תוצאות חיפוש

בין כך ובין כך, מה שאומר וחוזר בשיעור השבועי היא ההוראה לרבים והיא ההוראה האחרונה.

פשוט, שאם כבר נפל דגים לחלב, בדיעבד יכול לשתות את החלב אחרי שהוציא את הדגים אפי' שאין שישים.

מתוך העלון "השיעור השבועי" כי תבא תשפ"ג: (בעלון המודפס נוסף כאן קטע של "א.ה.")

ה. האם חילוני שחזר בתשובה, יכול להמשיך לאכול דגים עם חלב? ו. האם חילוני אשכנזי שחזר בתשובה באר"י, רשאי לאכול דגים עם חלב? ז. בישלו בטעות דגים עם חלב ולא היה שישים נגד הדגים, האם מותר לשתות את החלב? ח. הכינו בטעות פיצה עם טונה, האם מותר לאכול בדיעבד?

לכך נתכוונתי:

לא כיוונתי. הבאתי את דבריו אלו לעיל...

בשיעור במוצ"ש יתרו תשפ"ב אמר: והיינו שאפי' שהדבר כבר נעשה ומביאים לו את זה, עדיין כתב שימנע מלאכול.

זה כבר הובא לעיל...

אני דווקא כן נוטה לקבל את מה ש@עבד ה׳ אומר וזה מסיבה פשוטה: תמיד ידענו והבנו שמרן זצ"ל ומרן שליט"א מתירים בדיעבד, ובספר תורת אבי התיר בדיעבד אם זה כבר נעשה. (ע"פ הילקו"י) ועל כך כתב מרן שליט"א "ביאר נכון", ובתוכ"ד כתב וביאר "דהיינו" אם בישל מבלי לדעת שאסור או בטעות וקיים הפסד לזורקם בדיעבד מותר...

כמדומני שבספר עצמו הוא כתב להתיר אם כבר הגיע לי פיצה כזו. ובהסכמה הוא מצד אחד מסכים עם מה שכתב ומצד שני הוא כותב שזה רק אם עשו בטעות, ושיש הפסד לזרוק, אז בדיעבד מותר. ומזה משמע שאם יכול עדיך לתת למישהו [אשכנזי] וכד', וזה רק בדיעבד, אבל אם הגיע לאירוע וכד' שהיה בו פיצה עם טונה נראה שאסור לו...

דווקא אני דייקתי והבנתי מדבריו שיתכן שגם בכה"ג יעדיף להחמיר ורק בדיעבד (כלומר במקום צורך וכד') יש להקל. ומעתה השאלה אם במקום הפסד ממון או בל תשחית וכד' הוי נחשב כדיעבד.

לא כ"כ הבנתי. לפי מרן הראש"ל שליט"א אנחנו יודעים שרק אם הוא רואה את זה בחנות אסור לו לקנות, או שגם אם זה כבר הגיע אליו יהיה אסור לו לאכול (לכתחילה)?

למה לשה"ר?! זו מחלוקת לשם שמים כדרכה של תורה. אין פה מישהו שתוקף את השני או שלא יודע ללמוד וכד', אלא כמו כל מחלוקת, וכאן נחלקו לכאו' בהבנה ובדקויות.

כן, כעת הבאת את זה. (טוב לדעת...) אולם עוד יותר טוב אם הדברים היו מוקלטים/מוסרטים/משוכתבים.

כך נכתב במפורש בעלונים. והבאתי לעיל.

איפה ראית את זה? לעיל הובא שאם זה כבר הגיע אליך מותר לך לאכול, ורק אם זה נעשה ועדיין לא הגיע אליך אסור לך לקחת מעיקרא אע"פ שנעשה.

כך היה משמע גם מהעלונים הקודמים, ודומה לאשה אשכנזיה שנישאה לספרדי. וכמדומני שהרב ללוש מדבר ע"ז ב"אור השבת".

איני יודע אם לפי ההסכמה הנ"ל אפשר לומר שיש לו על מי לסמוך, אלא א"כ כוונתך לסמוך על הרב חיים רבי ועל הרב נקי, שאז אה"נ. (וגם על הרב אלחנן פרץ שבלאו הכי התיר םיצה עם טונה). מ"מ צריך לדעת אם מרן שליט"א יסבור כך גם אחרי שיראה מה שנכתב בעלונים. לא עיינתי בדבר, אבל כמדומני שבעלונים הביא ראיות לדבריו...