אקח לדוגמא מה שנתקלתי בו לאחרונה ממש [איני יודע אם דנו בו כאן או במקומות אחרים].
הערת הרב אופיר מלכה על מרן זצ"ל בענין זה
ופתחתי על זה אשכול מיוחד - נא לענות שם.
נערך לאחרונה:
הערת הרב אופיר מלכה על מרן זצ"ל בענין זה
ופתחתי על זה אשכול מיוחד - נא לענות שם.
במאמר פיו
Active member
אהבתי, מדויק מאוד.
ויל"ע בעוד כמה אשכולות שייכת הערה זו.
לשמור ולעשות
Well-known member
לא הבנתי מה כ"כ "הטענות" כמו שקראת לזה שם, ס"ה בדעת מרן השלחן ערוך הוא כתב סברא מדעתו, ואח"כ הביא בשם היהודה יעלה שהוא עצמו סובר שאפשר להתחתן בל"ג.
אבל מרן זיע"א כתב "בשם האחרונים" שלא כסברתו, אלא שדין אחד לתספורת ולנישואין, אף שלא כתוב שניהם במפורש. וכתב מרן זיע"א סברא חזקה שאם תספורת מרן התיר מפורש כ"ש נישואין שהם מצוה. ועוד שהביא בשם היהודה יעלה שכתב "גם בדעת מרן" להתיר נישואין בכה"ג. צריך לעיין שם, ועכ"פ הביא פוסק קדום יותר שכ"כ אליבא דשיטת מרן והוא הבית דוד, שכתב כן להדיא. מה גם שמרן זיע"א צירף את הרדב"ז שאם לא קיים פו"ר מותר לגמרי בסה"ע. ואחרי כל זה תואיל נא בטובך לבאר למה בכ"ז להחמיר במנהג אבלות דקיל, ולמה להישאר בצע"ג ולא פחות על החזו"ע.
אף אחד מהפוסקים שהביא לא דיבר על 'ליל' ל"ג לעומר. כולם דיברו על 'היום'.
היחיד שדיבר על הלילה הוא מהר"י אסאד, והוא דיבר לדעת 'הרמ"א'.
כלומר אין שום מקור להתיר 'בדעת מרן'.
לשמור ולעשות
Well-known member
למה חזרת על דבריו בלי להתייחס לדברי. אחזור על חלקם.
א, זה לא רק יהודה יעלה ומפורש כתבתי לך בית דוד
ב, בחזו"ע כתב שהיהודה יעלה כתב כן גם בדעת מרן
והם מדברים על הלילה.
ראית אחרת ביהודה יעלה? אשמח שתעלה צילום.
שום הנחה ושום בטיך דנים בכל דבר לגש"ע
הבית דוד דיבר על 'תספורת' לכבוד שבת כשלא יכול ביום שישי. בנישואין אין 'כבוד שבת'. אפשר אולי לומר סברות אבל זה לא בית דוד!!!
הרב מלכה כתב במפורש שראה שכתוב אחרת ולכן הקשה. אם אתה רוצה ליישב אתה צריך לסתור את דבריו, ולא לחזור על דברי הרב עובדיה, שעליהם גופא הקשה.
לצורך הענין אעלה לך את כל לשונו:
שו"ת יהודה יעלה (אסאד) חלק ב - אבן העזר, חושן משפט סימן לט
תשובה שנית להרב הדיין מהר"מ הנ"ל ני'. גי"ה קבלתי וכו' ואשר מעלתו שאל ודרש שנית ע"ד הוראתי שכתבתי לעשות הנשואין בליל ה' ל"ג בעומר.
אבאר לפרו"מ ני' טעמי ונימוקי בזה הוא עפמ"ש המג"א ססי' תר"ד בשם השל"ה הנוהגים שלא לאכול בשר כ"א בימים שא"א בהם תחנון וכו' גם הלילה יום טוב ומותר לאכול בשר בלילה והמג"א תמה כיון דאומרים תחנון במנחה שלפניו הרי דאין מחזיקין הלילה ליו"ט, ועכ"ז מסיק דבלילה ממש מותר יעו"ש. א"כ בל"ג בעומר שאין נופלים נ"א במנחה שלפניו, הא מחזיקים הלילה ליו"ט, ובהדי' כ"כ החק יעקב סי' תצ"ג אות וי"ו על מ"ש הרמ"א ואין אומרים בו תחנון כן דייקא (מהרי"ל) ואין להסתפר עד ל"ג בעומר בעצמו ולא מבערב (מהרי"ל) עכ"ל, כתב הח"י דמהרי"ל עפ"י מנהגו דבערב שלפניו אמרינן תחינה כתב דאין להסתפר עד ל"ג בעומר בעצמו, אבל לדידן שאין אומרין תחינה מבערב הה"ד דמותר להסתפר יעו"ש.
וגם מהרי"ל ורמ"א לפי מנהגם שאומרים תחינה בערב כתבו בלשונם ואין להסתפר עד ל"ג בעצמו ולא מבערב דייקא, ולא מבערב ר"ל קודם הלילה ממש, אז נקרא מבערב, וכיון שאומרים אז עדיין תחנון, אבל בלילה ממש (דבלא"ה אין נ"א בלילה) היינו ל"ג בעצמו אז מסתפרין, דאל"כ הל"ל טפי בלשון קצרה ואין להסתפר עד ל"ג בבקר, וכלשון שכתב המחבר לטעמי' ואין להסתפר עד ל"ד בבקר, אע"כ כוונתו על ל"ג בעצמו היינו עד הלילה וא"צ להמתין עד ל"ג בבקר, רק לא מבערב קודם צ"ה, אבל בלילה ממש מותר, וכהכרעתו של המג"א ססי' תר"ד מסברת עצמו הנ"ל לענין אכילת בשר במקום שנופלין נ"א במנחה שלפניו, כן הוא כוונת הרמ"א ומהרי"ל לענין תספורת ל"ג בעומר הכי כנ"ל, ומכ"ש לענין נשואי אשה דמצוה הוא להקדים, ולכן גם המחבר כתב רק ואין להסתפר עד ל"ד בבקר ולא כתב נמי ואין לישא אשה עד יום ל"ד בבקר כמו דפתח בתרווייהו (וזה דלא כמ"ש הט"ז סק"ב להחמיר בנשואין, טפי מתספורת וצ"ע הא זה מצוה וזה רשות) ע"כ דהנשואין ביום ל"ג מותר גם להמחבר, ומכ"ש להרמ"א דגם תספורת מתיר בל"ג בעצמו בלילה ג"כ כדהוכחנו מדבריו, מכ"ש נשואי אשה דמותר בליל ל"ג גם למנהג מהרי"ל והרמ"א דנופלים נ"א מבערב, ומכ"ש למנהגינו שאין נופלים במנחה מחזיקים הלילה ליו"ט, ודאי מסתפרים, ומכ"ש נושאין אשה בליל ל"ג לכ"ע.
שוב מצאתי בתשו' תשב"ץ סוף ח"א סי' קע"ו דעתו בהדי' גם נשואין אסור כל יום ל"ג ומקצת יום ל"ד ע"ש טעמו וכתב ג"כ ולדעת רמב"ן מקצת הלילה של ל"ד סגי כמ"ש בס' תק"א וכו' עש"ה וצל"ע על לשון המחבר. ע"כ.
המעיין בכל דבריו יראה דהוא קאי למנהג אשכנז שמתירים כבר ביום ל"ג, וע"ז סבירא ליה שגם מהלילה מותרים 'להסתפר ולישא אשה'. גם בני אשכנז למעשה לא נוקטים כמותו לגבי להסתפר. וגם לגבי לישא אשה - המ"ב אסר, אלא שחלק מבני אשכנז נהגו היתר בלישא אשה. אולם זהו רק לשיטתם שנגמר להם האבילות מעיקר הדין בל"ג.
מה שכתב ביחו"ד שמהר"י אסאד כתב שכן יש לומר בדעת המחבר - היינו שהשו"ע סובר שמותר לישא אשה בל"ג לעומר 'בכל שנה', אולם הוא עצמו סיים בדברי התשב"ץ [מקור דברי הב"י] שכתב שאסור לישא אשה עד ל"ד, ותמה על לשון המחבר שנראה שלישא אשה מותר לשיטתו מל"ג. ובאמת המנהג פשוט אצל הספרדים בכל שנה שנושאים מל"ד ולא מל"ג, ודלא כמהר"י אסאד שכתב בתחלה אלא כדעת התשב"ץ. וצ"ע.
שמן ששון
New member
אחרי עיון בתשובות הרבות לנושא, אגיד את דעתי מתוך היכרות אישית שהיתה למשפחתי רבות בשנים עם מרן. ותשובתי מגיעה מכיוון אחר לגמרי.
וקודם כל אקדים.
מרן קיבל דור שרובו ככולו היה בוגרי בתי הספר של האליינס, דור שעבר חינוך כפרני פה בארץ שניתק אותו מהשורשים שלו. ובנוסף בעיית הבעייות באותו דור היתה העדתיות שהיתה חזקה מאד באותם זמנים, ועל כן מרן ראה וידע שהיות שרוב הדור לא יודע ספר, ולכל קבוצה יש מנהגים ותורה משלה, אז תוך דור התורה תשתכח לגמרי, כי אם ממילא כל עדה היו כולם חכמים ונבונים ויודעים את התורה, אז אין מה להתערב, ואם כולם בני עדה אחת, אז גם אין מה להתערב כי לכל עדה יש את הרבנים שלה, אבל שילוב של שני הנתונים הנ"ל, היה אומור להוביל את הציבור לקטסטרופה רוחנית שאין לה אך ורע, מקום שבו כל אחד עושה מה שהוא רוצה ואמר הרי כך אמר לי אבי.
ועל כן מרן הקים דור שלם של תורה אחת, שאגב אותה הוא היה צריך לכתוב בעצמו, ולא רק זה אלא מרן היה היחיד שיכל לכתוב את אותה תורה שלימה, מכל מיני סיבות.
ולכן בקשר לנושא האשכול, מרן לא נתן בשום פנים ואופן לחלוק עליו למי שלא הבין שישנה אחריות הלכתית על דורות שלימים, והוא כתב מה שהוא רוצה בלי להתבונן בהשלכות, רק כי ככה יצא לו או אמרו רבותיו. וזה משום שאם כל אחד יחלוק ויגיד את דעותיו ברבים מבלי שתהיה סמכות הלכתית אחת, העם שבשדות שהוא עיקר העם, היה מאבד כל קשר עם היהדות, משום שכל אחד מבין שכדי לקרב צריך להעמיד הלכה אחת בלבד. ואם נגיד למישהו רחוק פלוני אומר כך, אבל הרב ההוא חולק עליו ואומר הפוך, והשלישי בכלל חולק על שניהם ואמור שמי שעושה כמוהם חוטא וכו' וכו' אז אותו אחד יגיד קודם כל שיסתדרו בעצמם ואז שידברו איתי...
ועל כן כאמור מי שחלק ברבים ונישא לערע את הסמכות ההלכתית מבלי להתבונן על ההשלכות הציבוריות הנוראיות שיכולות לצאת מזה אז מרן תקף אותו בכל הכוח, וכל זה כדי להעמיד את הדת על תילה.
אמנם כי למי שנהג לעצמו או לבני קהילתו ומדובר כמובן על קהילה שורשים (כמו פורת יוסף שמרן מעולם לא התבטא נגדם מהסיבה האמורה) והם נהגו אחרת לשם שמים, תוך כדי הבנה ואחריות ציבורית רחבה אז אדרבה כך היא דרכה של תורה ושבעים פנים לה וכו' וכו' ובודאי שמרן היה שמח בזה משום להגדיש תורה ולהאדירה.
הנושא עמוק וקיצרתי, אמנם לא אמרתי כאן שום דבר לא ידוע או שהמצאתי בעצמי, אלא כמו שציינתי מתוך הכירות משפחתית אישית שאין להרחיב עליה את הדבור בפומבי.
והמתבונן יבין רבות מההנהגות הציבוריות של מרן בהרבה נושאים עלל ידי הנקודות שציינתי, ואכמ"ל
בברכה
וקודם כל אקדים.
מרן קיבל דור שרובו ככולו היה בוגרי בתי הספר של האליינס, דור שעבר חינוך כפרני פה בארץ שניתק אותו מהשורשים שלו. ובנוסף בעיית הבעייות באותו דור היתה העדתיות שהיתה חזקה מאד באותם זמנים, ועל כן מרן ראה וידע שהיות שרוב הדור לא יודע ספר, ולכל קבוצה יש מנהגים ותורה משלה, אז תוך דור התורה תשתכח לגמרי, כי אם ממילא כל עדה היו כולם חכמים ונבונים ויודעים את התורה, אז אין מה להתערב, ואם כולם בני עדה אחת, אז גם אין מה להתערב כי לכל עדה יש את הרבנים שלה, אבל שילוב של שני הנתונים הנ"ל, היה אומור להוביל את הציבור לקטסטרופה רוחנית שאין לה אך ורע, מקום שבו כל אחד עושה מה שהוא רוצה ואמר הרי כך אמר לי אבי.
ועל כן מרן הקים דור שלם של תורה אחת, שאגב אותה הוא היה צריך לכתוב בעצמו, ולא רק זה אלא מרן היה היחיד שיכל לכתוב את אותה תורה שלימה, מכל מיני סיבות.
ולכן בקשר לנושא האשכול, מרן לא נתן בשום פנים ואופן לחלוק עליו למי שלא הבין שישנה אחריות הלכתית על דורות שלימים, והוא כתב מה שהוא רוצה בלי להתבונן בהשלכות, רק כי ככה יצא לו או אמרו רבותיו. וזה משום שאם כל אחד יחלוק ויגיד את דעותיו ברבים מבלי שתהיה סמכות הלכתית אחת, העם שבשדות שהוא עיקר העם, היה מאבד כל קשר עם היהדות, משום שכל אחד מבין שכדי לקרב צריך להעמיד הלכה אחת בלבד. ואם נגיד למישהו רחוק פלוני אומר כך, אבל הרב ההוא חולק עליו ואומר הפוך, והשלישי בכלל חולק על שניהם ואמור שמי שעושה כמוהם חוטא וכו' וכו' אז אותו אחד יגיד קודם כל שיסתדרו בעצמם ואז שידברו איתי...
ועל כן כאמור מי שחלק ברבים ונישא לערע את הסמכות ההלכתית מבלי להתבונן על ההשלכות הציבוריות הנוראיות שיכולות לצאת מזה אז מרן תקף אותו בכל הכוח, וכל זה כדי להעמיד את הדת על תילה.
אמנם כי למי שנהג לעצמו או לבני קהילתו ומדובר כמובן על קהילה שורשים (כמו פורת יוסף שמרן מעולם לא התבטא נגדם מהסיבה האמורה) והם נהגו אחרת לשם שמים, תוך כדי הבנה ואחריות ציבורית רחבה אז אדרבה כך היא דרכה של תורה ושבעים פנים לה וכו' וכו' ובודאי שמרן היה שמח בזה משום להגדיש תורה ולהאדירה.
הנושא עמוק וקיצרתי, אמנם לא אמרתי כאן שום דבר לא ידוע או שהמצאתי בעצמי, אלא כמו שציינתי מתוך הכירות משפחתית אישית שאין להרחיב עליה את הדבור בפומבי.
והמתבונן יבין רבות מההנהגות הציבוריות של מרן בהרבה נושאים עלל ידי הנקודות שציינתי, ואכמ"ל
בברכה
לשמור ולעשות
Well-known member
המעיין בדברי מרן זיע"א ביחוה דעת שכתב בשם היהודה יעלה "שכן יש לומר בדעת מרן", יווכח דהיינו על מה שכתב לעיל מינה ממש "שממה שהתירו המהרי"ל והרמ"א להסתפר בליל ל"ג לעומר, יש ללמוד במכל שכן לענין נישואי אשה שמצוה להקדים". כלומר גם להש"ע י"ל כל שכן, שאם תספורת מותר כ"ש נישואין. כמ"ש עוד אחרונים להשוות תספורת לנישואין, הביאם מרן זיע"א. ולעולם אמת הדבר שבתשובה זו לא עסק בל"ג שחל בע"ש. ועוד מבואר יוצא מתשובה זו, שלדעת היהודה יעלה בש"ע יש להתיר לעולם בליל ל"ג [ויש לצרפו בנידון דידן, אה"נ בתור צירוף ולא שכן ההלכה הגורפת בכל שנה. מה גם שזה לא רק היהודה יעלה, שים לב למה שכתב עוד ביחו"ד בנקודה זו: והואיל ופוסקים רבים ועצומים מגדולי הרבנים הספרדים התירו לערוך נישואין בל"ג לעומר, וכמו שכתבו בשיורי כנסת הגדולה (סימן תצ"ג סק"ג), שבקושטא ובכל המקומות האלה אף על פי שאין מסתפרים בל"ג לעומר, מכל מקום נושאים נשים. והאריך עוד בזה בספר טהרת המים (בשיורי טהרה מערכת ע' אות ט"ו), ובספרו מעט מים (סימן ז'). וכן כתב המהריק"ש בהגהותיו (סימן תצ"ג). וראה עוד בספר נהר מצרים (דף ל"ג ע"א). ע"ש. וכו' וכו'].
ברם לא לחינם מרן זיע"א ציין גם ליהודה יעלה בסי' לח, ששם דיבר על ל"ג שחל בע"ש, ומשום מה הרב אופיר התעלם מזה וציין רק לסימן לט, ולכן לא הבין למה הרב כתב בשמו על ל"ג שחל בע"ש. וגם אתה שנמשכת אחריו לא הבנת. ובסי' לח כתב היהודה יעלה להקל בליל ששי בכה"ג, ולפמ"ש בסי' לט שלדעתו ה"ה לדעת מרן שיש להתיר בלילות, גם אם לא נלך אחריו בכל שנה, אבל כשל"ג חל בע"ש דבריו מסתברים, בפרט לאור מה שנימק הרב יפה למה את הטעמים להקל, דהא בלא"ה יש מתירים לספרדים בל"ג, ולהבית דוד יש להשוות הלילה ליום גם לדעת מרן, נכון שדיבר על תספורת, אבל הרב הסביר בטוב טעם שה"ה לנישואין, הבאתי חלק מדבריו לעיל, ובעיקר להלן בסוף.
וגם בלא"ה מרן זיע"א מה שהתיר זה לחתן שלא קיים פו"ר, ולנקודה חשובה זו ג"כ לא התייחס הרב אופיר, ובזה צירף חבל פוסקים הסוברים שמותר כל ימי העומר. וזה מילתא בטעמא לסמוך ע"ז כשיש עוד צד וצדדים להתיר, והוא בל"ג שחל בע"ש. ובש"ע לא דיבר על כה"ג, כעין שעושים ס"ס וכ"ש יותר ספיקות נגד מרן במה שלא דיבר להדיא. בפרט במנהג אבלות ישנה דקיל.
ועד שאתה מביא מתשב"ץ שציין לו היהודה יעלה, שדיבר על כל שנה, ואה"נ ודאי שנקטינן כוותיה בכל שנה, למה לא תביא את הרשב"ץ שדיבר על הנידון דידן ממש, הביאו ביחוה דעת, שכתב: שאם חל ל"ג לעומר בערב שבת, מותר לעשות "הנישואין" והתספורת בערב שבת, גם למנהגינו שאין נושאין נשים ומסתפרים בשאר שנים עד ל"ד בבוקר. אא"כ תגיד שסברת הרב אופיר עדיפא מהרשב"ץ, לחלק בין נישואין לתספורת.
ומה שכתבת בשם הרב אופיר סברת עצמו, שרק תספורת היא 'כבוד שבת' ולכן אותה מתירים בע"ש, ומה שייך להתיר גם נישואין. הנה כל מילה ביחוה דעת זועקת את התשובה לכך, חוץ מדברי הרשב"ץ הנ"ל, נא בבקשה תקרא בנחת: וראה עוד להגאון רבי שלמה קלוגר בשו"ת האלף לך שלמה (חלק אורח חיים סימן ש"ל) שכתב, שאם חל יום ל"ג לעומר ביום א', ויש צורך להקדים הנישואין ליום ו', נראה שמותר לעשות הנישואין ביום ו' סמוך לערב, כי הרמ"א כתב שמותר להסתפר ביום ו' לכבוד שבת, ותספורת ונישואין דין אחד להם, כמבואר באחרונים. ואף על פי שהתספורת הותרה משום כבוד שבת, הרי גם בנישואין יש מצות פריה ורביה וכו'. ועוד שהפרי חדש התיר למי שלא קיים מצות פריה ורביה לישא אשה בימי הספירה, ואף שאין אנו נוהגים כן, מכל מקום כיון שמעיקר הדין מותר, והואיל ואין כאן אלא אבלות ישנה מצד מנהג, כשיש צורך להקדים הנישואין לערב שבת, יש להעמיד הדבר על עיקר הדין, שמכיון שלא קיים מצות פריה ורביה מותר לעשות הנישואין ביום ו' סמוך לערב כמו שמותר בתספורת. עכת"ד. ובנידון שלנו שחל ל"ג לעומר ביום ו', אף הרב יודה שיש להתיר לעשות הנישואין בליל ל"ג לעומר, וכנ"ל.
צירוף למה?
כולם התירו בנישואין 'ביום' ל"ג לעומר. אז את מה יש לצרף.
בא נצרף בכל שנה את דעת הרמ"א שמתיר בל"ג לעומר ואת דעת היהודה יעלה שמתיר גם בלילה, וכו'.
תמצא לי לשון זו בתשב"ץ..
שו"ת תשב"ץ חלק א סימן קעח
ויש להתיר ביום ל"ג לעומר אם חל בע"ש לכבוד שבת כמו שהתירו להסתפר ערב הרגל תוך שלשים לאבלות מפני כבוד הרגל וה"ה לכבוד שבת וכן באבל שחל שמונה שלו להיות בשבת מותר לגלח ע"ש.
וכן בספרו מאמר חמץ כתב כן להדיא 'רק' על תספורת, ולא הזכיר כלל ענין נישואין שם:
מאמר חמץ לרשב"ץ אות קמ
ונהגו איסור להסתפר עד ל"ג לעומר משום אבילות אותם התלמידים של ר' עקיבא. ומה שאסור עד ל"ג לעומר. לפי שמתו מן הפסח עד פרס עצרת969 שהם ט"ו ימים קודם עצרת. והוא יום ל"ד לעומר. ולא נהגו איסור בו לפי שמקצת היום ככולו. על כן נפל המנהג עד ל"ג לעומר. וכל היום כולו בכלל אלא אם היה ערב שבת:
אדרבה משם נראה להיפך ממש, שהרי הוא לא התיר אלא בע"ש סמוך לחשיכה, שהרי הוקשה לו איזה כבוד שבת יש בנישואין, הרי רק בתספורת יש כבוד שבת, וממילא הוה לן לאסור נישואין כלל בע"ש, ולא להתיר אלא תספורת, וע"ז השיב : ואין לומר דשם הוי לכבוד שבת הרי גם זה הוי צורך מצוה דנשואי אשה מצוה וגם זה בכלל עונג שבת דעונת ת"ח מלילי שבת ללילי שבת לכך מותר לישא בו ע"כ. הרי שכל ההיתר שלו לישא 'בערב שבת סמוך לחשיכה' שהוא גם צריך טעם - הוא משום כבוד שבת הנ"ל, וא"כ אין מקום להתיר בליל שישי. וגם הוא לא התיר בליל שישי אלא סמוך לשבת ממש, ואיך אפשר ללמוד ממנו ההיפך הנראה מדבריו?
נערך לאחרונה:
לשמור ולעשות
Well-known member
במחילתך אסור לומר דברים כאלה, שהם פטומי מיליה בעלמא, גיבוב של שטויות במיץ.
לדבריך היה מספיק למרן להוציא ספר קיצור הלכות בכל הנושאים וזהו. ולהקים משטר שאף אחד לא יעבור על דבריו...
מי כמוהו הקיא דם על ההלכה שתהיה מדויקת ומדוקדקת ומחושבת, מפי ספרים וסופרים עד אין קץ, עשרות עשרות שנים של עמל על כל הלכה והלכה, בלתי נתפס. מי כמוהו האריך הרחיב לבסס ולנמק כל הלכה, וכל זה כדי שתבוא ותגיד שרק כתב הלכות כי רצה לאחד את העם סביב הלכותיו, שלא יתקלקלו ויעזבו את היהדות, ולא באמת נחת לפסוק פסקי אמת לבעלי תורה ויראה!!!!
על מה אתה מדבר, על מי אתה מוציא לעז.
לשמור ולעשות
Well-known member
צירוף למי שמשווה לילה ליום כמו הבית דוד, וצירוף לחבל פוסקים שהתירו לצורך פו"ר.
שתהיה בריא, כל התשובה סובבת על נישואין, והוא משווה למה שהתירו להסתפר ערב הרגל וכו'.
טוב, זה לא שגילית את אמריקה, הרב הביא את הגרש"ק באורך, ידע על מה מדבר, ובכ"ז כתב בקיצור: ובנידון שלנו שחל ל"ג לעומר ביום ו', אף הרב יודה שיש להתיר לעשות הנישואין בליל ל"ג לעומר, וכנ"ל. אתה שואל למה, לדעתי זה מבואר מכל התשובה מיניה וביה, לכפול לך את כל הנימוקים של הרב?
ומה שכתבת בענין עונג שבת, לדבריך מה ההו"א להתיר תספורת בליל ששי משום 'כבוד שבת', וכמו שהסכים לסברא זו הרב אופיר. תתיר רק למחרת. אלא שהרש"ק כתב כן בדרך "וגם", והעיקר שפו"ר זה מצוה שאינה גרועה מכבוד שבת. כל כך מסתבר. בפרט אחר שעוד פוס' התירו לצורך מצוה זו גם לפני כן.
הבית דוד השוה לענין 'תספורת' כשלא יכול ביום שישי, דהוי כבוד שבת. לא השוה כלל לענין נישואין.
וממילא אין כאן שום צירוף אלא רק דעת הפוסקים שהתירו לצורך פו"ר שכמותם אנו לא פוסקים בכל שנה, ואין הבדל בין שנה זו לשאר השנים.
קטע זו כתב להדיא להתיר 'תספורת'. 'כבוד שבת' לא שייך כלל לענין נישואין.
הוספתי לאחר מכן שכך מפורש בספרו מאמר חמץ [כנראה שלא הספקת לראות]:
כן בספרו מאמר חמץ כתב כן להדיא 'רק' על תספורת, ולא הזכיר כלל ענין נישואין שם:
מאמר חמץ לרשב"ץ אות קמ
ונהגו איסור להסתפר עד ל"ג לעומר משום אבילות אותם התלמידים של ר' עקיבא. ומה שאסור עד ל"ג לעומר. לפי שמתו מן הפסח עד פרס עצרת969 שהם ט"ו ימים קודם עצרת. והוא יום ל"ד לעומר. ולא נהגו איסור בו לפי שמקצת היום ככולו. על כן נפל המנהג עד ל"ג לעומר. וכל היום כולו בכלל אלא אם היה ערב שבת:
לא לכפול, אלא להתחיל להסביר. הרי כתבתי בבירור ובאריכות שמכל תשובתו של הגרש"ק מוכח להדיא שהתיר 'רק'!! בע"ש 'עם חשיכה' סמוך לשבת, אז איך אפשר ללמוד מדבריו ההיפך ממה שכתב. למה הוא לא התיר בליל שבת, או אפילו ביום שישי 'בבוקר'???
אה"נ, כל מי שהתיר לא התיר אלא כשא"א ביום שישי, ואז יכנס לשבת מנוול, וזה לא כבוד שבת. אין היתר 'גורף' להסתפר בליל שישי.
לשמור ולעשות
Well-known member
הפוסקים השוו נישואין לתספורת, והוסיפו סברא להקל יותר בנישואין משום שהיא מצוה ותספורת רשות
ובודאי שיש הבדל בין כל שנה כי אם י"א שמותר בל"ג, ושמותר בלילה אף לדעת מרן, וי"א להקל יותר כשחל בע"ש, אחר שהתספורת ונישואין הושוו בכמה דוכתי וכנ"ל
זה כבר קושיא על התשב"ץ אבל דיבר שם על נישואין ואתה רואה שהשווה לתספורת, ומחוורתא שכמו שמתירים תספורת לק נחלק ונתיר גם נישואין
אז מה אם דיבר במאמר חמץ על תספורת גם הש"ע דיבר על תספורת והרב מאריך דה"ה לנישואין, ובפרט שכ"כ בתשובה הנ"ל
גם בנידון דידן היתר למי שלא קיים פו"ר זה לא היתר 'גורף', תעניין בלשונות הפוסקים ותראה שכל רגע קריטי בענין זה
@לשמור ולעשות
לא השתכנתי מתשובותך.
א. ברשב"ץ לא כתוב ההיתר אלא לענין תספורת.
ב. בבית דוד לא התיר בליל ל"ג לעומר אלא בתספורת.
ג. מהרי"א התיר להדיא בליל ל"ג נישואין רק למנהג אשכנז ולא לשו"ע.
ד. מהרש"ק כתב להדיא להתיר רק ביום שישי עם חשיכה ולא בליל שישי.
אין אף אחד מהאחרונים שכתב להתיר נישואין בליל שישי לדעת מרן השו"ע. בדבר זה כולם מסכימים.
ללמוד מצירוף האחרונים הנ"ל להתיר לדעת מרן נישואין בליל שישי - לא מובן בעיני כלל, ותמיהת הרב אופיר מלכה נכונה בעיני.
ולפי דעתי אין תשובותיך נכונות וכפי שיראה המעיין הישר.
יישר כח.
לא השתכנתי מתשובותך.
א. ברשב"ץ לא כתוב ההיתר אלא לענין תספורת.
ב. בבית דוד לא התיר בליל ל"ג לעומר אלא בתספורת.
ג. מהרי"א התיר להדיא בליל ל"ג נישואין רק למנהג אשכנז ולא לשו"ע.
ד. מהרש"ק כתב להדיא להתיר רק ביום שישי עם חשיכה ולא בליל שישי.
אין אף אחד מהאחרונים שכתב להתיר נישואין בליל שישי לדעת מרן השו"ע. בדבר זה כולם מסכימים.
ללמוד מצירוף האחרונים הנ"ל להתיר לדעת מרן נישואין בליל שישי - לא מובן בעיני כלל, ותמיהת הרב אופיר מלכה נכונה בעיני.
ולפי דעתי אין תשובותיך נכונות וכפי שיראה המעיין הישר.
יישר כח.
לשמור ולעשות
Well-known member
וכן למר.
אתה חושב שיש לי מגמה ליישב, אני חושב שיש לך מגמה להקשות בכל זאת, והכל בסדר.
רק אל תתלונן.
א. לא נכון, דיבר על נישואין, כל תשובתו סובבת על זה, וכך כתב במפורש היחוה דעת בשמו.
ב. נכון. וממנו למדים רק לענין ההיתר בליל ל"ג. אף אחד לא אמר שהתיר נישואין.
ג. לא נכון. התיר בליל ל"ג גם לש"ע. אלא שהתיר לגמרי, אלא שהתיר בכל שנה, ואנן לא ס"ל כוותיה, אבל מתחשבים בדעתו בל"ג שחל בליל ששי, וכמו שכתב להקל בזה יותר בתשובתו הקודמת.
ד. מסברת מהרש"ק שכתב להשוות כבוד שבת למצות פו"ר נלמד להתיר גם בנ"ד. אף שלא דיבר על ליל ששי להדיא.
לגבי אף אחד מהאח' לא יודע, צריך לבדוק פרט זה [וכעת לא אעיין שוב אחר שאין תועלת שמלשונך נראה שסיימת], וזה חוץ מהיהודה יעלה שכתב כן בדעת מרן, אלא שאתה טוען שאין הלכה כמותו בשאר שנים וא"כ אין ללמוד ממנו, וע"ז כל הנידון לעיל. ועכ"פ אין זה גורע ממה שכתב מרן זיע"א בטוב טעם ודעת, לבאר ולנמק דין זה, אלא שאתה מעדיף לתפוס סברא בעלמא של הרב אופיר, גם היא לא בשם אף אחד, ומרן דחה סברא זו בשם הפוסקים, שכן יש להשוות נישואין לתספורת. ומכל מקום סברת הרב אופיר נכונה בעיניך.
שיבושם לך.
חזק וברוך.
נערך לאחרונה:
שמך נאה לך ואתה נאה לשמך...
הכל אמת, ופשוט אינו קשור לנידון כלל וכלל!!!
יש טועים, נכון! יש מתעקשים, נכון! יש המחפשים להתגדל ולהתפאר ע"י מחלוקתם, נכון! [ויש לציין בדבריך לדברי התוספות יו"ט הידועים על המשנה "חכם גדול אתה שקיימת דברי חכמים" שביאר ממש כדבריך].
רבינו הרמב"ם כותב על הרי"ף שטעויותיו ספורות (לא יעלו לעשרה, ומ"מ ישנם! לדעתו הקדושה כמובן), וחוץ מזה עוד פעמים רבות חלק על הרי"ף, על אף שידע היטב את גדלותו וכו', וכן במשך כל הדורות, אין אף אחד מהפוסקים שנמנעו מלהקשות ולדון בדבריו כדרכה של תורה.
אפשר לתרץ, ולפעמים זה תירוץ שמיישב לכתחילה, דהיינו שאחרי התירוץ פשוט שכך האמת. אבל לפעמים על אף שיש תירוץ והבנה בדעתו, עדיין הפשטות אינה כן, ולא נכון לעקם ולפלפל פלפולי סרק בתורה ובלבד ליישב את דעתו של פוסק מסויים. אין תפארתו וגדולתו בכך, ואדרבא ואדרבא!
ועל זה בלבד הדיון כאן. האם מישהו סבור שהתקבלות הוראות מרן זי"ע היא כחתימת התלמוד??
הוא מתכוון לומר שמרן לא נתן את עצמו לכללות פסקי ההלכות, עיקר פעולתו היתה בלהעמיד את עקרונות ההלכה.
זו גם הסיבה לענ"ד שאת הספרים ילקוט יוסף שמקיפים את כל ההלכות בכל נושא, הוא לא השקיע עצמו בכתיבת סגנון כזה מקיף כי העיקר שעמד מול עיניו
אלו היו העקרונות. ואידך זיל גמור.
לענ"ד אפילו ספר חזון עובדיה הוא לא ספר פסקי הלכות, אמנם יש בו הלכות למעלה אבל זה חלק מאוד קטן מההיקף שאפשר להקיף בכל הלכה.
עיקר הספר הוא להנחיל את עקרונות ההלכה למטה, ומזה ידעו להקיש מורי ההוראה לשאר נושאים. כך נראה לענ"ד.
[ואחר המחילה, נ"ל שכדאי וראוי לדבר בלשון יותר מעודנת, זה אפילו לא ויכוח תורני שאפשר לומר עליו 'את והב בסופה'...].
נושאים דומים בפורום
