• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

האם מרן הראשל"צ שליט"א חולק על אביו זצ"ל או שפשוט חזר בו?

בילקו"י ברכות הישן, עמ' ק"ח, כתב לעניין אם המברך טעם ואחד המסובין דיבר קודם שטעם הוא:
1715273240534.png
וא"כ כאן זה נראה שמרן זצ"ל פסק שיחזור ויברך, והרב יצחק פסק שלא יברך.
ואמנם, בהליכו"ע (ח"א עמ' שמ"ו) כתב שסב"ל ולא יברך. והובאו הדברים בילקו"י ברכות החדש כרך א' עמ' תב.
 
אני חושב שזה גופא הבלבול, האם כמו המנהג בילקו''י או כפי הראוי והנכון לכתחילה בחזו''ע.
לדידי פשיטא שהעיקר להנהיג לכתחילה כמו החזו''ע.
ואולי בדומה לנידו''ד מש''כ מרן מלכא בכיבוי נורות החשמל קודם ברכת נ''ש ולפוטרם בברכה זו, ובתורה שבע''פ משמע מהמשנה למלך שאף מרן מלכא בעצמו לא נהג בזה ואע''פ שבילקו''י מה''ק האריך להעמיד שאינו מדינא וכמדומני שהעיר בזה על הגאון הנאמן שליט''א אך במה''ת שנה תלמודו והוסיף מעשה רב ממרן מלכא, ומ''מ הסיק כהחזו''ע למעשה.
לענ''ד גם בזה יש לקיים את החזו''ע אע''פ שאיהו לא נהיג בה, והנסתרות לה' אלוקינו.
ובאמת גם הרה"ג רבי אברהם יוסף שליט"א שהיה הרב המקדים בשיעור השבועי כ' שהוא נוהג כמו שכ' מרן זצ"ל בחזו"ע ורק ביו"ט שחל בער"ש אינו מחמיר בזה ולא כמו רב אחאי הגאון רבי דוד יוסף שליט"א
 
זו לא סתירה בדבריהם, אלא שיש מחלוקת איך להבין את דברי הרב בחזו"ע.
הרב יצחק מבין לאיסור והרב בוטבול מבין להיתר. (אולי יש עוד רבנים...)
כאן המקום לציין דברי הראשל"צ בשו"ת הראשון לציון שביאר דעת מרן זצ"ל עיי"ש ומ"מ כ' דבמקום צורך להרגיע את הקטן וכד' אפשר להקל
 
ביבי"א (ח"א או"ח סי' י"ב אות ז') כתב שאם בירך ברכת בורא נפשות במקום מעין שלש יצא ידי חובה בדיעבד וסב"ל. [וכ"כ בהקדמה לילקו"י ברכות].
אולם בחזו"ע ברכות (עמ' קכ, רסג-רסה, רסח) מבואר שלא יצא אפי' בדיעבד וצריך לחזור ולברך.

אמנם בילקו"י ברכות סי' ר"ח סעיף ג', וכן בשלחן המערכת ח"א עמ' תקע"ג אות קמ"ט כתב שבדיעבד לא יחזור לברך וסב"ל. וכן נכתב בעלון השיעור השבועי וארא תשפ"ג.
 
יוסף דהן אמר:
לכאו' דוג' נוספת שלדעת מרן הרב עובדיה קטן שהגיע לגיל חינוך יש ללמדו להימנע מלשחק בשבת במשחקים
ואילו בהסכמה של הראשל שליט'א לספר תורת התינוק לידידי הרב תומר ישראלוב כתב כמדו' שעד בר מצוה אפשר להקל
לכאו' הפשט שעדיף להמנע ובמקום הצורך אפשר להקל. (ואין הספר תורת התינוק בידי, אך אולי אפשר שהקטן עצמו יכול להקל ומ''מ אביו צריך ללמדו להמנע)
שוב מצאתי בילקוי החדש ושם כתב שמהטעם המבואר בחזו''ע אין חילוק ועד גיל בר מצוה ניתן להקל ומה שכתב מרן החזוע גיל חינוך הוא לאו דוקא
 
יוסף דהן אמר:
לכאו' דוג' נוספת שלדעת מרן הרב עובדיה קטן שהגיע לגיל חינוך יש ללמדו להימנע מלשחק בשבת במשחקים
ואילו בהסכמה של הראשל שליט'א לספר תורת התינוק לידידי הרב תומר ישראלוב כתב כמדו' שעד בר מצוה אפשר להקל

שוב מצאתי בילקוי החדש ושם כתב שמהטעם המבואר בחזו''ע אין חילוק ועד גיל בר מצוה ניתן להקל ומה שכתב מרן החזוע גיל חינוך הוא לאו דוקא
אבל מרן שליט"א מסביר ואומר שמי שרואה את מהלך תשובה רואה שהכוונה לגיל מצוותורק במסקנה כתב גיל חינוך
 
אבל מרן שליט"א מסביר ואומר שמי שרואה את מהלך תשובה רואה שהכוונה לגיל מצוותורק במסקנה כתב גיל חינוך
בילקוי החדש כתב להתיר לקטנים לשחק עד גיל בר מצוה.
ועוד רצונו לומר שאל תקשה לי שאני חולק על אבי היות ודבריו הם לאו דוקא.

מה כעת לא ברור?
 
ביבי"א ח"ז סי' מ"ב כתב להקל להניח דבר לח שמצטמק ורע לו, מטעם ס"ס, שמא הלכה כרמב"ם ורשב"א ור"ן שאין בישול אחר בישול בלח, ואת"ל שיש בישול אחר בישול בלח שמא מצטמק ורע לו מותר (ושכן מסתבר דעת מרן השו"ע).
ואילו בילקו"י כתב:
1753243978862.png
ואמנם אפש"ל שאינו סותר, שביבי"א דיבר באופן כללי על דבר שמצטמק ורע לו (כגון קפה), ובילקו"י דיבר באופן ספציפי לגבי מרק, שאז אין אנו בקיאים מה נקרא "מצטמק ורע לו". ומכיון שהספק (ספיקא) הוא באיסור דאו', יש להחמיר בדבר (או כמו שכתב בהערה: "לכתחילה ראוי להחמיר")
 
וכשהרצה הדברים לפני מרן אאמו"ר זצוק"ל, נשתומם על המראה שהחכם הנ"ל כתב דברים שאינם מדוייקים והטעה את החכמים הבאים אחריו.

אם יורשה רק להעיר כמה הערות קטנות

תחילה - גבי הסתירה בדברי רבינו האר"י , אין זה קושייא שהמציא הר' יעקב הלל

אלא זה התחיל עוד מר' שמואל ויטאל, שהוא הקשה את הסתירה בדברי האר"י , וכן הרב הרמ"ז, וכן הר' ניסים כצ'ורי , והר' אליהו מני .

וא"כ - על כרחך שהבינו שאין הבדל בין אמירת י"ג מידות לבד, ולבין ויעבור , מזה שהוקשה להם הסתירה

ולא זו בלבד- אלא הר' שמואל ויטאל שהוא המקור של שער הכוונות והוא הוציא הספר הנ"ל לאור אחרי שערך את כתבי אביו המהרח"ו , הוא עצמו התקשה שיש סתירה

דעל כרחינו לומר- דאין חילוק בין י"ג מידות ולבין ויעבור - משום- דאבי השמועה ואבי המקור של כל עניין זה של רבינו האר"י זה הר' שמואל ויטאל שהוציא את שער הכוונת לעולם וסידרו מכתבי אביו, וא"כ- מהמקור שלמדנו שאיו הבדל בין ויעבור ולבין י"ג מדות ולכן הר' שמואל ויטאל שאל את הסתירה ברבינו האר"י.


וכיון שכן - הם העלו שיש כאן משנה ראשונה ומשנה אחרונה ברבינו האר"י .

או כמו הרב הרמ"ז- שיישב הסתירה בצורה שונה, דיש הבדל אם אומר בצורה של רחמים או בצורה של שבח.

וכן הרב חיד"א- מכל הסתירה הנ"ל השמיט את הי"ג מידות מפתיחת ההיכל

א"כ עולה לנו- שהר' שמואל ויטאל , והרב הרמ"ז, והר' חיד"א, והר' ניסים כצ'ורי, והר' אליהו מני - הבינו שאין הבדל ברבינו האר"י בין י"ג מידות ולבין ויעבור ולכן הוקשה להם הסתירה הנ"ל.

ואחרי כל זה - אז בא הרב יעקב הלל, והאריך למעניתו להוכיח שיש פה משנה ראשונה ומשנה אחרונה
אבל לא - שהר' יעקב הלל הוא המציא או חידש פה סתירה - אלא סה"כ אחרי שיש נתונים שהבינו כל גדולי הדורות שאין הבדך בין ויעבור וי"ג מדות והקשו את הסתירה, אז הוא בא להוכיח שיש כאן משנה ראשונה ואחרונה ברבינו האר"י
 
נערך לאחרונה:
חזור
חלק עליון