• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

האם מרן זיע"א היה רוצה שתלמידיו יחלקו עליו?

[ואחר המחילה, נ"ל שכדאי וראוי לדבר בלשון יותר מעודנת, זה אפילו לא ויכוח תורני שאפשר לומר עליו 'את והב בסופה'...].
לדעתי חמור מאוד להפיץ בדיות כאלה שמורידות את קרנם פסקי מרן זיע"א. ממש עושות עוול.
מה גם שמרן הוא הבולט יותר מכולם שהשקיע את נפשו לביסוס כל הלכה, בהיקף עצום ובעיון שאין דומה לו. ואח"כ להגיד שכתב הלכות לא מוגמרות העיקר להציל את העם משמד...
אתה רוצה לחלוק - תחלוק. חושבני שהגבתי בעדינות יחסית לחוצפה הזו.
 
לדעתי חמור מאוד להפיץ בדיות כאלה שמורידות את קרנם פסקי מרן זיע"א. ממש עושות עוול.
מה גם שמרן הוא הבולט יותר מכולם שהשקיע את נפשו לביסוס כל הלכה, בהיקף עצום ובעיון שאין דומה לו. ואח"כ להגיד שכתב הלכות לא מוגמרות העיקר להציל את העם משמד...
אתה רוצה לחלוק - תחלוק. חושבני שהגבתי בעדינות יחסית לחוצפה הזו.

תרשה לי לחלוק ולא לקבל.

לא הייתי קורא לזה חוצפה, אולי לא התבטא כפי שאתה חושב שצריך להתבטאות.

כבודו של מרן זיע"א יקר עד למאוד לרוב ככל המשתתפים כאן, ואני מאמין שבכללם הרב הנ"ל,

ולא נ"ל שכדאי כך לשפוך עליו ביב שופכין.
 
לא הייתי קורא לזה חוצפה, אולי לא התבטא כפי שאתה חושב שצריך להתבטאות.
נחמד מאוד.
אבל אין אחד שמעריך את מרן, לכל הפחות כפוסק חשוב, ולא יודה שזה חוצפה, אלא שהיום יש הרבה דמגוגים ש"כבודו של מרן יקר להם מאוד" ובכ"ז כך מדברים. כל מודה על האמת יסכים שאין רב שהשקיע את נפשו כמו מרן על הכרעת ההלכות [מציאות שחבל להכחיש, מי עוד כתב תשובה כמו ביביע אומר על כל פסק שלו?], בכ"ז אף אחד לא ידבר כך על רב שמעריך באמת. להוציא את פסקיו כלא רלוונטיים אליבא דאמת, וכביכול לא האמין באמיתותם מתוך בהירות ועמקות שהיו לו, אלא רק כדי לשמור קו אחיד תקף בכל הכוח את החולקים...
לדעתי חמור מאוד להפיץ בדיות כאלה שמורידות את קרנם פסקי מרן זיע"א. ממש עושות עוול.
מה גם שמרן הוא הבולט יותר מכולם שהשקיע את נפשו לביסוס כל הלכה, בהיקף עצום ובעיון שאין דומה לו. ואח"כ להגיד שכתב הלכות לא מוגמרות העיקר להציל את העם משמד...
אתה רוצה לחלוק - תחלוק. חושבני שהגבתי בעדינות יחסית לחוצפה הזו.
 
נערך לאחרונה:
נחמד מאוד.
אבל אין אחד שמעריך את מרן, לכל הפחות כפוסק חשוב, ולא יודה שזה חוצפה, אלא שהיום יש הרבה דמגוגים ש"כבודו של מרן יקר להם מאוד" ובכ"ז כך מדברים. כל מודה על האמת יסכים שאין רב שהשקיע נפשו כמו מרן על הכרעת ההלכות [מציאות שחבל להכחיש, מי עוד כמה תשובה כמו ביביע אומר על כל פסק שלו?], בכ"ז אף אחד לא ידבר כך על רב שמעריך באמת. להוציא את פסק כלא רלוונטיים אליבא דאמת.

כבוד הרב, אנא,

תקרא בבקשה שוב את ההודעה שלו,

אני לא חושב שהוא ראוי למלוא הקיטור היוצא מתחת מקלדתך...

כב' נראה לי מגזם מעט...
 
ההיקף בעיון.
?
יש היקף שזה להביא את כל הראשונים והפוסקים שהוא מביא שבזה אין חולק שהוא היה חד בדרא. בעיון נראה לי שהגר״ש משאש עיין לא פחות וכן פוסקי אשכנז בני זמננו וכן הגר״ מאמאן הגר״מ לוי ועוד ועוד ועוד שלא עולים אצלי כעת.
 
?
יש היקף שזה להביא את כל הראשונים והפוסקים שהוא מביא שבזה אין חולק שהוא היה חד בדרא. בעיון נראה לי שהגר״ש משאש עיין לא פחות וכן פוסקי אשכנז בני זמננו וכן הגר״ מאמאן הגר״מ לוי ועוד ועוד ועוד שלא עולים אצלי כעת.
כנראה אני עמוק מדאי, אין כמו מרן שהקיף בעיון את הפוסקים
הדגש על העיון לאפוקי מהקנאים שנבהלים לנוכח ההיקף העצום ומעיזים פניהם לומר שטחיות כלפי מי שגדול
ושוב
מה זה משמעותי לעצם הנידון.
למה להיתפס לזה, אתה מוזמן להגיב לעיקר ההודעה הנושא בהודעה הנ"ל. דבר כזה לא עושים לאף גדול.
 
דבר כזה לא עושים לאף גדול.
ההסבר הוא פשוט מאוד.
האם יש איזה גדול במשך הדורות שמישהו הוציא 8 חלקים לחלוק עליו, וכמו שעשה מרן זצ"ל לבא"ח?
התשובה היא: בגלל שהבא"ח היה ענק והרבה מהציבור נמשך אחריו - ראה מרן זצ"ל לדקדק היטב בספריו ובפסקיו ולכתוב עליו השגות רבות, מה שלא עשה לרבנים אחרים.
ה"ה והוא הטעם לגבי מרן זצ"ל גופיה.
מחמת שהוא ענק מאוד והרבה מהציבור נמשך אחריו - רואים תלמידי החכמים שבדור לבדוק אחר כל פסק ופסק שלו, ובפרט מחמת שהוא שינה הרבה ממה שהיה מקובל בעבר ויש הרבה שמביאים ראיות להעמיד את המנהגים והפסקים הקדומים, ואין בזה שום בעיה.
לא צריכים להבהל מזה.
צריכים לראות האם יש מה להשיב 'באמת' ללא 'נגיעות', וזהו.

למשל רבים קמו על מרן זצ"ל בהיתר של בה"ש שצירף את ר"ת ור' יוסי וכו' והתיר הרבה דברים כגון 'לברך' על מצוות, וכן הפסק בטהרה ועוד.

למה קמו על פסק זה כמעט 'כל' גדולי הדור? משום שלא היה אף רב בעולם!! מלפני כן שהתיר כן [ומה שהביא סמך מכמה פוסקים - כבר דחאום רבים]. תבדוק טוב מה שאני כותב.
מי שמעיין 'בשטחיות' בדברי הרב בכל המקומות הנ"ל 'מתפעל' וחושב שיש הרבה פוסקים שכתבו כן, אבל כשאתה מסתכל היטב אתה רואה ש'בפועל' אין אף אחד שהתיר זו 'למעשה', וזה רק דימויים וראיות שניתנים לויכוח ולפרשנות.
אז מה אתה רוצה, שישתקו ולא יעירו? אדרבה אם 'כל' האחרונים בכל דוכתא כתבו שעושים את המצוה ללא ברכה בה"ש, הגם שידעו מר"ת ומר' יוסי וכו', זה לא דברים חדשים, אז למה שיקבלו את הפסק הזה בשתיקה. מה עם סב"ל? מה עם ספק נדה לחומרא?

וזה עוד דוגמא מכמה וכמה דוגמאות שמעירים על הרב זצ"ל כדרכה של תורה לאמיתה של תורה ללא נגיעות, ואדרבה אם יש לך תשובות אמיתיות ללא נגיעות - תכתוב.
 
ההסבר הוא פשוט מאוד.
האם יש איזה גדול במשך הדורות שמישהו הוציא 8 חלקים לחלוק עליו, וכמו שעשה מרן זצ"ל לבא"ח?
התשובה היא: בגלל שהבא"ח היה ענק והרבה מהציבור נמשך אחריו - ראה מרן זצ"ל לדקדק היטב בספריו ובפסקיו ולכתוב עליו השגות רבות, מה שלא עשה לרבנים אחרים.
ה"ה והוא הטעם לגבי מרן זצ"ל גופיה.
מחמת שהוא ענק מאוד והרבה מהציבור נמשך אחריו - רואים תלמידי החכמים שבדור לבדוק אחר כל פסק ופסק שלו, ובפרט מחמת שהוא שינה הרבה ממה שהיה מקובל בעבר ויש הרבה שמביאים ראיות להעמיד את המנהגים והפסקים הקדומים, ואין בזה שום בעיה.
לא צריכים להבהל מזה.
צריכים לראות האם יש מה להשיב 'באמת' ללא 'נגיעות', וזהו.

למשל רבים קמו על מרן זצ"ל בהיתר של בה"ש שצירף את ר"ת ור' יוסי וכו' והתיר הרבה דברים כגון 'לברך' על מצוות, וכן הפסק בטהרה ועוד.

למה קמו על פסק זה כמעט 'כל' גדולי הדור? משום שלא היה אף רב בעולם!! מלפני כן שהתיר כן [ומה שהביא סמך מכמה פוסקים - כבר דחאום רבים]. תבדוק טוב מה שאני כותב.
מי שמעיין 'בשטחיות' בדברי הרב בכל המקומות הנ"ל 'מתפעל' וחושב שיש הרבה פוסקים שכתבו כן, אבל כשאתה מסתכל היטב אתה רואה ש'בפועל' אין אף אחד שהתיר זו 'למעשה', וזה רק דימויים וראיות שניתנים לויכוח ולפרשנות.
אז מה אתה רוצה, שישתקו ולא יעירו? אדרבה אם 'כל' האחרונים בכל דוכתא כתבו שעושים את המצוה ללא ברכה בה"ש, הגם שידעו מר"ת ומר' יוסי וכו', זה לא דברים חדשים, אז למה שיקבלו את הפסק הזה בשתיקה. מה עם סב"ל? מה עם ספק נדה לחומרא?

וזה עוד דוגמא מכמה וכמה דוגמאות שמעירים על הרב זצ"ל כדרכה של תורה לאמיתה של תורה ללא נגיעות, ואדרבה אם יש לך תשובות אמיתיות ללא נגיעות - תכתוב.
אף אחד לא אמר שהכל מובן ואין שאלות, למה שלומדים גמרא או ראשונים אין שאלות? למה אין מחלוקות? מה חידשת?
מה הראיה ממרן שחלק על בא"ח, חסר ברי פלוגתא במשך הדורות? מה רצה אביי מרבא, מה עשה לו שחולק עליו בכל דף?....
אלא שאתה ושכמותך שחולקים כסדר, אומרים כאשר עשה כן יעשה לו, וכשבאים לבחון את דבריכם רואים שהם קושיות שאין בהם ממש, כמו שהתעקשת לעיל בלי שום סיבה. כי אם הרב אופיר הקשה אז בטח הוא יודע מה הוא מקשה. הוא תפס שורה בחזו"ע מתוך שני עמודים מתומצתים, ומכוח זה חלק. ואתה בשביל להצדיק אותו, על כל שורה וטעם שהוספתי מהחזו"ע גם מיהרת להסביר למה זה לא נכון. עד שהתייאשת.
ואדרבה אם יש לך תשובות אמיתיות ללא נגיעות - תכתוב.
בשביל זה הזמנתי אותך לעיל לכתוב תמיהה עניינית, כתבת, ועניתי לך עניינית. די לנו דוגמא אחת, הבנו.
ואין שום מצוה בחזרת.
 
ובפרט מחמת שהוא שינה הרבה ממה שהיה מקובל בעבר ויש הרבה שמביאים ראיות להעמיד את המנהגים והפסקים הקדומים, ואין בזה שום בעיה.
לא צריכים להבהל מזה.
צריכים לראות האם יש מה להשיב 'באמת' ללא 'נגיעות', וזהו.
אין יותר ממרן זיע"א שהעמיד פסקיו ע"פ הפוסקים הקדומים והכללים המסורים מפי כתבם.
במכלול מדהים שהביא, וקיפל את כל התורה בספריו העצומים.
איזה נחמד להפוך את הקערה על פיה.
על מה אתה מדבר, על כמה מנהגים שנכנסו במאה מאתים שנה אחרונות באי אלו מקומות, ומרן העיר עליהם?
שאלה רטורית.
 
על מה אתה מדבר, על כמה מנהגים שנכנסו במאה מאתים שנה אחרונות באי אלו מקומות, ומרן העיר עליהם?
שאלה רטורית.
תשובה רטורית.
א. האם נהגו באיזו קהלה בישראל ובעולם שנשים מברכות על ההלל בליל פסח? האם יש איזה פוסק קדום שהורה כן או הזהיר כן?
ב. האם היה איזה מנהג קדום שמותר לברך על נר חנוכה במסיבות במקום שזה לא בית כנסת?
ג. האם היתה איזו הוראה קדומה שמי שהדליקו עליו נר חנוכה, כשמדליק ביום השני יברך שהחיינו לדעת מרן השו"ע?
ד. האם היה איזה מנהג קדום שנשים לא מברכות ברוך שאמר וישתבח וברכות ק"ש שאין בהם וציונו? [כולם נהגו להיפך 'גם לדעת מרן השו"ע'].
ה. האם היה מנהג קדום להוסיף בתפלה 'ועל זקניהם', או שזהו מנהג מאוחר של ה200 שנה אחרונות נגד כל הראשונים?
ו. האם היה איזה מנהג קדום לומר בתפלה קוינו 'וצפינו' כל היום?
ז. האם היה מנהג קדום להתיר לברך על מצוות עשה שעושים אותם בה"ש מכח ס"ס? [מה שכתבתי לעיל], וכן הפסק בטהרה בה"ש?
ח. האם איזה פוסק במאות שנה האחרונות אסר על נשים לענות אמן על ברכת לישב בסוכה בקידוש?
ט. האם ראית באיזה סידור קדום [או אפילו מאוחר] בנוסח הוידוי של כל יום 'תזכור היום לזרע ידידיך'?
י. האם 'המנהג הקדום' היה לומר קדיש בשחרית תשעה באב אחרי ההפטרה?

אני מקוה שלא תצטרך עוד דוגמאות.
 
האם היה איזה מנהג קדום לומר בתפלה קוינו 'וצפינו' כל היום?
מחילה רבה אך ר' יוסף חיים מזרחי כתב פעם שהרב מוסבי מרמות ד' מצא לו כן באחד מספרי הבא"ח!!!! לא מספיק?
אח"כ השמיט כנראה כי אחז שאם לא כתב הבא"ח ממש שיש כך לגרוס, אז זה לא מספיק ראיה.
האם ראית באיזה סידור קדום [או אפילו מאוחר] בנוסח הוידוי של כל יום 'תזכור היום לזרע ידידיך'?
רב ביהכנ"ס "תפלה למשה" - בנו של הרב אברהם הררי רפול, אפ' שאומר שמנהגו הוא כאביו לחתום ב"מינים", כאן הוא מעיד שכן נהג אביו הגדול זצ"ל באומרו שכך ראה בסידורים הישנים!!
 
תשובה רטורית.
א. האם נהגו באיזו קהלה בישראל ובעולם שנשים מברכות על ההלל בליל פסח? האם יש איזה פוסק קדום שהורה כן או הזהיר כן?
ב. האם היה איזה מנהג קדום שמותר לברך על נר חנוכה במסיבות במקום שזה לא בית כנסת?
ג. האם היתה איזו הוראה קדומה שמי שהדליקו עליו נר חנוכה, כשמדליק ביום השני יברך שהחיינו לדעת מרן השו"ע?
ד. האם היה איזה מנהג קדום שנשים לא מברכות ברוך שאמר וישתבח וברכות ק"ש שאין בהם וציונו? [כולם נהגו להיפך 'גם לדעת מרן השו"ע'].
ה. האם היה מנהג קדום להוסיף בתפלה 'ועל זקניהם', או שזהו מנהג מאוחר של ה200 שנה אחרונות נגד כל הראשונים?
ו. האם היה איזה מנהג קדום לומר בתפלה קוינו 'וצפינו' כל היום?
ז. האם היה מנהג קדום להתיר לברך על מצוות עשה שעושים אותם בה"ש מכח ס"ס? [מה שכתבתי לעיל], וכן הפסק בטהרה בה"ש?
ח. האם איזה פוסק במאות שנה האחרונות אסר על נשים לענות אמן על ברכת לישב בסוכה בקידוש?
ט. האם ראית באיזה סידור קדום [או אפילו מאוחר] בנוסח הוידוי של כל יום 'תזכור היום לזרע ידידיך'?
י. האם 'המנהג הקדום' היה לומר קדיש בשחרית תשעה באב אחרי ההפטרה?

אני מקוה שלא תצטרך עוד דוגמאות.
הכל מרן המציא...
תתחיל ללמוד בספריו, ללמוד כל הלכה מרישא ועד גמירא, לא להעתיק השגה מהרב אופיר על שורה בחזו"ע ולנפנף בה.
 
הדיון (וממילא העדר הדיון...) אמור להיות (לענ"ד כמובן) שונה ומקדים.

כל הענין שלנו עם פסקי מרן הם בגלל שהם רצון ה' יתברך. והיינו השי"ת גילה לנו בתורתו מה רצונו מאיתנו. ומרן זי"ע עמל ויגע להבין מה כתוב בתורה, והוציא הלכה ברורה ומסקנות לברר את הרצון הנ"ל לאשורו.

עכשיו השאלה אם יתברר לנו שרצון ה' הוא אחר, בכל ענין ונושא, האם אני מעוניין לשנות על אתר את מה שהורגלתי ואפילו נלחמתי עליו, מפני רצונו.

אני יכול להתחמק מתשובה ולענות "לא יתכן שיתברר אחרת ממה שאני יודע כעת" "אף אחד לא יכול לברר ואי אפשר לסמוך על אף אחד" וכיו"ב.

השאלה האם אני מסוגל לחשוב תיאורטית. אם יתברר שרצון ד' דווקא שילכו בפא"נ, או שהיתר מכירה הוא איסור מוחלט וצריך להגעיל את הכלים, או יתירה מכך, שהפסק לא אמור להיות בכלל ע"פ מרן, שצריך להשתכנז ועוד ועוד, אע"פ שכרגע לאחר העיון בדברי מרן, אין לי אפשרות לצייר כלל אפשרות מובנת כזו, אבל עקרונית, אם היה מתברר רצון ה' כך, אני מסוגל לומר בקול שאני משנה הכל למען קיום רצונו באמת!!!!!!!

לא יודע אם אצליח לעמוד בנסיון בשעת מעשה, ומה אתרץ לעצמי בטעות וכו' מרוב הקושי. אבל מצד הידיעה והרצון ברור אצלי שהתשובה היא שרצוני לעשות רצון ה' דווקא, גם אם זה הפוך ממה שידעתי עד היום

[הצורה היחידה שזה מצליח להצטייר לנו כיום, ע"פ פסקי מרן, בהתגלות כתבי יד חדשים שלא היו למראה עיניו, וכמ"ש בתשובותיו כמ"פ]



בברכת ומלאה הארץ @דעה את ה' ...
 
תשובה רטורית.
א. האם נהגו באיזו קהלה בישראל ובעולם שנשים מברכות על ההלל בליל פסח? האם יש איזה פוסק קדום שהורה כן או הזהיר כן?
ב. האם היה איזה מנהג קדום שמותר לברך על נר חנוכה במסיבות במקום שזה לא בית כנסת?
ג. האם היתה איזו הוראה קדומה שמי שהדליקו עליו נר חנוכה, כשמדליק ביום השני יברך שהחיינו לדעת מרן השו"ע?
ד. האם היה איזה מנהג קדום שנשים לא מברכות ברוך שאמר וישתבח וברכות ק"ש שאין בהם וציונו? [כולם נהגו להיפך 'גם לדעת מרן השו"ע'].
ה. האם היה מנהג קדום להוסיף בתפלה 'ועל זקניהם', או שזהו מנהג מאוחר של ה200 שנה אחרונות נגד כל הראשונים?
ו. האם היה איזה מנהג קדום לומר בתפלה קוינו 'וצפינו' כל היום?
ז. האם היה מנהג קדום להתיר לברך על מצוות עשה שעושים אותם בה"ש מכח ס"ס? [מה שכתבתי לעיל], וכן הפסק בטהרה בה"ש?
ח. האם איזה פוסק במאות שנה האחרונות אסר על נשים לענות אמן על ברכת לישב בסוכה בקידוש?
ט. האם ראית באיזה סידור קדום [או אפילו מאוחר] בנוסח הוידוי של כל יום 'תזכור היום לזרע ידידיך'?
י. האם 'המנהג הקדום' היה לומר קדיש בשחרית תשעה באב אחרי ההפטרה?

אני מקוה שלא תצטרך עוד דוגמאות.
קשה להאמין שכתבת את כל זה בשליפה.......
אני מאמין שראית הכל בספרי מרן, אז בבקשה... תעיין שם, ותראה תשובה לכל מה שהקשת....
אוסיף ואומר, לא צריך להבהל מלהקשות על מרן זצוק"ל, גם לי יש קושיות שמאוד קשות לי ואף אחד בפורום הזה ובמקומות אחרים לא ענה לי, אבל......
תהיה אמיתי עם עצמך, ובכנות תענה לעצמך, לא לי ולא לאף אחד, רק לעצמך, האם אתה מחפש תירוצים או קושיות? האם אתה באמת חותר לאמיתה של תורה, או כדי להוכיח משהו אחר.... אני לא צריך תשובה. אבל תהיה כנה עם עצמך.... אם מרן זצוק"ל יהיה לידך עכשיו, תשאל אותו את כל מה שכתבת, או שקודם תבדוק שוב ושוב עד שתהיה בטוח במאת האחוזים שהשאלה שלך אמיתית ואז תשאל? אני מאמין שאתה יודע את התשובה. אני יכול להעיד על עצמי (ולא מענווה... וגם לא גאווה....) שכל שאלה ששאלתי פה ובמקומות אחרים על מרן זצוק"ל ישבתי שבעה נקיים לראות שזו באמת שאלה!
בשבילך, ורק בשבילך בלבד, תחשוב היטב מאיפה זה נובע, אם מהאמת או ממקום אחר.
 
השאלה האם אני מסוגל לחשוב תיאורטית. אם יתברר שרצון ד' דווקא שילכו בפא"נ, או שהיתר מכירה הוא איסור מוחלט וצריך להגעיל את הכלים, או יתירה מכך, שהפסק לא אמור להיות בכלל ע"פ מרן, שצריך להשתכנז ועוד ועוד, אע"פ שכרגע לאחר העיון בדברי מרן, אין לי אפשרות לצייר כלל אפשרות מובנת כזו, אבל עקרונית, אם היה מתברר רצון ה' כך, אני מסוגל לומר בקול שאני משנה הכל למען קיום רצונו באמת!!!!!!!
השאלה האם אני מסוגל לחשוב תיאורטית. אם יתברר שרצון ד' דווקא שאיסור מוחלט ללכת בפא"נ, או שהיתר מכירה מותר לכתחילה, או יתירה מכך, שהפסק אמור להיות ע"פ מרן הרב עובדיה זצ"ל ולא אחר, שלא להשתכנז ועוד ועוד, אע"פ שכרגע לאחר העיון בדברי החולקים, אין לי אפשרות לצייר כלל אפשרות מובנת כזו, אבל עקרונית, אם היה מתברר רצון ה' כך, אני מסוגל לומר בקול שאני משנה הכל למען קיום רצונו באמת!!!!!!!

למה אתה מציג את תלמידי מרן שהם עקשנים? למה רק אותם אתה מוכיח? מה רע במה שכתבתי?
נכון תגיד שלא התכוונת בדוקא?

והתשובה לשאלתך:
פשוט שכן. מה בכלל השאלה. אבל לא בשמים היא...
 
תשובה רטורית.
א. האם נהגו באיזו קהלה בישראל ובעולם שנשים מברכות על ההלל בליל פסח? האם יש איזה פוסק קדום שהורה כן או הזהיר כן?
ב. האם היה איזה מנהג קדום שמותר לברך על נר חנוכה במסיבות במקום שזה לא בית כנסת?
ג. האם היתה איזו הוראה קדומה שמי שהדליקו עליו נר חנוכה, כשמדליק ביום השני יברך שהחיינו לדעת מרן השו"ע?
ד. האם היה איזה מנהג קדום שנשים לא מברכות ברוך שאמר וישתבח וברכות ק"ש שאין בהם וציונו? [כולם נהגו להיפך 'גם לדעת מרן השו"ע'].
ה. האם היה מנהג קדום להוסיף בתפלה 'ועל זקניהם', או שזהו מנהג מאוחר של ה200 שנה אחרונות נגד כל הראשונים?
ו. האם היה איזה מנהג קדום לומר בתפלה קוינו 'וצפינו' כל היום?
ז. האם היה מנהג קדום להתיר לברך על מצוות עשה שעושים אותם בה"ש מכח ס"ס? [מה שכתבתי לעיל], וכן הפסק בטהרה בה"ש?
ח. האם איזה פוסק במאות שנה האחרונות אסר על נשים לענות אמן על ברכת לישב בסוכה בקידוש?
ט. האם ראית באיזה סידור קדום [או אפילו מאוחר] בנוסח הוידוי של כל יום 'תזכור היום לזרע ידידיך'?
י. האם 'המנהג הקדום' היה לומר קדיש בשחרית תשעה באב אחרי ההפטרה?

אני מקוה שלא תצטרך עוד דוגמאות.
'אם' כתבת את כל זה לבד
אתה מבוזבז פה בפורום צדיק
לך לביה"מ תעמול בתורה!
 
מרן הב"י היה רוצה שיחלקו עליו? הרמב"ם היה רוצה שיחלקו עליו?
ומי שחולק הוא סובר שהרמב"ם חלילה טועה?
וכי מרן לא פסק לפעמים שלא כדעת הב"י?
כך היא דרכה של תורה. וזה מהות תורה שבע"פ, שכל גדול פוסק כדעתו. (כמובן שיש כללי פסיקה וכו'.) אך לענ"ד לומר שכולם חייבים לפסוק כמרן זהו דבר חדש שלא קיבלנו מרובתנו.
אני חושב שכל הנושא הזה, הוא מגיע מרגשי הנחיתות שלנו.. ודו"ק.
 
חזור
חלק עליון