צריך לברך על ההלל ביום העצמאות?

[פלוני א]

שמעתי מישהו שאמר שמרן הגרע"י אמר שהוא נוהג כמו (מחוץ לכבוד המקום) בן-גוריון לא אומר הלל ולא אומר תחנון, (רק שבן גור-גור החמיר גם לא להגיד שמונה עשרה וקריאת שמע ופתיחת אליהו).

מחד גיסא צריך לדעת שהדרדות רוחנית כבר היתה בארצות ספרד

הבן איש חי נלחם שלא יהיה הדרדרות אבל בזמן הרב שמעון אגסי כבר היתה התדרדות
וכן בחאלב הרב אברהם מוסא מרבני פורת יוסף מספר שכשהוא היה ילד כבר היתה שם התדרדות וכמדומני זו היתה הסיבה שהם עלו לארץ כי אבא שלו ראה שהגבירים לא שועים לדבריו.
וגם במרוקו לאחר מלחמת העולם הראשונה התחילה הדרדרות.
וכן בתוניס הגר"מ מאזוז זצוק"ל מבכה על זה בספרו שכתב על עצמו, שלא היה שם קינאת סופרים תרבה חכמה כמו שהיה למרן הגרע"י בירושלים. לגבי טריפולי ואלג'יר לא ראיתי. אבל אם בארזים נפלה שלכת וכו'.
וכן בתימן הסוכנות היהודית דאגה לטפל בהם בעדן.
וידוע מה היה המצב במצרים.

התקבצות היהודים לארץ הביא גם להתקבצות חרדים לארץ וכאן פתחו ישיבות וכו' ונלחמו נגד לוחמי הדת במקום אחד יותר נח מאשר בעשרים מקומות.

ובודאי שדעת הרב שיש הרבה מה להודות על עצם הארץ והתקבצות. רק שלא זכינו ויש גם הרבה שלילי ביחד עם זאת. ולכן מכאן ועד לא להגיד תחנון יש עוד כברת דרך שכעת אנו הולכים בה.

מה שכן התאריך הוא לא התאריך הנכון שהיו צריכים לקבוע. מיהו כיון דעל על. מ"מ מתי שהוא על הטוב צריך לדעת להודות.

ראוי לציין שיש גם חזרה בתשובה שלא בהכרח הייתה מתאפשרת בחו"ל בהיקפים האלה.
דורות שלמים ניצלו מהתבוללות(למרות שלצערנו יש גם במדינה הזאת התבוללות) ויש לנו את הזכות לחיות בא"י ליישב אותה ולקיים מצוות התלויות בארץ.

 

[נשיא מועצת חכמי התורה]

וכן בתוניס הגר"מ מאזוז זצוק"ל מבכה על זה בספרו שכתב על עצמו

צ"ל: "ביומנו האישי בהם תיעד את תחנות חייו". לאחר פטירתו באו תלמידיו ועשו זאת כספר 'עליו'

 

[ינון חורי]

צ"ל: "ביומנו האישי בהם תיעד את תחנות חייו". לאחר פטירתו באו תלמידיו ועשו זאת כספר 'עליו'

היה זכור לי שזה יומנו וכך רשמתי בהתחלה ולאחר מכן שינתי. וכמדומני אם זכרוני אינו מטעני שבהקדמה כתוב שהוא כתב את הספר על עצמו. (אולי לאחר מכן מתי שהוא).

 

[בנימין לוריא]

צ

נושא 'האם אמרתם תחנון/ הלל היום (ה' באייר)'

26 אפריל 2023

ידועה אמרת מרן זצ"ל 'אני כמו בן גוריון לא אומר תחנון ולא הלל',
מאידך יש אומרים שהיתה זו הנהגה פרטית ולא הוראה כללית שהרי הרבה מתלמידיו אומרים תחנון
מה אתם עושים ולמה? אנא פרטו .

• ציון ש
• הלל יום העצמאות תחנון
• תגובות: 180
• פורום: ענייני דיומא

 

[ינון חורי]

דורות שלמים ניצלו מהתבוללות(למרות שלצערנו יש גם במדינה הזאת התבוללות)

אמת. פוק חזי מה קורה בארצות הגולה לעומת הארץ.

 

[יעקב הבבלי]

הבן איש חי נלחם שלא יהיה הדרדרות אבל בזמן הרב שמעון אגסי כבר היתה התדרדות

ט"ו למ"ט מונים התשפ"ו
ובקוראי דברי כת"ר הי"ו בצמאון
הזכרתני שזכר דבר זה בקציר'ת האומ'ר בטוב טעם ודעת
במבוא לספר "בן איש חיל" מהדורת סאלם התשפ"ב שם בחלק א' ל"שבת תשובה" הערה מספר 7 עמוד 13
בברת שבת שלום ומבורך!
וחודש טוב!

 

[ספרדי גאה]

אמת. פוק חזי מה קורה בארצות הגולה לעומת הארץ.

יש פה בלבול גדול
לא נראה לי שיש חולק ע"ז שעולם התורה פרח לבלתי ישוער
אבל מה זה עניין להלל ביום העצמאות
הרי זה ברור שרצונם היה לעוקרינו מן הדת, ועד היום זה רצונם וחפצם
וזה שמעז יצא מתוק, וחפצם לא הצליח, אין לזה שום עניין לומר הלל ועוד ביום אידם.

תאמר הלל בב' באלול ותודה להקב"ה על שיבת עם ישראל לארצו ופריחת עולם התורה
אך מה עניין לה' באייר

 

[מורשת מרן]

תאמר הלל בב' באלול ותודה להקב"ה על שיבת עם ישראל לארצו ופריחת עולם התורה
אך מה עניין לה' באייר

חזק וברוך.
תוסיף על זה, שמתי שמקדימים את יום העצמאות לד' אייר מפני השבת וכדו', יש שאומרים הלל באדיקות באותו יום.
ואני שואל: אם ההלל הוא על ההודאה לה' על הנס שעשה באותו היום, אין זה היום המדובר, אלא מה? נובע הדבר מלאומיות.

 

[מאנ"ש]

חזק וברוך.
תוסיף על זה, שמתי שמקדימים את יום העצמאות לד' אייר מפני השבת וכדו', יש שאומרים הלל באדיקות באותו יום.
ואני שואל: אם ההלל הוא על ההודאה לה' על הנס שעשה באותו היום, אין זה היום המדובר, אלא מה? נובע הדבר מלאומיות.

ואכן סאטמר אומרים תחנון בה' אייר תמיד, לא משנה מתי יום העצמאות.
בעיקר הדבר לא הבנתי מה הצד לחייב הלל שלא חייבוהו חז"ל (מי שרוצה לומר בלי ברכה יכול, אבל הלל זה לעולם לא יהיה).

 

[נשיא מועצת חכמי התורה]

ואכן סאטמר אומרים תחנון בה' אייר תמיד, לא משנה מתי יום העצמאות

מה החידוש והשינוי?
אומרים גם בד' אייר וב-ו' אייר...

 

[מאנ"ש]

מה החידוש והשינוי?
אומרים גם בד' אייר וב-ו' אייר...

אומרים אפילו ביום של ברית, ואפילו ביום שישי(!).

 

[נשיא מועצת חכמי התורה]

אומרים אפילו ביום של ברית, ואפילו ביום שישי(!).

לכאורה את הסימן קריאה צריך לשים אחרי "אפילו ביום של ברית", ולא אחרי "אפילו ביום שישי"...
אא"כ במושגי החסידים לומר תחנון ביום שישי (היל"ת! לא תקפ"ץ!), הוא יותר חידוש מאשר יום של ברית מילה (נו, שויין...)

 

[מאנ"ש]

לכאורה את הסימן קריאה צריך לשים אחרי "אפילו ביום של ברית", ולא אחרי "אפילו ביום שישי"...
אא"כ במושגי החסידים יום לומר תחנו ביום שישי (היל"ת! לא תקפ"ץ!), הוא יותר חידוש מאר יום של ברית מילה (נו, שויין...)

זו אכן היתה הכוונה, מי שפעם התפלל בסאטמר ביום שישי, והחזן בטעות התחיל לומר תחנון, יודע על איזה צעקות של "נו, קדיש" מדובר. (ולהפך ביום העצמאות כמובן).

 

[ינון חורי]

יש פה בלבול גדול
לא נראה לי שיש חולק ע"ז שעולם התורה פרח לבלתי ישוער
אבל מה זה עניין להלל ביום העצמאות
הרי זה ברור שרצונם היה לעוקרינו מן הדת, ועד היום זה רצונם וחפצם
וזה שמעז יצא מתוק, וחפצם לא הצליח, אין לזה שום עניין לומר הלל ועוד ביום אידם.

תאמר הלל בב' באלול ותודה להקב"ה על שיבת עם ישראל לארצו ופריחת עולם התורה
אך מה עניין לה' באייר

יש שתי הסתכלויות להגיד הלל בגלל המדינה או בגלל שהרבנים אמרו,

אז נכון אנשי דלא מעלי, מכל מקום יש רבנים שהסכימו על ידם, ויש אנשים שהם באו מכח הרבנים, בעיתונים פרסמו הודעות בשם הרבנות שנקבע להגיד הלל וכו'. אז זה לא פשוט שמתפללים ביום אידם,
נכון שאנחנו מתרחקים אבל לדעת איך להסתכל על אנשים אחרים ולדעת שמי שיש לו יראת שמים בקרבו ועדיין רואים שהוא אומר הלל ביום זה ודאי שאין כונתו לדברים הרעים שנוצרו ממנו.

ואם הוא מתערבב מתמימות עם אנשי דלא מעלי נרחם עליו ובפרט על הילדים שלו.

אלה שלא מודים בה אייר הלוואי שיודו בב' אלול וייתפללו על העתיד.

חזק וברוך.
תוסיף על זה, שמתי שמקדימים את יום העצמאות לד' אייר מפני השבת וכדו', יש שאומרים הלל באדיקות באותו יום.
ואני שואל: אם ההלל הוא על ההודאה לה' על הנס שעשה באותו היום, אין זה היום המדובר, אלא מה? נובע הדבר מלאומיות.

מגילה נקראת באחד עשר בשנים עשר בשלשה עשר וכו' היוצא בשיירה מתחילת החודש קורא את המגילה. וכו'.

 

[אד יעלה]

זו אכן היתה הכוונה, מי שפעם התפלל בסאטמר ביום שישי, והחזן בטעות התחיל לומר תחנון, יודע על איזה צעקות של "נו, קדיש" מדובר. (ולהפך ביום העצמאות כמובן).

אוי לו לצדיק שנפטר בה' באייר
שאין בכוחו לפוטרם מן התחנון

 

[נ'ש]

פשוט שאין לברך ולאומר הלל וידוע דברי המשל עם תינוק וכן מרן שליט"א אמר השנה(בסוכות) בקבלת פני רבו עם הרב דרור לקראת סוף השיעור שהוא לא מבין למה יש כאלה שאומרים ופרט שם כמה סיבות שמדוע לא לומר ואם תשאל הרי להחל"ח מרן רבנו זצ"ל נהג לומר מזמורי התהלים שהלל(ופשוט שלא בירך כיודע פסקו ביבי"א ) וכן נהג רק אחרי התפילה מחשש הפסק וכן לחל"ח מרן שליט"א כתב בספרו[ילקוט יוסף סיפרת העומר מד"ח] שיכול להיות שאמר מבחינת שנעשה לו נס [וידוע גם שאר גדול"י שראו לנכון לומר הלל אחרי שנה לא אמרו מפני שראו מה נעשתה לנו וידוע דברי מרן החזו"א שעבר שנה למדינה ... ואפשר לאכול מצות נס וד"ל]