האם מרן הראשל"צ שליט"א חולק על אביו זצ"ל או שפשוט חזר בו?

[בנימין לוריא]

בילקו"י ברכות הישן, עמ' ק"ח, כתב לעניין אם המברך טעם ואחד המסובין דיבר קודם שטעם הוא:

וא"כ כאן זה נראה שמרן זצ"ל פסק שיחזור ויברך, והרב יצחק פסק שלא יברך.
ואמנם, בהליכו"ע (ח"א עמ' שמ"ו) כתב שסב"ל ולא יברך. והובאו הדברים בילקו"י ברכות החדש כרך א' עמ' תב.

 

[בן יוסף]

אני חושב שזה גופא הבלבול, האם כמו המנהג בילקו''י או כפי הראוי והנכון לכתחילה בחזו''ע.
לדידי פשיטא שהעיקר להנהיג לכתחילה כמו החזו''ע.
ואולי בדומה לנידו''ד מש''כ מרן מלכא בכיבוי נורות החשמל קודם ברכת נ''ש ולפוטרם בברכה זו, ובתורה שבע''פ משמע מהמשנה למלך שאף מרן מלכא בעצמו לא נהג בזה ואע''פ שבילקו''י מה''ק האריך להעמיד שאינו מדינא וכמדומני שהעיר בזה על הגאון הנאמן שליט''א אך במה''ת שנה תלמודו והוסיף מעשה רב ממרן מלכא, ומ''מ הסיק כהחזו''ע למעשה.
לענ''ד גם בזה יש לקיים את החזו''ע אע''פ שאיהו לא נהיג בה, והנסתרות לה' אלוקינו.

ובאמת גם הרה"ג רבי אברהם יוסף שליט"א שהיה הרב המקדים בשיעור השבועי כ' שהוא נוהג כמו שכ' מרן זצ"ל בחזו"ע ורק ביו"ט שחל בער"ש אינו מחמיר בזה ולא כמו רב אחאי הגאון רבי דוד יוסף שליט"א

 

[בן יוסף]

זו לא סתירה בדבריהם, אלא שיש מחלוקת איך להבין את דברי הרב בחזו"ע.
הרב יצחק מבין לאיסור והרב בוטבול מבין להיתר. (אולי יש עוד רבנים...)

כאן המקום לציין דברי הראשל"צ בשו"ת הראשון לציון שביאר דעת מרן זצ"ל עיי"ש ומ"מ כ' דבמקום צורך להרגיע את הקטן וכד' אפשר להקל

 

[בנימין לוריא]

ביבי"א (ח"א או"ח סי' י"ב אות ז') כתב שאם בירך ברכת בורא נפשות במקום מעין שלש יצא ידי חובה בדיעבד וסב"ל. [וכ"כ בהקדמה לילקו"י ברכות].
אולם בחזו"ע ברכות (עמ' קכ, רסג-רסה, רסח) מבואר שלא יצא אפי' בדיעבד וצריך לחזור ולברך.

אמנם בילקו"י ברכות סי' ר"ח סעיף ג', וכן בשלחן המערכת ח"א עמ' תקע"ג אות קמ"ט כתב שבדיעבד לא יחזור לברך וסב"ל. וכן נכתב בעלון השיעור השבועי וארא תשפ"ג.