תוצאות חיפוש

אם לזה התכוון כבודו שברצונו לראות מקור, יעיין בח"ח הלכ' לה"ר כלל ד' סי"א הארוך. ובהלכות רכילות כלל ט'. ובלא"ה זו סברא פשוטה.

אני מבין מה כבודו אומר. אבל מעבר לדיון מה העובדות הללו אומרות, במילים היו זלזול והקטנת מעלת החכם עצמו ואף בתגובות היו כאלה שהוסיפו ואין זה מועיל לנידון וממילא בזה לא נמלטו מאיסור לשון הרע. וכמו שכבר אמרתי, אף בשאלות ובירורים אודות החכם, אם לא עושים זאת במקום הנכון ובדרך הנכונה הוי פ"ר לאיסור...

גם אם נאמרו הדברים בפני שלושה יהיה מותר לאמרם מתי שאינו מתכוון להעביר הקול אלא דיבר בדרך אקראי (ולדברי ה'יד הקטנה' בדעת הרמב"ם אף בזה אסור אלא אם נתגלגל הדבר בדיבורו ולא התכוון לאמרו כלל. והובאו דבריו בח"ח שם ס"ג ובהגהה).

נכון. כי ודאי שיש מקומות שמותר ומצווה לדבר לה"ר. אבל יש בזה תנאים. הספר ח"ח בא ללמד מתי ואיך מותר לדבר. היד קלה על ההדק, אנשים חושבים שמותר להם לדבר כי חכם אחד ג"כ דיבר ואף שהוא אינו עבר על איסור לשון הרע הנורא, הם נפלו בזה ואפילו יהיו דבריהם בהעתק הדבק למילותיו.

אף אם הדברים נכתבו על דעת רבותיהם אין זה אומר שזה יצא מכלל 'לשון הרע'. ושוב, כותב הדברים קובע עובדות עפ"י מה ששמע מחכם כזה או אחר ואין זה מתיר לדבר לשון הרע כלל. אף אם אותו חכם מהימן לו כבי תרי. אין קשר אם הוא היה בטוח בדבריו או לא, יש שאלה האם דבריו היו בכוונה לתועלת ועוד משאר התנאים החייבים...

אשריך שלא ביקרת במקומות שעליהם התכוונתי.

אף אם דבריך נכונים, בספק לשון הרע אזלינן לחומרא ממילא המקילים בכך לא עושים כהוגן. כך נראה לי, ואף אם כבודו חלוק עליי בנושא. ודאי שאין בכלל מש"כ 'לשון הרע' או 'הוצאת שם רע'.

א': לא דיברתי על אדם מסוים ואף לא רמזתי. ב': לא צריך להיות בוחן כליות ולב כשרואים במילים ברורות דברי גנאי על אדם ובפרט ת"ח ושאין בהם כלל תועלת לציבור הקוראים (ובודאי שאין בהם את שאר התנאים המוזכרים בח"ח). ועוד, לפי ענ"ד אם הדבר כה חמור זה צריך לעבור דרך אחד מחכמי הדור ואין לאדם להסיק מסקנות...

מדובר כאן על לה"ר. אם הבנת שמדובר בחקירות ושאלות על מהות אותם ת"ח זכית שלא לקרוא במקומות שאני קראתי.. (ואף בחקירות ושאלות יש כללים וצריך לדעת כיצד עושים זאת. ולענ"ד לשאול בפורום ציבורי, כשכל אחד רואה וכל אחד יכול להגיב, זה פסיק רישיה ללשון הרע)

מחילה אבל דבריו של הגאון חזו"א מדברים על דיבור לתועלת. בנ"ד זה בכלל לא מתחיל.. ואף אם נמצא כזה או אחר שכן מתכוונים לתועלת..כבר כתב הח"ח שאף כשאדם מדבר גנאי על חבירו בהיתר, עליו להתמלא רתת וזיע.. וכאן היד קלה על המקלדת.

הבנתי שאנשים מעלים פה את שעל ליבם ובפרט שהדבר מפריע למנוחתם. אז לראשונה גם אני אעשה זאת. בשנים האחרונות גדלה רעה חולה בקרבנו, והיא זלזול בחכמי ישראל. ולא הדגשתי את המילה סתם, אלא להדגיש שהדבר מצוי בקרב יושבי בית המדרש הרבה מאוד. לא באתי לצטט כאן את כל מאמרי חז"ל בנושא, אני בטוח שחומרת הדבר...