האם מרן הראשל"צ שליט"א חולק על אביו זצ"ל או שפשוט חזר בו?
- Thread starter בנימין לוריא
- תאריך התחלה
- צופים 18
יוסף דהן
Well-known member
טז. בהוצאת ספר התורה, יש נוהגים שהשליח צבור פותח באמירת י"ג מדות, בטעמי המקרא כאדם הקורא בתורה, והצבור עונים אחריו. ויש מפקפקים על זה, שעל כל פנים אין לומר י"ג מדות ביום טוב. ולכן שב ואל תעשה עדיף. וכן אנו נוהגים שלא לומר י"ג מדות בשעת פתיחת ההיכל ביום טוב, אך אומרים תפלת "רבונו של עולם" כפי הנדפס במחזורים, וכן את התפילות שהביא רבינו האר"י ז"ל, ומה שהובא בספר חמדת הימים. וישתדלו לומר אותם בכוונה, שיש בתפלות אלו הרבה מעלות. ואם נמצא בצבור שאומרים י"ג מדות ביום טוב, לא יעשה מחלוקת. טז)
טז) הנה בשעה"כ (הנדפס בסוף דרושי שבועות דף פ"ט:) כתב וז"ל: יום שבועות יקרא ג' פעמים י"ג מדות, ואח"כ יאמר תפלה זו, רבונו של עולם וכו'. ע"ש. וכ"כ שם בדרושי יוהכ"פ (דף ע"ב) וז"ל: ויעמוד בשעת הוצאת ס"ת, ויקרא ג' פעמים י"ג מדות, ואח"כ יאמר רבונו של עולם וכו'. עכ"ל. ואף שלגבי פתיחת ההיכל בפסח וסוכות ור"ה, לא כתב בענין זה, הנה בספר עולת תמיד (דף נ"ד: ונ"ה ע"א) הביא כן לגבי כל החגים ור"ה. וה"ד בברכ"י (סי' תפח סק"ה). גם בכה"ח (סי' קל"ג אות יא) העתיק מ"ש בכתבי האר"י ז"ל, וכתב לומר י"ג מדות, ושכן נוהגים בבית אל.
ובקובץ מקבציאל (גליון כ"א ניסן תשנ"ו עמ' צה) וכן בספרו שו"ת וישב הים ח"ב (סי' יא) העיר על מה שרבים נהגו לומר י"ג מדות בימים טובים, שהרי לכאורה ישנה סתירה בדברי המהרח"ו, שהרי בשעה"כ (דף קג ע"ד) לגבי ליל הושע"ר מבואר, דאין לומר י"ג מדות כלל, וזה כעין אמירת תחנון. וה"ד בכה"ח (סי' תרסד סק"ג), ואם בחוה"מ אסור כ"ש ביו"ט.
והחיד"א במורה באצבע (סי' ז' אות ריד) כתב לגבי פתיחת ההיכל של פסח, שיש לומר את היהי רצון, ולא הזכיר מי"ג מדות כלל, וכיו"ב בספרו כף אחת (סי' כג) גבי יו"ט של שבועות.
וכ"כ בשו"ת תנא דבי אליהו מני (הל' ר"ה עמ' תיא) דבק"ק אומרים י"ג מדות והוא נוהג שלא לאמרם. וכ"כ בספרו שיח יצחק (דף קסה ע"ב) שנוהג שלא לאומרם. וכ"כ במעשה נסים כדורי (דף קלג ע"א) בשם מהר"ש ויטאל בחמדת ישראל, שתמה מאד איך אומרים י"ג מדות בר"ה.
וכן מבואר בשו"ת זבחי צדק (ח"ג סי' קנ), וביבי"א ח"ט (חאו"ח סי' קח אות סט) ובחזו"ע (פסח עמ' רמה, ימים נוראים עמ' קט, ויו"ט עמ' פט), דראוי שלא לומר י"ג מדות ביו"ט.
ובאמת שכך היה מנהג ארם צובא שלא לומר כלל הי"ג מדות, וכן היה מנהג תוניס, כמובא בספר עלי הדס (פ"ח סי"ח). וכן הוא מנהג מרוקו כמ"ש במגן אבות (סי' תקפ"ב). וגם בספר שופר בציון (פ"ד סל"ז) כתב להימנע מלומר י"ג מדות, ושגם אביו המקובל הג"ר סלמן מוצפי זצ"ל היה נמנע, אלא שפעם אחת היה במקום שאמרו, ושתק, אך לא אמר עמהם כלל, וע"ש שהביא עוד שסברו שלא לומר. (הובא בקונ' מועדי ה' שבועות עמ' נא). וע' בשו"ת בנין ציון (ח"א סי' לו) גבי ב' רשויות. וע"ע בילקו"י פסח (ח"א עמ' פה), ובעין יצחק ח"א (עמ' תקו).
וראה באגרות הרמ"ז (אגרת טו) מ"ש לו הג"ר ישראל שלמה לינגי, על מש"כ בסוף תיקון שבת (הנדפס בויניציאה בשנת ת"ה) שקודם שיטבול באשמורת הבוקר של ליל שבועות, שאומרים י"ג מדות, שנראה שאינו מן האר"י זלה"ה, ושודאי אין לאומרם כלל ועיקר, ומי שסידר אותו הסדר של שבועות והוש"ר ואותו תיקון שבת, תלה הדברים באילן גדול וטעה מאד, כי כמה וכמה דברים יש בתוכו שלפי מיעוט שכלי אינם אפי' במחשבה מן האר"י זלה"ה ומתלמידיו. עכת"ד. והשיב לו רבו הרמ"ז שם: גם אני כמוך אומר וכו' שאינו מהאר"י זלה"ה, מה שבא באותו התיקון מענין הי"ג מדות בטבילת אשמורת חג השבועות, כי לא נגע ולא פגע באותו זמן, ותמהתי איך לא בא לידכם תיקון משובח מאד שהדפסתי בויניציאה על תיקון שבועות והוש"ר וכו', ומניה לא תזועו. ע"כ.
והנה, הרמ"ז גופיה כתב דברים קשים בענין איסור אמירת י"ג מדות בליל הושע"ר, וז"ל במחזור מועדי ה' (דף צ ע"א): השמר לך ולא תמרה, את אשר האר"י מתרה, לבל תהי מזכיר וקורא, היום ברית שלש עשרה, פן תעשה העיקר טפל, והגבה השפל. ויהיו לאותות ולמ"ו עדי"ם. התפילין בשבתות ובמועדים. זה אל זה דומה בדומה. וכו'. אבל בשבתות ובמועדים. מעלים ולא מורידים. והרוצה ליטול בכוחו והודו את אשר לא תשיג ידו. מקולקל הוא ולא מתוקן. ונמצא קרח מכאן ומכאן". עכ"ל. וכ"כ המקובל רבי נתן שפירא בספרו טוב הארץ ח"ג (דף טו ע"א). ולכאורה מהלשון הנ"ל מוכח ומבואר שאכן חל איסור מוחלט לומר י"ג מדות בחוה"מ וא"כ כ"ש במועד עצמו.
ובשו"ת וישב הים הנ"ל (אות ג והלאה) כתב ליישב את הסתירה ע"פ לשון המהרח"ו בשעה"כ (דרושי יוהכ"פ דף ק, א בהגו"ב אות י) שכתב וז"ל: "ולא ידעתי אם זה כתבו מורי ז"ל בתחלת ימיו אשר עדיין לא נכנס בפרדס בחכמה, אלא העתיק זה מספרים אחרים. ולזה דעתי נוטה". עכ"ל. דדבריו קאי על כל האמור לעיל, היינו על כל מה שהעתיק מגליון הסידור האשכנזי של רבינו האר"י. עכת"ד. דלפ"ז אתי שפיר, שאכן יש איסור לומר י"ג מדות בחוה"מ וכ"ש ביו"ט, ומ"ש בשעה"כ את התפילה לפתיחת ההיכל עם י"ג מדות, זהו ממה שהעתיק מספרים אחרים קודם שלמד את חכמת הקבלה.
והנה הראני האברך הרה"ג ר' עבדיאל ישראלי יצ"ו (מבוגרי ישיבתנו הק') מ"ש בזה בקובץ "ביכורי בנימין" (ח"א סי' יד), שם האריך בענין זה מפי ספרים וסופרים, ביישוב הסתירה הנ"ל בדברי המהרח"ו, דבאמת, דעת רבינו האר"י שיש לומר הי"ג מדות בפתיחת ההיכל במועדים, וכמש"כ להדיא בשעה"כ, ומש"כ שלא לומר י"ג מדות בליל הושע"ר, הוא משום ענין אחר לגמרי, שהרי בתחילת הלילה יש עדיין דין שנמשך עד לשעת חצות. ומש"ה אין אומרים בהושע"ר י"ג מדות. וראה מש"כ בס' שעת רצון על הזוה"ק (ח"ב דקל"ה ע"א): שנודע מ"ש רבינו ז"ל בכל דרושי ר"ה ויוהכ"פ וסוכות, שמיום ר"ה מתעורר הדין ואינו מסתיים עד יום הושע"ר. ע"ש. וא"כ לאחר חצות לילה שכבר נגמר הדין, אין לנו לעורר שוב את הדין ע"י אמירת פסוק ויעבור וי"ג מידות. והנה, בוודאי שאין הכוונה שכל אותם ימים מר"ה עד הושע"ר, הם ימי דין כפשוטו, שהרי א"כ נוכל לומר בר"ה בסוכות ובשבתות שבינתיים י"ג מדות בנקל, משום שממילא הם ימי דין, ואין אנו מעוררים את הדין. אלא פשוט הוא שכוונת הדברים היא, שכל אותם הימים מדת הדין מתוחה, שתלויים ועומדים עד לחיתום ביוה"כ ועד לחותם תוך חותם בליל הושע"ר. והבן.
זאת ועוד, דהמעמיק חקר בכל לשונות האחרונים שהביאו את האזהרה על הושע"ר, יבחין שישנה הדגשה מיוחדת שלא יאמר "ויעבור" ולא על י"ג מדות. וכמ"ש בשעה"כ (הקדמת דרושי חג הסוכות): ועיקר הדין הוא נידון בחצי הא' של הלילה וכו', ולכן אחר חצות לילה וכו' כי כבר נגמר הדין, וזהו טעם אותם שנוהגים לומר סליחות בליל הו"ר אחר חצות קרוב לאשמורת הבוקר. האמנם אסור לומר ויעבור וי"ג מדות [היינו שאומר ויעבור עם י"ג מדות, אבל לא קאי כשאומר י"ג מדות לבד] או סליחות אשר הם כיו"ב, אלא יאמר רחמנא וכו' אלהינו שבשמים וכו' דעני לעניי וכו' ה' הוא האלהים וכו' ה' מלך וכו'. עכת"ד.
וכיו"ב כתב בספר מחברת הקדש (לגורי האר"י) (שער הו"ר דף קמח ע"ב): ונוהגין לומר סליחות בליל הו"ר אחר חצות קודם אשמורת הבוקר, אך לא יאמרו ויעבור ושום דבר כיו"ב, רק כמו רחמנא כו', אלהינו שבשמים. דעני לעניי. ה' הוא האלוקים וכיו"ב. מאחר שהוא יו"ט". עכ"ל. גם מצינו עדות מהגאון ר' אברהם כלפון בספרו לקט הקציר (סי' כט סוס"ק טו וסי' לב ס"ק לב): "ובהיותי אני הצעיר אברהם כלפון ס"ט בליוורנו שנת התקס"ה בבית מדרשו של הרב המופלא חיד"א הי"ו ליל הושע"ר למדנו משנה תורה, ואח"כ למד הוא אדרא זוטא לבדו, ואנחנו מקשיבים, ואח"כ למדנו ספר התהלים וכו', וכשאומרים רחמנא אחר כל ספר וספר מן תהלים לא היינו אומרים בדיל ויעבור אלא אמן". עכ"ל.
ולכאורה, אם הבעיא היא באמירת י"ג מדות בלבד, מדוע ישנה אף הקפדה על אמירת הפסוק ויעבור, עד שהחיד"א התקין שלא יאמרו בדיל ויעבור לאחר רחמנא, אלא אמן בלבד. ומה יש להקפיד כ"כ באמירת תיבת "ויעבור". וכמה מהמקובלים הסבירו זאת, שתיבת ויעבור הינה אותיות ע"ב רי"ו, וזה גורם דין, ולכן נזהרו והדגישו שלא יאמר ויעבור.
וזה עתה מצאתי להגאון המקובל הרמ"ז שהסביר זאת בשו"ת שלו (סי' יד) וז"ל: אין אומרים פסוק ויעבור בתפילת יו"ט כלל, כי אז הכוונה בבחינות עליונות, והוא סוד אמירתן ג' פעמים, ואין בנו כח אפי' לאומרם דרך תחינה, אלא דרך שבח, על דרך שאומרים י"ג של מי אל כמוך. עכ"ל. וע' היטב בלשון המקובל רבי נתן שפירא בספרו טוב הארץ (ח"ג דף טו ע"א). נמצאת למד מדברי הרמ"ז, דאף דאיהו גופיה כתב בלשון קשה וחריפה דאין לומר י"ג מדות בהושע"ר [וכפי שהובא לעיל], מ"מ איהו ס"ל דאפשר לאמרם אף ביו"ט ע"ד שבח. וכל הקפידא היא באמירת פסוק ויעבור. וא"כ אנן דאמרינן י"ג מידות בדרך שבח בפתיחת ההיכל ביו"ט, לכאורה לית לן למיחש להא. ובפרט שאנו מתחילים מיד באמירת י"ג מידות ללא אמירת פסוק ויעבור כלל ועיקר.
זאת ועוד, שכל הסתירה בדברי מהרח"ו, הינה ממ"ש בהוש"ר למש"כ בפתיחת ההיכל ביו"ט. והנה, איסור אמירת י"ג מדות בהוש"ר, לאו מילתא פסיקתא היא, שהרי מצינו לכמה מרבותינו שהזכירו ענין אמירת י"ג מדות בהושע"ר, וכמ"ש רבינו אהרן מלוניל בספרו ארחות חיים (הל' תפלת המועדים אות טז): לאחר תפלת המוסף אומר הושענות ומקיפין התיבה ז' פעמים. ואחר ההושענות יש מקומות אומרים רחמנא וי"ג מדות וכו'. עכ"ל. וכ"כ בספר סדר היום להגאון ר' משה בן מכיר (דף צו ע"ב): ובכל הקפה מאלו מרבים בסליחות ותחנונים, ואומרים ויעבור וי"ג מדות של רחמים, ותוקעין שופר סימן תשר"ת כדי לעורר הרחמים. כל מקום ומקום כפי מנהגו. עכ"ל. וכ"כ השל"ה הקדוש (מסכת סוכה פרק נר מצוה אות יז) תיקון ליל הושע"ר נוהגין באר"י כמו ליל שבועות, ועוסקים כל הלילה בתורה גם בתפלות, ומקצת קהילות נוהגים שאומרים איזה הושענות ובקשות המסודרות להם, ואומרים כמה פעמים אל מלך ויעבור, ותוקעים תשר"ת כשאומרים י"ג מדות. ע"כ. וכן ראיתי למרן החבי"ב בשיירי כנה"ג (או"ח סי' תרסד הגה"ט אות ח) שהביא דברי האר"י, וסיים: והמנהג פשוט בכל מקום לומר ויעבור בין ביום ובין בלילה בסליחות. עכ"ל. וכ"כ עוד הרבה אחרונים. ואכמ"ל.
ומה שכתב בשו"ת וישב הים ליישב את הסתירה, ע"פ לשון רבינו מהרח"ו (הוב"ד לעיל ד"ה ובשו"ת וישב הים), שדעתו נוטה שרבינו האר"י העתיק את התפלה לפתיחת ההיכל מספרים אחרים. מלבד מש"כ לעיל, יש להוסיף, שעד עתה לא מצאנו לשום ספר שקדם לרבינו האר"י שהביא תפלה זו, ואם צדקו דבריו של הרב וישב הים, שדברי מהרח"ו הנ"ל נאמרו אף על תפלה זו, היינו מוצאים איזה איזכור לכך בספרים הקודמים. מה גם שמצאנו לכמה מגורי האר"י וחכמי ישראל מדורי דורות שהזכירו את תפלת רבינו האר"י ואמירת י"ג מדות, ולא חשו להא דהזכיר בהושע"ר, וכמ"ש בספר עולת תמיד (דף קלד ע"א), ובמבוא שערים (דף שכז ע"א), ובפרי עץ חיים ח"א (דף תפה ע"ב), ובמחברת הקודש (דף סז ע"ד), ובספר שערי ציון לר' נתן נטע האנובר (שער ג שער תיקוני תפלות), ובקיצור של"ה (מס' פסחים דיני יו"ט), ובמשנת חסידים להגה"ק רבי עמנואל חי ריקי הי"ד (מסכת יו"ט פ"א אות ב), וכ"כ ר' אליהו הכהן מאיזמיר בספרו מדרש תלפיות (ענף בקשה), וע' מועד לכל חי (פרק יג סעיף מ). גם בשו"ת תורה לשמה (או"ח סי' מה) נשאל, אם אין באמירת ג' פעמים י"ג מדות בר"ה וי"ט בעת הוצאת ס"ת, את חשש חז"ל כאומר שמע ומודים מודים. והשיב שאין לחוש חששות אלו מדעתנו אלא רק במקום שחששו בו חז"ל. והנה אם לדעת הרב תורה לשמה יש איסור באמירת י"ג מדות, היה לו למחות ביד השואל. ודו"ק. וע' היטב במחזור אהלי יעקב (יוה"כ דף קיז ע"ב). [וכל החכמים הנ"ל הם מגדולי המקובלים שבכל דור].
כמו כן, יש להוכיח כן מדברי החיד"א שכתב בספר עבודת הקודש (מורה באצבע סי' ז אות ריד): בהוצאת ס"ת יאמר התפלה הנדפסת בתפלת ישרים, "רבונו של עולם מלא משאלות לבנו", שהיא מתוקנת מרבינו האר"י ז"ל שמצאה מהרח"ו כתובה בסידורו מטהרת ידו, יד קודש. עכ"ל. וזה שלא כדברי הרב וישב הים, שטען דגם ע"ז אמורים דברי מהרח"ו שדעתו נוטה שהעתיק מספרים אחרים, דא"כ אמאי כתב: שהיא מתוקנת מרבינו האר"י ז"ל שמצאה מהרח"ו מכי"ק, והיה לו להביאה בשתיקה. וע"ע בספרו כף אחת (סי' כג) ודו"ק. [ע"כ מהקובץ הנ"ל].
והנה, מעיקרא מרן אאמו"ר זצוק"ל כתב בשו"ת יבי"א ח"ה (חאו"ח סי' ז סוף אות ג) ובשו"ת יחו"ד ח"א (סי' מז עמ' קמ בהע') בפשיטות, שפשט המנהג לומר בפתיחת ההיכל ביו"ט י"ג מדות בטעמים עד תיבת ונקה. ע"ש. וכך נתבאר בילקו"י מועדים מהדורת תשמ"ח (הלכות תפלות ר"ה עמ' כט). אולם לאחר שנים בשו"ת יביע אומר ח"ט (חאו"ח סי' קח אות סט ובהע') הדר הוא לכל חסידיו, לאחר שהקשה את הסתירה בדברי מהרח"ו, וז"ל: שהרי המנהג פשוט בכמה מקומות שביו"ט בשעת פתיחת ההיכל אומרים י"ג מדות, אע"פ שאין אומרים י"ג מדות דרך תחנה ביו"ט, ולכן אומרים הי"ג מדות בטעמים כקורא בתורה וכו'. ואני הנהגתי בבית מדרשי בשעת פתיחת ההיכל ביו"ט, שלא לומר י"ג מדות כלל וכו'. ע"ש. וכ"כ בספריו האחרונים חזו"ע מועדים. וכן שינינו בילקו"י על ר"ה סוכות ופסח, כהוראת מרן אאמו"ר זצוק"ל.
ובסוף מאמרו של הרה"ג ר' עבדיאל ישראלי הנ"ל, כתב שהראה את תשובתו לפני המקובל הרה"ג עזריאל מנצור שליט"א ראש ישיבת שובי נפשי, ואמר לו שאף הוא כתב תשובה ארוכה להוכיח שלא כדברי הרב וישב הים, וכשהרצה הדברים לפני מרן אאמו"ר זצוק"ל, נשתומם על המראה שהחכם הנ"ל כתב דברים שאינם מדוייקים והטעה את החכמים הבאים אחריו. אך הוסיף לו בסוף דבריו: בהיות וכבר כתבתי בספרי שו"ת יבי"א ובחזו"ע לשנות המנהג, ורבים שמעו ושינו המנהג, אל לנו לשנות שוב ושוב את המנהג ולבלבל את הציבור בדבר שאינו איסור והיתר, בפרט שלא מצינו למי מהגדולים שכתב שאין איסור לומר י"ג מדות. עכ"ד.
אמנם אין קפידא לומר תפלות שתיקן החמדת ימים, ויאמרו אותה בכוונה גדולה. ומה שמרן אאמו"ר נמנע מזה, היה זה מחשש ביטול תורה או מחמת טורח ציבור. מלבד בסוכות שנהג לומר התפלות הנז'. וכנראה מפני שיש שם תפלה על פתח לבנו בתורתך, ומדבקותו בתוה"ק לא היה נמנע מלומר תפלה זו בסוכות. וראה בספר כל החיים (סי' יט) להגר"ח פלאג'י, שספר חמדת הימים נתחבר ע"י שלשה רבנים גדולים שכתבו כן ע"פ תורת הסוד. [וי"א שנתחבר ע"י ר' בנימין הכהן שהיה מקובל גדול וחי בתקופת האר"י ותלמידו]. וראה בהקדמת מהר"י אלגאזי למהדורא הראשונה, שכתב על המחבר: מופת הדור והדרו, הרב הדומה למלאך וכל רוח אלהין קדישין ביה, וארשת שפתיו כקול שדי בדברו. וראה גם בס' ויגד משה (סי' לד) שכתב להשיב ע"ד היעב"ץ בזה (סי' תפט, ובשאלת יעב"ץ ח"ב סי' פג), שכבר כתב בס' שער יששכר להגאון ממונקאטש, שמקור דברי החמ"י שם הוא מדברי הפרי עץ חיים בשם הרמ"ע מפאנו. וספר זה מובא בספרי גדולי ספרד ביתרת הכבוד, ומהם נוסחאות תפלות ולשם יחוד שכולם שגורים משם.
וע' בספר כבוד חכמים (לרבי מנחם מענכין היילפרין) בו אסף איש טהור והוכיח שהיעב"ץ טעה בדבר. ע"ש.
ומרן אאמו"ר בהסכמה לס' חמדת ימים הנד"מ (אב תשס"ב), העתיק דברי הגר"ח פלאג'י בס' כל החיים (מע' ה אות חי) שכתב, נודע בשערים דספר חמדת ימים בנוי לתלפיות, ומיוסד על אדני פז ומלא ברכת ה' מכל דברי רבותינו הקדושים, מהתלמודים והגאונים ועד הזוה"ק ורבינו האר"י וכו', ובעלי המוסר. והקורא בספר הזה יתלהב לבו ומורא שמים יעלה על ראשו, ועושה פעולה גדולה בגופו ואיבריו ונשמתו להחזירו בתשובה שלימה, ולקנות הראה קדושה ויראת ה' על פניו תמיד, כי תוכו רצוף אהבה וכו', והדבר בדוק ומנוסה, כי כל דבריו אמת וצדק ונאמנו מאד. ומעיד אני עלי שמים וארץ שראיתי למ"ז בעל החקרי לב שהיה לומד תמיד בספר זה, ואמר שהתחלת הארת קדושה וטהרה בשבת ויו"ט באה לו ע"י הלימוד הקדוש בספר הזה. ע"כ. וסיים מרן אאמו"ר, ואין דבריו צריכים חיזוק ודבר שפתים אך למחסור. ע"כ. ובס' כל החיים שם הוסיף, שמוהר"ח אבולעפיא, ומוהר"י הכהן בעל בתי כהונה נתנו הסכמה על ספר התורה הזה ושבחוהו, וקיימו דברי הספר הזה שדבריו חיים וקיימים, וגם שמעתי מפי מגידי אמת רבני טברייא, שמוה"ר הגדול מוהר"ח אבולעפייא ז"ל בכתב ובעל פה, שספר הקדוש חמדת ימים חיברו הרב ז"ל "בעמוד הענן אשר ירד עליו מן השמים".
וע"ע מה שהרחבנו אודות הספר חמדת ימים והתפילות שבו, בילקו"י ספירת העומר (תשע"ט, סי' תצד הערה סא),
אמירת י"ג מדות בימים טובים
טז) הנה בשעה"כ (הנדפס בסוף דרושי שבועות דף פ"ט:) כתב וז"ל: יום שבועות יקרא ג' פעמים י"ג מדות, ואח"כ יאמר תפלה זו, רבונו של עולם וכו'. ע"ש. וכ"כ שם בדרושי יוהכ"פ (דף ע"ב) וז"ל: ויעמוד בשעת הוצאת ס"ת, ויקרא ג' פעמים י"ג מדות, ואח"כ יאמר רבונו של עולם וכו'. עכ"ל. ואף שלגבי פתיחת ההיכל בפסח וסוכות ור"ה, לא כתב בענין זה, הנה בספר עולת תמיד (דף נ"ד: ונ"ה ע"א) הביא כן לגבי כל החגים ור"ה. וה"ד בברכ"י (סי' תפח סק"ה). גם בכה"ח (סי' קל"ג אות יא) העתיק מ"ש בכתבי האר"י ז"ל, וכתב לומר י"ג מדות, ושכן נוהגים בבית אל.
ובקובץ מקבציאל (גליון כ"א ניסן תשנ"ו עמ' צה) וכן בספרו שו"ת וישב הים ח"ב (סי' יא) העיר על מה שרבים נהגו לומר י"ג מדות בימים טובים, שהרי לכאורה ישנה סתירה בדברי המהרח"ו, שהרי בשעה"כ (דף קג ע"ד) לגבי ליל הושע"ר מבואר, דאין לומר י"ג מדות כלל, וזה כעין אמירת תחנון. וה"ד בכה"ח (סי' תרסד סק"ג), ואם בחוה"מ אסור כ"ש ביו"ט.
והחיד"א במורה באצבע (סי' ז' אות ריד) כתב לגבי פתיחת ההיכל של פסח, שיש לומר את היהי רצון, ולא הזכיר מי"ג מדות כלל, וכיו"ב בספרו כף אחת (סי' כג) גבי יו"ט של שבועות.
וכ"כ בשו"ת תנא דבי אליהו מני (הל' ר"ה עמ' תיא) דבק"ק אומרים י"ג מדות והוא נוהג שלא לאמרם. וכ"כ בספרו שיח יצחק (דף קסה ע"ב) שנוהג שלא לאומרם. וכ"כ במעשה נסים כדורי (דף קלג ע"א) בשם מהר"ש ויטאל בחמדת ישראל, שתמה מאד איך אומרים י"ג מדות בר"ה.
וכן מבואר בשו"ת זבחי צדק (ח"ג סי' קנ), וביבי"א ח"ט (חאו"ח סי' קח אות סט) ובחזו"ע (פסח עמ' רמה, ימים נוראים עמ' קט, ויו"ט עמ' פט), דראוי שלא לומר י"ג מדות ביו"ט.
ובאמת שכך היה מנהג ארם צובא שלא לומר כלל הי"ג מדות, וכן היה מנהג תוניס, כמובא בספר עלי הדס (פ"ח סי"ח). וכן הוא מנהג מרוקו כמ"ש במגן אבות (סי' תקפ"ב). וגם בספר שופר בציון (פ"ד סל"ז) כתב להימנע מלומר י"ג מדות, ושגם אביו המקובל הג"ר סלמן מוצפי זצ"ל היה נמנע, אלא שפעם אחת היה במקום שאמרו, ושתק, אך לא אמר עמהם כלל, וע"ש שהביא עוד שסברו שלא לומר. (הובא בקונ' מועדי ה' שבועות עמ' נא). וע' בשו"ת בנין ציון (ח"א סי' לו) גבי ב' רשויות. וע"ע בילקו"י פסח (ח"א עמ' פה), ובעין יצחק ח"א (עמ' תקו).
וראה באגרות הרמ"ז (אגרת טו) מ"ש לו הג"ר ישראל שלמה לינגי, על מש"כ בסוף תיקון שבת (הנדפס בויניציאה בשנת ת"ה) שקודם שיטבול באשמורת הבוקר של ליל שבועות, שאומרים י"ג מדות, שנראה שאינו מן האר"י זלה"ה, ושודאי אין לאומרם כלל ועיקר, ומי שסידר אותו הסדר של שבועות והוש"ר ואותו תיקון שבת, תלה הדברים באילן גדול וטעה מאד, כי כמה וכמה דברים יש בתוכו שלפי מיעוט שכלי אינם אפי' במחשבה מן האר"י זלה"ה ומתלמידיו. עכת"ד. והשיב לו רבו הרמ"ז שם: גם אני כמוך אומר וכו' שאינו מהאר"י זלה"ה, מה שבא באותו התיקון מענין הי"ג מדות בטבילת אשמורת חג השבועות, כי לא נגע ולא פגע באותו זמן, ותמהתי איך לא בא לידכם תיקון משובח מאד שהדפסתי בויניציאה על תיקון שבועות והוש"ר וכו', ומניה לא תזועו. ע"כ.
והנה, הרמ"ז גופיה כתב דברים קשים בענין איסור אמירת י"ג מדות בליל הושע"ר, וז"ל במחזור מועדי ה' (דף צ ע"א): השמר לך ולא תמרה, את אשר האר"י מתרה, לבל תהי מזכיר וקורא, היום ברית שלש עשרה, פן תעשה העיקר טפל, והגבה השפל. ויהיו לאותות ולמ"ו עדי"ם. התפילין בשבתות ובמועדים. זה אל זה דומה בדומה. וכו'. אבל בשבתות ובמועדים. מעלים ולא מורידים. והרוצה ליטול בכוחו והודו את אשר לא תשיג ידו. מקולקל הוא ולא מתוקן. ונמצא קרח מכאן ומכאן". עכ"ל. וכ"כ המקובל רבי נתן שפירא בספרו טוב הארץ ח"ג (דף טו ע"א). ולכאורה מהלשון הנ"ל מוכח ומבואר שאכן חל איסור מוחלט לומר י"ג מדות בחוה"מ וא"כ כ"ש במועד עצמו.
ובשו"ת וישב הים הנ"ל (אות ג והלאה) כתב ליישב את הסתירה ע"פ לשון המהרח"ו בשעה"כ (דרושי יוהכ"פ דף ק, א בהגו"ב אות י) שכתב וז"ל: "ולא ידעתי אם זה כתבו מורי ז"ל בתחלת ימיו אשר עדיין לא נכנס בפרדס בחכמה, אלא העתיק זה מספרים אחרים. ולזה דעתי נוטה". עכ"ל. דדבריו קאי על כל האמור לעיל, היינו על כל מה שהעתיק מגליון הסידור האשכנזי של רבינו האר"י. עכת"ד. דלפ"ז אתי שפיר, שאכן יש איסור לומר י"ג מדות בחוה"מ וכ"ש ביו"ט, ומ"ש בשעה"כ את התפילה לפתיחת ההיכל עם י"ג מדות, זהו ממה שהעתיק מספרים אחרים קודם שלמד את חכמת הקבלה.
והנה הראני האברך הרה"ג ר' עבדיאל ישראלי יצ"ו (מבוגרי ישיבתנו הק') מ"ש בזה בקובץ "ביכורי בנימין" (ח"א סי' יד), שם האריך בענין זה מפי ספרים וסופרים, ביישוב הסתירה הנ"ל בדברי המהרח"ו, דבאמת, דעת רבינו האר"י שיש לומר הי"ג מדות בפתיחת ההיכל במועדים, וכמש"כ להדיא בשעה"כ, ומש"כ שלא לומר י"ג מדות בליל הושע"ר, הוא משום ענין אחר לגמרי, שהרי בתחילת הלילה יש עדיין דין שנמשך עד לשעת חצות. ומש"ה אין אומרים בהושע"ר י"ג מדות. וראה מש"כ בס' שעת רצון על הזוה"ק (ח"ב דקל"ה ע"א): שנודע מ"ש רבינו ז"ל בכל דרושי ר"ה ויוהכ"פ וסוכות, שמיום ר"ה מתעורר הדין ואינו מסתיים עד יום הושע"ר. ע"ש. וא"כ לאחר חצות לילה שכבר נגמר הדין, אין לנו לעורר שוב את הדין ע"י אמירת פסוק ויעבור וי"ג מידות. והנה, בוודאי שאין הכוונה שכל אותם ימים מר"ה עד הושע"ר, הם ימי דין כפשוטו, שהרי א"כ נוכל לומר בר"ה בסוכות ובשבתות שבינתיים י"ג מדות בנקל, משום שממילא הם ימי דין, ואין אנו מעוררים את הדין. אלא פשוט הוא שכוונת הדברים היא, שכל אותם הימים מדת הדין מתוחה, שתלויים ועומדים עד לחיתום ביוה"כ ועד לחותם תוך חותם בליל הושע"ר. והבן.
זאת ועוד, דהמעמיק חקר בכל לשונות האחרונים שהביאו את האזהרה על הושע"ר, יבחין שישנה הדגשה מיוחדת שלא יאמר "ויעבור" ולא על י"ג מדות. וכמ"ש בשעה"כ (הקדמת דרושי חג הסוכות): ועיקר הדין הוא נידון בחצי הא' של הלילה וכו', ולכן אחר חצות לילה וכו' כי כבר נגמר הדין, וזהו טעם אותם שנוהגים לומר סליחות בליל הו"ר אחר חצות קרוב לאשמורת הבוקר. האמנם אסור לומר ויעבור וי"ג מדות [היינו שאומר ויעבור עם י"ג מדות, אבל לא קאי כשאומר י"ג מדות לבד] או סליחות אשר הם כיו"ב, אלא יאמר רחמנא וכו' אלהינו שבשמים וכו' דעני לעניי וכו' ה' הוא האלהים וכו' ה' מלך וכו'. עכת"ד.
וכיו"ב כתב בספר מחברת הקדש (לגורי האר"י) (שער הו"ר דף קמח ע"ב): ונוהגין לומר סליחות בליל הו"ר אחר חצות קודם אשמורת הבוקר, אך לא יאמרו ויעבור ושום דבר כיו"ב, רק כמו רחמנא כו', אלהינו שבשמים. דעני לעניי. ה' הוא האלוקים וכיו"ב. מאחר שהוא יו"ט". עכ"ל. גם מצינו עדות מהגאון ר' אברהם כלפון בספרו לקט הקציר (סי' כט סוס"ק טו וסי' לב ס"ק לב): "ובהיותי אני הצעיר אברהם כלפון ס"ט בליוורנו שנת התקס"ה בבית מדרשו של הרב המופלא חיד"א הי"ו ליל הושע"ר למדנו משנה תורה, ואח"כ למד הוא אדרא זוטא לבדו, ואנחנו מקשיבים, ואח"כ למדנו ספר התהלים וכו', וכשאומרים רחמנא אחר כל ספר וספר מן תהלים לא היינו אומרים בדיל ויעבור אלא אמן". עכ"ל.
ולכאורה, אם הבעיא היא באמירת י"ג מדות בלבד, מדוע ישנה אף הקפדה על אמירת הפסוק ויעבור, עד שהחיד"א התקין שלא יאמרו בדיל ויעבור לאחר רחמנא, אלא אמן בלבד. ומה יש להקפיד כ"כ באמירת תיבת "ויעבור". וכמה מהמקובלים הסבירו זאת, שתיבת ויעבור הינה אותיות ע"ב רי"ו, וזה גורם דין, ולכן נזהרו והדגישו שלא יאמר ויעבור.
וזה עתה מצאתי להגאון המקובל הרמ"ז שהסביר זאת בשו"ת שלו (סי' יד) וז"ל: אין אומרים פסוק ויעבור בתפילת יו"ט כלל, כי אז הכוונה בבחינות עליונות, והוא סוד אמירתן ג' פעמים, ואין בנו כח אפי' לאומרם דרך תחינה, אלא דרך שבח, על דרך שאומרים י"ג של מי אל כמוך. עכ"ל. וע' היטב בלשון המקובל רבי נתן שפירא בספרו טוב הארץ (ח"ג דף טו ע"א). נמצאת למד מדברי הרמ"ז, דאף דאיהו גופיה כתב בלשון קשה וחריפה דאין לומר י"ג מדות בהושע"ר [וכפי שהובא לעיל], מ"מ איהו ס"ל דאפשר לאמרם אף ביו"ט ע"ד שבח. וכל הקפידא היא באמירת פסוק ויעבור. וא"כ אנן דאמרינן י"ג מידות בדרך שבח בפתיחת ההיכל ביו"ט, לכאורה לית לן למיחש להא. ובפרט שאנו מתחילים מיד באמירת י"ג מידות ללא אמירת פסוק ויעבור כלל ועיקר.
זאת ועוד, שכל הסתירה בדברי מהרח"ו, הינה ממ"ש בהוש"ר למש"כ בפתיחת ההיכל ביו"ט. והנה, איסור אמירת י"ג מדות בהוש"ר, לאו מילתא פסיקתא היא, שהרי מצינו לכמה מרבותינו שהזכירו ענין אמירת י"ג מדות בהושע"ר, וכמ"ש רבינו אהרן מלוניל בספרו ארחות חיים (הל' תפלת המועדים אות טז): לאחר תפלת המוסף אומר הושענות ומקיפין התיבה ז' פעמים. ואחר ההושענות יש מקומות אומרים רחמנא וי"ג מדות וכו'. עכ"ל. וכ"כ בספר סדר היום להגאון ר' משה בן מכיר (דף צו ע"ב): ובכל הקפה מאלו מרבים בסליחות ותחנונים, ואומרים ויעבור וי"ג מדות של רחמים, ותוקעין שופר סימן תשר"ת כדי לעורר הרחמים. כל מקום ומקום כפי מנהגו. עכ"ל. וכ"כ השל"ה הקדוש (מסכת סוכה פרק נר מצוה אות יז) תיקון ליל הושע"ר נוהגין באר"י כמו ליל שבועות, ועוסקים כל הלילה בתורה גם בתפלות, ומקצת קהילות נוהגים שאומרים איזה הושענות ובקשות המסודרות להם, ואומרים כמה פעמים אל מלך ויעבור, ותוקעים תשר"ת כשאומרים י"ג מדות. ע"כ. וכן ראיתי למרן החבי"ב בשיירי כנה"ג (או"ח סי' תרסד הגה"ט אות ח) שהביא דברי האר"י, וסיים: והמנהג פשוט בכל מקום לומר ויעבור בין ביום ובין בלילה בסליחות. עכ"ל. וכ"כ עוד הרבה אחרונים. ואכמ"ל.
ומה שכתב בשו"ת וישב הים ליישב את הסתירה, ע"פ לשון רבינו מהרח"ו (הוב"ד לעיל ד"ה ובשו"ת וישב הים), שדעתו נוטה שרבינו האר"י העתיק את התפלה לפתיחת ההיכל מספרים אחרים. מלבד מש"כ לעיל, יש להוסיף, שעד עתה לא מצאנו לשום ספר שקדם לרבינו האר"י שהביא תפלה זו, ואם צדקו דבריו של הרב וישב הים, שדברי מהרח"ו הנ"ל נאמרו אף על תפלה זו, היינו מוצאים איזה איזכור לכך בספרים הקודמים. מה גם שמצאנו לכמה מגורי האר"י וחכמי ישראל מדורי דורות שהזכירו את תפלת רבינו האר"י ואמירת י"ג מדות, ולא חשו להא דהזכיר בהושע"ר, וכמ"ש בספר עולת תמיד (דף קלד ע"א), ובמבוא שערים (דף שכז ע"א), ובפרי עץ חיים ח"א (דף תפה ע"ב), ובמחברת הקודש (דף סז ע"ד), ובספר שערי ציון לר' נתן נטע האנובר (שער ג שער תיקוני תפלות), ובקיצור של"ה (מס' פסחים דיני יו"ט), ובמשנת חסידים להגה"ק רבי עמנואל חי ריקי הי"ד (מסכת יו"ט פ"א אות ב), וכ"כ ר' אליהו הכהן מאיזמיר בספרו מדרש תלפיות (ענף בקשה), וע' מועד לכל חי (פרק יג סעיף מ). גם בשו"ת תורה לשמה (או"ח סי' מה) נשאל, אם אין באמירת ג' פעמים י"ג מדות בר"ה וי"ט בעת הוצאת ס"ת, את חשש חז"ל כאומר שמע ומודים מודים. והשיב שאין לחוש חששות אלו מדעתנו אלא רק במקום שחששו בו חז"ל. והנה אם לדעת הרב תורה לשמה יש איסור באמירת י"ג מדות, היה לו למחות ביד השואל. ודו"ק. וע' היטב במחזור אהלי יעקב (יוה"כ דף קיז ע"ב). [וכל החכמים הנ"ל הם מגדולי המקובלים שבכל דור].
כמו כן, יש להוכיח כן מדברי החיד"א שכתב בספר עבודת הקודש (מורה באצבע סי' ז אות ריד): בהוצאת ס"ת יאמר התפלה הנדפסת בתפלת ישרים, "רבונו של עולם מלא משאלות לבנו", שהיא מתוקנת מרבינו האר"י ז"ל שמצאה מהרח"ו כתובה בסידורו מטהרת ידו, יד קודש. עכ"ל. וזה שלא כדברי הרב וישב הים, שטען דגם ע"ז אמורים דברי מהרח"ו שדעתו נוטה שהעתיק מספרים אחרים, דא"כ אמאי כתב: שהיא מתוקנת מרבינו האר"י ז"ל שמצאה מהרח"ו מכי"ק, והיה לו להביאה בשתיקה. וע"ע בספרו כף אחת (סי' כג) ודו"ק. [ע"כ מהקובץ הנ"ל].
והנה, מעיקרא מרן אאמו"ר זצוק"ל כתב בשו"ת יבי"א ח"ה (חאו"ח סי' ז סוף אות ג) ובשו"ת יחו"ד ח"א (סי' מז עמ' קמ בהע') בפשיטות, שפשט המנהג לומר בפתיחת ההיכל ביו"ט י"ג מדות בטעמים עד תיבת ונקה. ע"ש. וכך נתבאר בילקו"י מועדים מהדורת תשמ"ח (הלכות תפלות ר"ה עמ' כט). אולם לאחר שנים בשו"ת יביע אומר ח"ט (חאו"ח סי' קח אות סט ובהע') הדר הוא לכל חסידיו, לאחר שהקשה את הסתירה בדברי מהרח"ו, וז"ל: שהרי המנהג פשוט בכמה מקומות שביו"ט בשעת פתיחת ההיכל אומרים י"ג מדות, אע"פ שאין אומרים י"ג מדות דרך תחנה ביו"ט, ולכן אומרים הי"ג מדות בטעמים כקורא בתורה וכו'. ואני הנהגתי בבית מדרשי בשעת פתיחת ההיכל ביו"ט, שלא לומר י"ג מדות כלל וכו'. ע"ש. וכ"כ בספריו האחרונים חזו"ע מועדים. וכן שינינו בילקו"י על ר"ה סוכות ופסח, כהוראת מרן אאמו"ר זצוק"ל.
ובסוף מאמרו של הרה"ג ר' עבדיאל ישראלי הנ"ל, כתב שהראה את תשובתו לפני המקובל הרה"ג עזריאל מנצור שליט"א ראש ישיבת שובי נפשי, ואמר לו שאף הוא כתב תשובה ארוכה להוכיח שלא כדברי הרב וישב הים, וכשהרצה הדברים לפני מרן אאמו"ר זצוק"ל, נשתומם על המראה שהחכם הנ"ל כתב דברים שאינם מדוייקים והטעה את החכמים הבאים אחריו. אך הוסיף לו בסוף דבריו: בהיות וכבר כתבתי בספרי שו"ת יבי"א ובחזו"ע לשנות המנהג, ורבים שמעו ושינו המנהג, אל לנו לשנות שוב ושוב את המנהג ולבלבל את הציבור בדבר שאינו איסור והיתר, בפרט שלא מצינו למי מהגדולים שכתב שאין איסור לומר י"ג מדות. עכ"ד.
אמנם אין קפידא לומר תפלות שתיקן החמדת ימים, ויאמרו אותה בכוונה גדולה. ומה שמרן אאמו"ר נמנע מזה, היה זה מחשש ביטול תורה או מחמת טורח ציבור. מלבד בסוכות שנהג לומר התפלות הנז'. וכנראה מפני שיש שם תפלה על פתח לבנו בתורתך, ומדבקותו בתוה"ק לא היה נמנע מלומר תפלה זו בסוכות. וראה בספר כל החיים (סי' יט) להגר"ח פלאג'י, שספר חמדת הימים נתחבר ע"י שלשה רבנים גדולים שכתבו כן ע"פ תורת הסוד. [וי"א שנתחבר ע"י ר' בנימין הכהן שהיה מקובל גדול וחי בתקופת האר"י ותלמידו]. וראה בהקדמת מהר"י אלגאזי למהדורא הראשונה, שכתב על המחבר: מופת הדור והדרו, הרב הדומה למלאך וכל רוח אלהין קדישין ביה, וארשת שפתיו כקול שדי בדברו. וראה גם בס' ויגד משה (סי' לד) שכתב להשיב ע"ד היעב"ץ בזה (סי' תפט, ובשאלת יעב"ץ ח"ב סי' פג), שכבר כתב בס' שער יששכר להגאון ממונקאטש, שמקור דברי החמ"י שם הוא מדברי הפרי עץ חיים בשם הרמ"ע מפאנו. וספר זה מובא בספרי גדולי ספרד ביתרת הכבוד, ומהם נוסחאות תפלות ולשם יחוד שכולם שגורים משם.
וע' בספר כבוד חכמים (לרבי מנחם מענכין היילפרין) בו אסף איש טהור והוכיח שהיעב"ץ טעה בדבר. ע"ש.
ומרן אאמו"ר בהסכמה לס' חמדת ימים הנד"מ (אב תשס"ב), העתיק דברי הגר"ח פלאג'י בס' כל החיים (מע' ה אות חי) שכתב, נודע בשערים דספר חמדת ימים בנוי לתלפיות, ומיוסד על אדני פז ומלא ברכת ה' מכל דברי רבותינו הקדושים, מהתלמודים והגאונים ועד הזוה"ק ורבינו האר"י וכו', ובעלי המוסר. והקורא בספר הזה יתלהב לבו ומורא שמים יעלה על ראשו, ועושה פעולה גדולה בגופו ואיבריו ונשמתו להחזירו בתשובה שלימה, ולקנות הראה קדושה ויראת ה' על פניו תמיד, כי תוכו רצוף אהבה וכו', והדבר בדוק ומנוסה, כי כל דבריו אמת וצדק ונאמנו מאד. ומעיד אני עלי שמים וארץ שראיתי למ"ז בעל החקרי לב שהיה לומד תמיד בספר זה, ואמר שהתחלת הארת קדושה וטהרה בשבת ויו"ט באה לו ע"י הלימוד הקדוש בספר הזה. ע"כ. וסיים מרן אאמו"ר, ואין דבריו צריכים חיזוק ודבר שפתים אך למחסור. ע"כ. ובס' כל החיים שם הוסיף, שמוהר"ח אבולעפיא, ומוהר"י הכהן בעל בתי כהונה נתנו הסכמה על ספר התורה הזה ושבחוהו, וקיימו דברי הספר הזה שדבריו חיים וקיימים, וגם שמעתי מפי מגידי אמת רבני טברייא, שמוה"ר הגדול מוהר"ח אבולעפייא ז"ל בכתב ובעל פה, שספר הקדוש חמדת ימים חיברו הרב ז"ל "בעמוד הענן אשר ירד עליו מן השמים".
וע"ע מה שהרחבנו אודות הספר חמדת ימים והתפילות שבו, בילקו"י ספירת העומר (תשע"ט, סי' תצד הערה סא),
נערך לאחרונה:
ייש"כ.
ומה נוהגים למעשה בבית מדרשו של כב' הראש"ל שליט"א?
שלום טויטו
New member
אני לא יכנס לגופם של דברים
מרן שליט"א הודיע כמה פעמים קבל עם ועדה, בשיעורו השבועי
שכל מקום בו הוא חולק על אביו, הרי הוא חוזר בו, וכידוע
דבר זה כבר ידוע וברור והוזכר כמה פעמים בפורום, וזו בדיוק היתה השאלה, הרי זה נראה כביכול יש מחלוקות, אז האם חזר בו מרן שליט"א ממה שכתב (כפי שאכן נתבאר לפעמים לעיל) או שמרן זצ"ל חזר בו.
יעקב. ח. מ.
Active member
עי' עוד ביחוה דעת חלק ז שכתב מרן זיע"א שוב שעיקר קבלת שבת במזמור שיר , ובואי כלה זה הזמנה.
לא בדיוק... ראה כאן.
מרנא דבשמיא
Member
בילקו"י ח"ג (מהדו' תש"פ עמ' שצז') נקט בנוסח ברכת הגומל בזה"ל: קנא. בנוסח שעונים הקהל יש נוסחאות רבות שיש אומרים "האל שגמל כל טוב הוא יגמלך כל טוב סלה" ויש אומרים "מי שגמלך כל טוב הוא יגמלך כל טוב סלה".
ובהערות מבואר: "ובספר צידה לדרך (מאמר ראשון כלל שלישי פכ"ח) כתב "מי שגמלך כל טוב הוא יגמלך כל טוב סלה" וכ"ה הנוסח בש"ע (סי' ריט ס"ב) וכ"כ בקש"ע של הרב טולידאנו (סי' קז ס"י)"
וסיים שם "ומאחר ומצינו בזה כ"כ הרבה שינויים בראשונים נראה לתפוס עיקר כנוסח שהובא בש"ע".
ובחזו"ע ברכות (הלכות ברכות ההודאה עמ' שמא'), כתב שהנוסח הוא "צור אשר גמלך כל טוב הוא יגמלך כל טוב לעד נצח סלע"
וכן הביא הרב דוד נקי ששמע ממרן זצ"ל [בס' בהלכה ובהגדה ברית מילה עמ' 85].
ועוד סתירה שבילקו"י הנ"ל מבואר מהכל בו (הל' ברכות סי' פז') דהגרסה "צור שגמלך הוא יגמלך סלה" והביא שבאורחות חיים להר"א מלוניל (הל' שני וחמישי סעי' כד') שהנוסח "צור אשר גמלך כל טוב הוא יגמלך חן וחסד סלה אמן".
ואילו בהע' לחזו"ע מבואר שבאורחות חיים מבואר באופ"א כנ"ל.
וכך הוא באורחו"ח לפנינו:
ובהערות מבואר: "ובספר צידה לדרך (מאמר ראשון כלל שלישי פכ"ח) כתב "מי שגמלך כל טוב הוא יגמלך כל טוב סלה" וכ"ה הנוסח בש"ע (סי' ריט ס"ב) וכ"כ בקש"ע של הרב טולידאנו (סי' קז ס"י)"
וסיים שם "ומאחר ומצינו בזה כ"כ הרבה שינויים בראשונים נראה לתפוס עיקר כנוסח שהובא בש"ע".
ובחזו"ע ברכות (הלכות ברכות ההודאה עמ' שמא'), כתב שהנוסח הוא "צור אשר גמלך כל טוב הוא יגמלך כל טוב לעד נצח סלע"
וכן הביא הרב דוד נקי ששמע ממרן זצ"ל [בס' בהלכה ובהגדה ברית מילה עמ' 85].
ועוד סתירה שבילקו"י הנ"ל מבואר מהכל בו (הל' ברכות סי' פז') דהגרסה "צור שגמלך הוא יגמלך סלה" והביא שבאורחות חיים להר"א מלוניל (הל' שני וחמישי סעי' כד') שהנוסח "צור אשר גמלך כל טוב הוא יגמלך חן וחסד סלה אמן".
ואילו בהע' לחזו"ע מבואר שבאורחות חיים מבואר באופ"א כנ"ל.
וכך הוא באורחו"ח לפנינו:
יוסף דהן
Well-known member
כאן בשרשור מס' 10
לכאו' דוג' נוספת
בין דברי ענף עץ אבות לדברי הראשל שליט'א
לכאו' דוג' נוספת
בין דברי ענף עץ אבות לדברי הראשל שליט'א
אפשר שהוא פסול לעדות
בעין יצחק ח''ג מבואר שפעמים אפשר זה לשון ספק ופעמים דרך ענוה (לשון הכותרת שם) מה זה כאן?
forum.moreshet-maran.com
אושרי רביב
Well-known member
אולי תסתכל בשנות ההוצאה לאור?...
ילקוט יוסף הנ"ל יצא בשנת תש"ן.
הליכות עולם יצא אחרי. תשס"ב.
יוסף דהן
Well-known member
הצילום מילקוי החדש של תפלה
עבדא דקודשא בריך הוא
Active member
נהניתי מאוד מכל דברי הכותבים הנכבדים
ומרן הראש"ל האריך בזה בספר אגרות הראשון לציון על פסח, ושם כותב שאביו הגרע"י חזר בו בסוף ימיו ואמר לו שצריך לומר
ושאל אותו אם לפרסם את הדבר, והשיב שכיון שאין בזה איסור והיתר אין לבלבל את הציבור
(הגעתי לציון זה דרך הספר הנפלא שיצא לאחרונה בן איש חי מאיר עינים, ששם בתפלת שחרית בדיני י"ג מדות כתב בנושא זה באורך, וציין את דעת מרן זיע"א בכמה מקומות ואת דברי הראש"ל הנ"ל).
ומרן הראש"ל האריך בזה בספר אגרות הראשון לציון על פסח, ושם כותב שאביו הגרע"י חזר בו בסוף ימיו ואמר לו שצריך לומר
ושאל אותו אם לפרסם את הדבר, והשיב שכיון שאין בזה איסור והיתר אין לבלבל את הציבור
(הגעתי לציון זה דרך הספר הנפלא שיצא לאחרונה בן איש חי מאיר עינים, ששם בתפלת שחרית בדיני י"ג מדות כתב בנושא זה באורך, וציין את דעת מרן זיע"א בכמה מקומות ואת דברי הראש"ל הנ"ל).
לעניין עניית אמנים של קדיש בברכות ק"ש.
בילקו"י סי' נ"ח סעיף כ"ז כתב:
והיינו שיש לענות בברכות ק"ש את כל החמישה אמנים.
אולם, בהליכות עולם ח"א פרשת שמות הלכה ה' (עמ' צח) כתב:
ומשמע שלכתחילה אין לענות את כל החמישה אמנים אלא שרק יש להם על מה לסמוך.
ואמנם, בילקו"י הנ"ל התייחס לדברים:
בילקו"י סי' נ"ח סעיף כ"ז כתב:
והיינו שיש לענות בברכות ק"ש את כל החמישה אמנים.
אולם, בהליכות עולם ח"א פרשת שמות הלכה ה' (עמ' צח) כתב:
ומשמע שלכתחילה אין לענות את כל החמישה אמנים אלא שרק יש להם על מה לסמוך.
ואמנם, בילקו"י הנ"ל התייחס לדברים:
יעקב דסטה
Active member
ברוך שכיוונתי, וקושיה זו נמצאת באמתחתי (ועוד חזון למועד) משנת תשע''ו שזכיתי ללמוד את התשובה בהליכו''ע ח''א (תשנ''ח) שמקורה טהור מהיבי''א ח''א (תשי''ד) סי' ה'
אז איך באמת הדברים מתיישבים, ואע''פ שבילקו''י הזכיר שהמנהג לסמוך על עניית 5 אמנים אך מה נעשה שמרן מלכא לא אחז במנהג זה לכתחילה ?
אני חושב שצריך מדור אחד ומיוחד כאן ובקובץ בית יוסף שיעשו סדר בכל השרשור כאן ויקדישו לזה עת וחפץ עם המשנה למלך הראש''ל רבנו יצחק יוסף שליט''א, ויעשו כולם אגודה אחת.
נושאים דומים בפורום
