוד הערות התפרסמו ומתפרסמים בשנים האחרונות, שהם טובות מאוד, שעליהם לא ענו, לא אתם ולא אחרים.
מידי פעם טוענים - עלו הערות אלו ונענה עליהם, וגם כאן וגם במקומות אחרים עלו ולא ענו עליהם.
זה לא חכמה לדבר גבוהה גבוהה במילים מפוצצות ומתריעות.

תחפשו בפורום זה הרבה הרבה שאלות שנשארו פתוחות ואין להם דורש, מכמה וכמה חכמים, וגם במקומות אחרים ישנם, הן בקבצים והן בספרים והן בפורומים.

ודי בזה.

 

[לשמור ולעשות]

בינתיים יצא לי שלוש גישות מהאשכול.
א. מותר לחלוק על מרן זצ"ל, אבל תכלס זה לא שייך.
ב. מותר לחלוק על מרן זצ"ל, אבל צריך להגיע לדרגה שאי אפשר להגיע אליה.
ג. מותר לחלוק על מרן זצ"ל, אבל אסור לחלוק על מרן זצ"ל.

מי שהוא באמת תלמיד של רב אחר מגדולי הדור, והוא לא אנטי מרן, ומכבד ומוקיר ומעריך את מרן באמת, @פשוט שיעשה כרבותיו.
ואפילו לא צריך לקרוא לזה שמותר לו "לחלוק" על מרן, כי זה לא נקרא שהוא חולק אלא עושה כרבותיו, ותמיד היו ויהיו מחלוקות בהלכה.
וכולם כולל תלמידי מרן צריכים לדון בגופי הדברים כדרכה של תורה.
ולא ניכנס שוב לאלה שהרב שלהם הוא "רק לא מרן", ומצד שני א"א להתעלם לרגע שישנם והם הרוב הצעקני, וחובה לשרש תופעה פסולה כזאת.

תחפשו בפורום זה הרבה הרבה שאלות שנשארו פתוחות ואין להם דורש, מכמה וכמה חכמים, וגם במקומות אחרים ישנם, הן בקבצים והן בספרים והן בפורומים.

ודי בזה.

שום ראיה אין מזה, אא"כ אתה למד הלכות מפורומים ומהמשוטטים בהם. רוב הקושיות הם דברים מפורסמים שעשו מהם פוליטיקה והם חוזרים וניעורים, כך שבאמת א"צ להתחיל לדון בהם, לא ראינו פעם אחת שאיזה צד חזר בו אחר דיון שכזה.

 

[יוסף משה]

רוב הקושיות הם דברים מפורסמים שעשו מהם פוליטיקה והם חוזרים וניעורים, כך שבאמת א"צ להתחיל לדון בהם, לא ראינו פעם אחת שאיזה צד חזר בו אחר דיון שכזה.

לא יודע על מה אתה שח. איזה פוליטיקה אתה מדבר.
אני מדבר על קושיות והערות 'הלכתיות' נטו. אתה חי כנראה בעולם של פוליטיקה.

לא ראינו בינתיים שענו על קושיות אלו שיצטרך הצד השני לחזור בו.
לפעמים היו נסיונות שוא להראות 'כאלו' יש תשובה, וכשהצד השני לא מקבל מנפנים לו 'אתה רק רוצה להקשות', אתה 'מקנטר' וכדומה. דברים שאינם ממין הטענה.
עונים כדי שיהיה אפשר לסמן 'וי' - ענינו, וההוא לא רוצה לקבל.

לא זו היא דרכה של תורה כלל.

 

[לשמור ולעשות]

לא יודע על מה אתה שח. איזה פוליטיקה אתה מדבר.
אני מדבר על קושיות והערות 'הלכתיות' נטו. אתה חי כנראה בעולם של פוליטיקה.

לא ראינו בינתיים שענו על קושיות אלו שיצטרך הצד השני לחזור בו.
לפעמים היו נסיונות שוא להראות 'כאלו' יש תשובה, וכשהצד השני לא מקבל מנפנים לו 'אתה רק רוצה להקשות', אתה 'מקנטר' וכדומה. דברים שאינם ממין הטענה.
עונים כדי שיהיה אפשר לסמן 'וי' - ענינו, וההוא לא רוצה לקבל.

לא זו היא דרכה של תורה כלל.

אל תתעלם מהאנשים שהם "רק לא מרן", ואולי גם אתה אחד מהם.
לאנשים כאלה כבר כתבתי בעבר שאסור לענות, ואסור להתייחס. אתה יכול לחלוק, אבל אני לא חייב לקבל.
פעמים רבות הם "שואלים" על הלכות שעשו מהם פוליטיקה, הדוגמא הכי קיצונית היא היתר מכירה ופאה, אבל תבין את הרעיון.
בכל אופן אני מקנא בך, אתה חי בעולם שכולם קדושים וטהורים, ורק אני חי בעולם של פוליטיקה...
ואה"נ הם מחפשים את הרב בכל פרט ופרט.
חוץ מהם, יש כאן הרבה נידונים, קושיות ותירוצים בתורת מרן, לא יודע מה אתה שח.

ואם אתה רציני - תביא דוגמא אחת של קושיא שמציקה לך, מה שתבחר, ובס"ד נבחן את הדברים לגש"ע.

 

[החש בראשו]

ואם אתה רציני - תביא דוגמא אחת של קושיא שמציקה לך, מה שתבחר, ובס"ד נבחן את הדברים לגש"ע.

אשמח אם תיישב את ההערה הבאה:
בספר ילקוט יוסף תפלה ב' (תש"פ) עמ' שכ"ז הביא את דברי הרמב"ם בהלכות דעות פ"ו ה"ח שכתב:
המוכיח את חבירו תחלה לא ידבר לו קשות עד שיכלימנו וכו' וכל המלבין חבירו ברבים אין לו חלק לעוה"ב בד"א בדברים שבין אדם לחבירו אבל בדברי שמים אם לא חזר בו בסתר מכלימין אותו ברבים ומפרסמים חטאו ומחרפים אותו בפניו ומקללין אותו וכו' ע"כ. וכתב בזה"ל והיוצא מדברי הרמב"ם שאם יש איזה חכם שפוסק בלי שכל והגיון וטועה בהלכה מותר להכלימו ברבים כדי שלא יימשכו אחריו עי"ש.
ואני הקטן לא הבנתי, מה השייכות בין הדברים, הרי הרמב"ם מדבר במי שעשה מעשה עבירה, חטא, והוכיחו אותו בסתר ולא חזר בו אז מותר להכלים אותו, אבל לא מדבר כלל במחלוקת שבין שני חכמים שהצד האחד סובר שהשני טעה בהבנה, היכן מוכח ברמב"ם שעל הטועה לדעתך בדבר הלכה מותר לו להכלימו ברבים?

 

[החש בראשו]

אמנם יש ליישב והא לך לשון הרמב"ם:
הרואה חבירו שחטא או שהלך בדרך לא טובה מצוה להחזירו למוטב ולהודיעו שהוא חוטא על עצמו במעשיו הרעים שנאמר הוכח תוכיח את עמיתך המוכיח את חבירו בין בדברים שבינו לבינו בין בדברים שבינו לבין המקום צריך להוכיחו בינו לבין עצמו וידבר לו בנחת ובלשון רכה ויודיעו שאינו אומר לו אלא לטובתו להביאו לחיי העולם הבא אם קיבל ממנו מוטב ואם לאו יוכיחנו פעם שניה ושלישית וכן תמיד חייב אדם להוכיחו עד שיכהו החוטא ויאמר לו איני שומע וכל שאפשר בידו למחות ואינו מוחה הוא נתפש בעון אלו כיון שאפשר לו למחות בהם.
על פניו כוונת הרמב"ם למי שהולך בדרך לא טובה במידות רעות [שכן בספרי הראשונים 'מידה' נקראת 'דרך'] אבל כנראה הרב אוחז שברמב"ם דרך היינו כפשוטו כל דרך שהיא לא טובה ובכלל זה אלו שהולכים בדרך לא טובה בהלכה ומזיקים לעצמם ולציבור.

 

[לשמור ולעשות]

אשמח אם תיישב את ההערה הבאה:
בספר ילקוט יוסף תפלה ב' (תש"פ) עמ' שכ"ז הביא את דברי הרמב"ם בהלכות דעות פ"ו ה"ח שכתב:
המוכיח את חבירו תחלה לא ידבר לו קשות עד שיכלימנו וכו' וכל המלבין חבירו ברבים אין לו חלק לעוה"ב בד"א בדברים שבין אדם לחבירו אבל בדברי שמים אם לא חזר בו בסתר מכלימין אותו ברבים ומפרסמים חטאו ומחרפים אותו בפניו ומקללין אותו וכו' ע"כ. וכתב בזה"ל והיוצא מדברי הרמב"ם שאם יש איזה חכם שפוסק בלי שכל והגיון וטועה בהלכה מותר להכלימו ברבים כדי שלא יימשכו אחריו עי"ש.
ואני הקטן לא הבנתי, מה השייכות בין הדברים, הרי הרמב"ם מדבר במי שעשה מעשה עבירה, חטא, והוכיחו אותו בסתר ולא חזר בו אז מותר להכלים אותו, אבל לא מדבר כלל במחלוקת שבין שני חכמים שהצד האחד סובר שהשני טעה בהבנה, היכן מוכח ברמב"ם שעל הטועה לדעתך בדבר הלכה מותר לו להכלימו ברבים?

נקדים שהבאת דוגמא טובה להלכה של פוליטיקה, מי שאל ושואל אותה בכל מקום, אלה שיש להם כאבי בטן מהשיעורים של הרב. אולי אתה לא כזה ורק העתקת מהם...
והיא הנותנת שגם את התשובה הם לא מבינים, כי הם חיים בהכחשה שיש כאלה עם מידות רעות שמקנאים במרן ורוצים לעקור את תורתו מן העולם, הם טועים ומטעים בקושיות נבובות, ועליהם דיבר ומדבר הילקוט יוסף כשמציין את דברי הרמב"ם. אף אחד לא חושב שמדבר על חכם בן ציון או הרב משאש, ופשוט שלעולם לא יעלה על לבו להזכיר את דברי הרמב"ם האלו כאשר משיב לדבריהם.
בכ"א לא ארצה לחרוג ולהוסיף הסבר, כי בכוונה שאלתי דוקא את הרב @יוסף משה, שיביא רק דוגמא אחת ממה שלמד בתורתו של מרן והתעוררה לו קושיא ע"פ דרכו, ועליה נדון בע"ה אם חפץ בכך.

 

[החש בראשו]

נקדים שהבאת דוגמא טובה להלכה של פוליטיקה, מי שאל ושואל אותה בכל מקום, אלה שיש להם כאבי בטן מהשיעורים של הרב. אולי אתה לא כזה ורק העתקת מהם...

למה פוליטיקה? כשראיתי את זה ישר לא הבנתי את הרב.

 

[לשמור ולעשות]

למה פוליטיקה?

מי שאל ושואל אותה בכל מקום, אלה שיש להם כאבי בטן מהשיעורים של הרב.

כשראיתי את זה ישר לא הבנתי את הרב.

אולי אתה לא כזה ורק העתקת מהם...

וגם אם התעוררת לשאול מעצמך ואתה לא מהם ומהמונם אה"נ לדידך זה לא פוליטיקה, אלא שאלה במקומה, והתשובה:

שיש כאלה עם מידות רעות שמקנאים במרן ורוצים לעקור את תורתו מן העולם, הם טועים ומטעים בקושיות נבובות, ועליהם דיבר ומדבר הילקוט יוסף כשמציין את דברי הרמב"ם. אף אחד לא חושב שמדבר על חכם בן ציון או הרב משאש, ופשוט שלעולם לא יעלה על לבו להזכיר את דברי הרמב"ם האלו כאשר משיב לדבריהם.

 

[פשוט]

@פשוט

אני לא חולק, ומי אני שאחלוק.
כל מה שאני כותב הוא דרך הערה בלבד!

 

[לשמור ולעשות]

אני לא חולק, ומי אני שאחלוק.
כל מה שאני כותב הוא דרך הערה בלבד!

לכן הידידות בינינו רבת שנים, ואת והב בסופה...