דבר כזה לא עושים לאף גדול.
ההסבר הוא פשוט מאוד.
האם יש איזה גדול במשך הדורות שמישהו הוציא 8 חלקים לחלוק עליו, וכמו שעשה מרן זצ"ל לבא"ח?
התשובה היא: בגלל שהבא"ח היה ענק והרבה מהציבור נמשך אחריו - ראה מרן זצ"ל לדקדק היטב בספריו ובפסקיו ולכתוב עליו השגות רבות, מה שלא עשה לרבנים אחרים.
ה"ה והוא הטעם לגבי מרן זצ"ל גופיה.
מחמת שהוא ענק מאוד והרבה מהציבור נמשך אחריו - רואים תלמידי החכמים שבדור לבדוק אחר כל פסק ופסק שלו, ובפרט מחמת שהוא שינה הרבה ממה שהיה מקובל בעבר ויש הרבה שמביאים ראיות להעמיד את המנהגים והפסקים הקדומים, ואין בזה שום בעיה.
לא צריכים להבהל מזה.
צריכים לראות האם יש מה להשיב 'באמת' ללא 'נגיעות', וזהו.
למשל רבים קמו על מרן זצ"ל בהיתר של בה"ש שצירף את ר"ת ור' יוסי וכו' והתיר הרבה דברים כגון 'לברך' על מצוות, וכן הפסק בטהרה ועוד.
למה קמו על פסק זה כמעט 'כל' גדולי הדור? משום שלא היה אף רב בעולם!! מלפני כן שהתיר כן [ומה שהביא סמך מכמה פוסקים - כבר דחאום רבים]. תבדוק טוב מה שאני כותב.
מי שמעיין 'בשטחיות' בדברי הרב בכל המקומות הנ"ל 'מתפעל' וחושב שיש הרבה פוסקים שכתבו כן, אבל כשאתה מסתכל היטב אתה רואה ש'בפועל' אין אף אחד שהתיר זו 'למעשה', וזה רק דימויים וראיות שניתנים לויכוח ולפרשנות.
אז מה אתה רוצה, שישתקו ולא יעירו? אדרבה אם 'כל' האחרונים בכל דוכתא כתבו שעושים את המצוה ללא ברכה בה"ש, הגם שידעו מר"ת ומר' יוסי וכו', זה לא דברים חדשים, אז למה שיקבלו את הפסק הזה בשתיקה. מה עם סב"ל? מה עם ספק נדה לחומרא?
וזה עוד דוגמא מכמה וכמה דוגמאות שמעירים על הרב זצ"ל כדרכה של תורה לאמיתה של תורה ללא נגיעות, ואדרבה אם יש לך תשובות אמיתיות ללא נגיעות - תכתוב.