ראיתי לחכם אחד הי"ו בפורום אחר שהביא את דברי מרן זצוק"ל שכתב וז"ל:
"אבל אינו כן, שלפי הקבלה לפ"ד האר"י הטלית קטן עם "ציציותיו" יהיו בפנים תחת הבגדים. וכמבואר בס' חסד לאלפים סי' ח סעיף ו".
וכתב החכם הנ"ל להעיר מדברי החסד לאלפים שם וז"ל:
ובחסד לאלפים: "רק כשיכנס לבית הכסא יכסה הציציות שלא יהיו בגלוי".
ובכן זו הערה יפה רק צ"ע שמהרישא משמע כמרן זצ"ל [אם כי אפשר להבין שלא דיבר על הציציות אבל מדסתם לא משמע הכי]
ושמא על הראיה מבית הכסא י"ל שכיוון שכשנכנס לבית הכסא פושט מלפניו או מאחוריו ומתגלים, לכן אמר שבבית הכסא יכסה [הכוונה יקפיד לכסות כי מתגלים] ולא שמעיקרא הם גלויים.
שו"ר ראיתי לרבי יעקב משה הלל שליט"א שכתב רק שיש לדקדק כן מדבריו שהציציות בחוץ ושוב דחה שאין ללמוד מזה וז"ל:
ואמנם שוב שניהם הביאו להוכיח שדעת החסד לאלפים לגלות הציציות עצמן מדברי החסד לאלפים בסימן כד אות ג' וז"ל:
1) ממה שהסתייג באופן שאף שצריך להיות מתחת לבגדים נראה שמה שכתב בסימן ח' שקדם לו התייחס להנהגה הפשוטה ורק כעת מסייג זאת.
גם כתב רק שטוב לעשות כן ולא שכך צריך. א"כ אדרבא בזה שפיר יש הסבר בדבריו בסימן ח' כהבנה שהכל תחת הבגדים ורק לקמן מסייג הדברים שעכ"פ טוב וכו'. וגם אם בסימן ח' כתב בהסתמכות על דבריו בסימן כד, עדיין נראה כוונתו שעכ"פ מי שמגלה הציציות [כיוון שרוצה לזכות בהנהגה הטובה הנ"ל] יכסה וכו'.
2) כתב כן רק על הציציות מקדימה, משמע שאלו שמאחור מכוסות.
3) וכל זה הקשיתי להבנתם. ולענ"ד אדרבא משם ראיה שיש לכסותם שהרי כתב שיהיו מונחים בחיקו שיוכל לראותם כל שעה, והרי יכל לכתוב שהציציות יהיו מגולים תמיד מהטעם האמור, אלא כוונתו שיהיו מכוסים בחיקו רק שיהיו מוכנים ומזומנים להסתכל בהם כל שעה ולא שיטרח לחפשם מתחת למלבושיו. ושו"ר שכדברי האחרונים כתב בשו"ת בית נאמן חלק ב' לדחות דברי הרב ברכה וז"ל:
ואע"פ שכתב אמור להיות מתחת לבגדים ומסתייג מזה, ונראה לדייק כדברי הרב וישב הים והרב ברכה, נראה לענ"ד שכוונתו שיהיו גלויים זה שע"פ הסוד יש עניין שיהיו תחת כל בגדיו מעל החלוק ועל זה סייג שלא יהיו תחת כל בגדיו, כי יש עניין לראותם תמיד אלא יהיו מכוסים אבל בחיקו מוכנים ומזומנים וכנ"ל.
"אבל אינו כן, שלפי הקבלה לפ"ד האר"י הטלית קטן עם "ציציותיו" יהיו בפנים תחת הבגדים. וכמבואר בס' חסד לאלפים סי' ח סעיף ו".
וכתב החכם הנ"ל להעיר מדברי החסד לאלפים שם וז"ל:
ובחסד לאלפים: "רק כשיכנס לבית הכסא יכסה הציציות שלא יהיו בגלוי".
ובכן זו הערה יפה רק צ"ע שמהרישא משמע כמרן זצ"ל [אם כי אפשר להבין שלא דיבר על הציציות אבל מדסתם לא משמע הכי]
ושמא על הראיה מבית הכסא י"ל שכיוון שכשנכנס לבית הכסא פושט מלפניו או מאחוריו ומתגלים, לכן אמר שבבית הכסא יכסה [הכוונה יקפיד לכסות כי מתגלים] ולא שמעיקרא הם גלויים.
שו"ר ראיתי לרבי יעקב משה הלל שליט"א שכתב רק שיש לדקדק כן מדבריו שהציציות בחוץ ושוב דחה שאין ללמוד מזה וז"ל:
והרב יהודה ברכה שליט"א כתב על דברי החסד לאלפים הנ"ל וז"ל:
[ומדברי הרב ברכה שם נראה שזו ההבנה הפשוטה בדברי החסד לאלפים בסימן ח, מה גם שמדבריו של הרב ברכה נלמד שיש עוד הסבר בחסד לאלפים, שכתב לדחות דברי הציץ אליעזר שכוונת החסד לאלפים בסימן ח' לכסות הציציות, שלא היה לו להזהיר על כך כי באותו דור לא היה מי שיאמר להיפך, הנה עכ"פ כיוון מן הסתם יהיו כאלה שינהגו כדברי השו"ע ולא ירצו להשים כל הטלית (והציציות בכלל) תחת הבגדים או מטעמי נוחות, על זה הזהיר שעכ"פ יכסו בזמן שנכנסים לבית הכסא]
ואמנם שוב שניהם הביאו להוכיח שדעת החסד לאלפים לגלות הציציות עצמן מדברי החסד לאלפים בסימן כד אות ג' וז"ל:
ויש לכאורה להעיר על דבריהם האחרונים:
1) ממה שהסתייג באופן שאף שצריך להיות מתחת לבגדים נראה שמה שכתב בסימן ח' שקדם לו התייחס להנהגה הפשוטה ורק כעת מסייג זאת.
גם כתב רק שטוב לעשות כן ולא שכך צריך. א"כ אדרבא בזה שפיר יש הסבר בדבריו בסימן ח' כהבנה שהכל תחת הבגדים ורק לקמן מסייג הדברים שעכ"פ טוב וכו'. וגם אם בסימן ח' כתב בהסתמכות על דבריו בסימן כד, עדיין נראה כוונתו שעכ"פ מי שמגלה הציציות [כיוון שרוצה לזכות בהנהגה הטובה הנ"ל] יכסה וכו'.
2) כתב כן רק על הציציות מקדימה, משמע שאלו שמאחור מכוסות.
3) וכל זה הקשיתי להבנתם. ולענ"ד אדרבא משם ראיה שיש לכסותם שהרי כתב שיהיו מונחים בחיקו שיוכל לראותם כל שעה, והרי יכל לכתוב שהציציות יהיו מגולים תמיד מהטעם האמור, אלא כוונתו שיהיו מכוסים בחיקו רק שיהיו מוכנים ומזומנים להסתכל בהם כל שעה ולא שיטרח לחפשם מתחת למלבושיו. ושו"ר שכדברי האחרונים כתב בשו"ת בית נאמן חלק ב' לדחות דברי הרב ברכה וז"ל:
וששתי.
ואע"פ שכתב אמור להיות מתחת לבגדים ומסתייג מזה, ונראה לדייק כדברי הרב וישב הים והרב ברכה, נראה לענ"ד שכוונתו שיהיו גלויים זה שע"פ הסוד יש עניין שיהיו תחת כל בגדיו מעל החלוק ועל זה סייג שלא יהיו תחת כל בגדיו, כי יש עניין לראותם תמיד אלא יהיו מכוסים אבל בחיקו מוכנים ומזומנים וכנ"ל.