תוצאות חיפוש

מנין לך? אולי זה משום החתימה? ולכן בזמננו שפיר דמי לשנות. כשרוצים להביא ראיה שזדים זה דוקא, מהירושלמי, צריך שהראיה תהיה חזקה, ואם אפשר לומר שזה משום החתימה - א"כ אין ראיה, והמוציא מחבירו [שגירסת מינים נסתרת מדברי הירושלמי] עליו הראיה [שגם לגירסתנו חובה לחתום זדים]. אה"נ ד'שפיר דמי', דהיינו שלא...

כבר ציינתי לעיל כמה פעמים שישנו באוצר החכמה. כבר כתבתי דאדרבה בא ונחזיר את הנוסח של חז"ל האמיתי למשומדים ומלכות זדון וזדים וכל הברכה כתיקנה. שהרי יש לנו הוכחות ברורות שכך חז"ל אמרו, שהרי כך גירסת כל הגאונים והראשונים שקבלו מחז"ל. אתן לך דוגמא ממקום אחר שגם עשו כן חלק מהאחרונים, והיא ברכת...

לא אני חידשתי אלא בעל המאמר הנל. כדאי שתעיין באורך בדבריו. לא נראה לי שהתיחסו לכך. זה מה ש @כהן ביקש שיעבירו את הענין לראשל שליטא או לתלמידיו שיעיינו בזה.

טענו חיטים והודה לו בשעורים. אני דברתי על מעין 'החתימה' סמוך לחתימה, וביחו"ד שם דיבר על מעין 'הפתיחה' עי"ש. עדיין אתה ממשיך לפספס את הנקודה העיקרית. לפי החילוק הנ"ל אין שום ראיה מדברי הירושלמי והראשונים שיש 'חובה' לומר זדים, למי שלא אומר ומלכות 'זדון'. וכיון שברכה זו כבר שונתה בכמה וכמה תיבות...

כבר כתבתי לעיל את קיצור דבריו, והוא שודאי בזמן חז"ל היה הנוסח 'זדים' כמו שהוא בירושלמי ובכל הראשונים, ואין חולק בזה. אולם בזמנם הנוסח גם היה ומלכות 'זדון' מהרה תעקר, וכיון שכן חתמו מכניע 'זדים' והוא מעין החתימה סמוך לחתימה. אבל לאחר הצנזורה ששינו למלכות 'הרשעה' כיון דאשתני אשתני ועדיף טפי לחתום...

חבל שאתה מגיב בלי לעיין. ציינתי מקור ברור עם תורף דבריו במקצת. גם במה שכתבתי מבואר התשובה לשאלתך. עיין שם.

אדרבה היא הנותנת. בקובץ 'ויברך דוד' קובץ ז' [תש"פ] ישנו מאמר של הרב משה חדד בענין זה, ושם כתב ליישב דאדרבה, בדורות הקודמים שהיו אומרים למשומדים וכו' ומלכות 'זדון' מהרה תעקר וכו', היה צריך לחתום ומכניע 'זדים' דהוי מעין החתימה סמוך לחתימה, אבל בדורות האחרונים ששינו ואומרים ומלכות הרשעה, א"כ יש...