החזרת הנוסח המקורי של ברכת המינים.

[כהן]

הראש"ל שליט"א אמר כמה פעמים שמרן זצ"ל לא שינה נוסחאות חדשות אלא החזיר את הנוסחאות הקודמות הישנות. וסיפר ששלח אחד מהתלמידים לספריה הלאומית ובדק בספרים ישנים ומצא שכל הגהותיו של מרן זצ"ל הם הנוסחאות הקדומות.
שאלתי היא האם הרב שליט"א יודע מזה שברכת המינים בנוסח שלנו הוא לא הנוסח המקורי כלל, ומלבד המחלוקת הידועה על החתימה מכניע זדים או מינים שודאי שהעיקר הוא זדים - יש עוד שינויים רבים בנוסח שאינו בגדר מחלוקת כלל אלא טעות ושיבוש הצנזורה. מצורף בזה מאמר שכתב ת"ח חשוב המקיף את כל הסידורים והנוסחאות העתיקות בברכה זו, כך שאין שום סיבה וטעם למה לא להחזיר עטרה ליושנה ולומר למשומדים אל תהי תקוה וכו'. וכבר ראיתי בשו"ת תשובות והנהגות ח"ז עמ' ל"ו שהזכיר את מאמרו של הכותב הנ"ל ופסק כן למעשה עי"ש. ויזכר לטוב גם מחבר הסידור הנפלא כונת הלב שבמהדורה החדשה של הסידור הביא למטה בשולי העמוד את הנוסח האמיתי הנ"ל. האם יש מישהו שיכול להראות לרב יצחק יוסף שליט"א או לרבנים גדולים אחרים את המאמר הנ"ל ולשמוע את חוות דעתם בענין

 

[ינון]

תודה רבה!!!
מדהים ומחכים ומצער גם יחד. והלואי שיתקנו כולם כאחד את השיבוש הנורא הזה. כמו שתיקנו שיבושים קלים ופחותי ערך הרבה יותר מהנ"ל

 

[הרב דורון רונן - כונת הלב]

אכן שמעתי על כמה תלמידי חכמים ספרדים חשובים שהחלו לומר למשומדים כמו התימנים המתפללים בנוסח בלאדי

 

[קורסיה]

שאלתי בישיבת כסא רחמים וזה מה שענו לי - מרן ראש הישיבה שליט"א באור תורה תשרי התשנ"ג סי' ח' כתב כדברי כבודו שהנוסחא המדוייקת היא "למשומדים" והשתנה הנוסח מפחד הצנזורה. וכתב שהטעם שאין אנו מחזירים את הנוסח המקורי , כיון שהמלה "משומד" נשכח פירושה, והמורה במלת "מומר" הנח להם לישראל לומר "למינים" ע"ש.

 

[כהן]

טענה זו צע"ג. אם זו הנוסחא הודאית שתקנו חז"ל - עד שיש לנו נוסחא כזו [בעוד שבשאר הדברים יש הרבה מחלוקות] - דוחים טענה זו בטענות משונות. מה הבעיה ללמד לעם מה זה משומד ומה זה מין. אדרבה יש חובה שידעו מזה משום שגם בתלמוד ישנה הבחנה זו ויש הבדל הלכתי ביניהם, וב"ה בגמרות החדשות מחזירים לאט לאט את הנוסח המקורי, וגם ברמב"ם פרנקל החזירו הנוסח המקורי של משומד ומין, ואם יתרגלו בתפלה לומר כן, ויעיינו באבודרהם מה ההבדל בין מין למשומד - ידעו גם בחז"ל מה ההבדל.
ועוד שיש עוד שינויים בברכה זו כגון וכל 'אויבינו' וכל 'שונאינו' במקום 'אויבך' ו'שונאיך', וכן ומלכות 'זדון' במקום ומלכות 'הרשעה'. ואותם ודאי שאפשר להחזיר.
ומ"מ למה לנו להתחכם בטענות כאלו ולשנות חלקים גדולים מהסידור בדברים השנויים במחלוקת, ולהשאיר את הדברים המשובשים שודאי אין בהם מחלוקת?

 

[יוחנן ברקאי]

אפשר לשלוח את המאמר הזה לאיימיל של הרבנות הראשית - rabbis@rab.gov.il

 

[כהן]

קריינא דאיגרתא...

 

[דודי קרליץ]

יעויין עוד באבודרהם ובר"י ב"ר יקר וביפה ללב שציין מרן זצוק"ל ביבי"א ח"ח סימן יא, לענין הפיסוק במודים. וצ"ע.
וככל הנראה תלוי בדפוסים.

 

[דודי קרליץ]

ואגב מתוך מה שראיתי בקונטרס הנ"ל,
בכל הנוסחאות העתיקות המובאות שם, וכן בכל הצילומים כת"י, הנוסח בחתימת הברכה הוא "זדים", ודלא כהבא"ח.
ופלא על מדפיסי הסידור עוי"ח ועוד, שלמרות שרואים דברי כל הראשונים וכו' ממשיכים להחזיק בדברי הבא"ח, שאילו היה רואה דברי "כל" הראשונים היה חוזר בו. ואדרבה זהו כבודו של רבינו עט"ר הבא"ח זיע"א, אשר בהקדמתו לר"פ הרבה לשבח החתירה אחר האמת.
וכ"ש שהלך אחר רבינו האריז"ל ומהרח"ו, והם גרסו בכל כתה"י "זדים", וכן בסידור רפ"ד. ופלא ופלא ופלא.
ומה שייך להתעקש.

 

[מרפסן איגרי]

ומה שייך להתעקש.

בעבר שאלו את מי שהתעקש על כך וכתב- שהאחרונים יכולים לחלוק על חז"ל ועל ראשונים! אלו הם היו דבריו ממש בלי גוזמא.
א"כ לא צריך להתרגש מכל מי שכותב כך או אחרת

 

[יושב אוהלים]

בכל הנוסחאות העתיקות המובאות שם, וכן בכל הצילומים כת"י, הנוסח בחתימת הברכה הוא "זדים", ודלא כהבא"ח.
ופלא על מדפיסי הסידור עוי"ח ועוד, שלמרות שרואים דברי כל הראשונים וכו' ממשיכים להחזיק בדברי הבא"ח, שאילו היה רואה דברי "כל" הראשונים היה חוזר בו. ואדרבה זהו כבודו של רבינו עט"ר הבא"ח זיע"א, אשר בהקדמתו לר"פ הרבה לשבח החתירה אחר האמת.
וכ"ש שהלך אחר רבינו האריז"ל ומהרח"ו, והם גרסו בכל כתה"י "זדים", וכן בסידור רפ"ד. ופלא ופלא ופלא.
ומה שייך להתעקש.

אדרבה היא הנותנת.
בקובץ 'ויברך דוד' קובץ ז' [תש"פ] ישנו מאמר של הרב משה חדד בענין זה, ושם כתב ליישב דאדרבה, בדורות הקודמים שהיו אומרים למשומדים וכו' ומלכות 'זדון' מהרה תעקר וכו', היה צריך לחתום ומכניע 'זדים' דהוי מעין החתימה סמוך לחתימה, אבל בדורות האחרונים ששינו ואומרים ומלכות הרשעה, א"כ יש לחתום ומכניע מינים שהרי הברכה נקראת ברכת המינים. והאריך בזה [לא הצלחתי להעלות את צילום תורף הדברים, אולם נמצא באוצר החכמה].
ולפ"ז תגדל התימה, דהמחזירים את החתימה ומכניע 'זדים' יש להם גם להחזיר את הנוסח המקורי של למשומדים ומלכות 'זדון' וכו' שכך הוא נוסח 'כל הראשונים' וכפי שכתבת, ומאי אולמיה מילה זו משאר הנוסח? ובפרט שיש כאן ענין הלכתי של מעין החתימה סמוך לחתימה.
ואדרבה המשאירים את הנוסח 'מינים' יש להם במה להתלות בשאר הנוסח ששונה, וכנ"ל.

 

[לביא]

ואדרבה המשאירים את הנוסח 'מינים' יש להם במה להתלות בשאר הנוסח ששונה, וכנ"ל.

והוא נגד ירושלמי מפורש כמו שמביא מרן בתשובותיו, אז איך יש להם במה להתלות?

 

[יושב אוהלים]

הוא נגד ירושלמי מפורש כמו שמביא מרן בתשובותיו, אז איך יש להם במה להתלות?

חבל שאתה מגיב בלי לעיין. ציינתי מקור ברור עם תורף דבריו במקצת. גם במה שכתבתי מבואר התשובה לשאלתך. עיין שם.

 

[יהודה בן דוד - משנת יוסף]

אין עיתותי בידי לעיין במאמר (אם מישהו יוכל לתמצת דבריו/טענותיו אודה במאוד), אבל עי' בקבצים המצורפים שהוכיחו שהנוסח הקדום היה כהוראת מרן הראש"ל זיע"א.

וכבר ראיתי בשו"ת תשובות והנהגות ח"ז עמ' ל"ו שהזכיר את מאמרו של הכותב הנ"ל ופסק כן למעשה עי"ש.

מישהו יכול להעלות את התשוה"נ הנ"ל.

 

[לביא]

חבל שאתה מגיב בלי לעיין. ציינתי מקור ברור עם תורף דבריו במקצת. גם במה שכתבתי מבואר התשובה לשאלתך. עיין שם.

מה שכתבת מבואר היטב בתשובות מרן זצוק״ל ועונה שם על כל הטענות שכבודו כתב, ואם כבודו היה פותח את התשובה שלו ביחו״ד לדוג׳, אולי כבודו היה מבין שאני כן עיינתי.

 

[יושב אוהלים]

אם מישהו יוכל לתמצת דבריו/טענותיו אודה במאוד),

כבר כתבתי לעיל את קיצור דבריו, והוא שודאי בזמן חז"ל היה הנוסח 'זדים' כמו שהוא בירושלמי ובכל הראשונים, ואין חולק בזה.
אולם בזמנם הנוסח גם היה ומלכות 'זדון' מהרה תעקר, וכיון שכן חתמו מכניע 'זדים' והוא מעין החתימה סמוך לחתימה.
אבל לאחר הצנזורה ששינו למלכות 'הרשעה' כיון דאשתני אשתני ועדיף טפי לחתום מכניע 'מינים' שהוא עיקר הברכה הנקראת ברכת המינים.

ולכן מה שכתב

מה שכתבת מבואר היטב בתשובות מרן זצוק״ל ועונה שם על כל הטענות שכבודו כתב, ואם כבודו היה פותח את התשובה שלו ביחו״ד לדוג׳, אולי כבודו היה מבין שאני כן עיינתי.

הרואה יראה שמרן זיע"א לא עמד בסברא זו, ולפי החילוק הנ"ל אין כל ראיה מדברי הראשונים והירושלמי והתוספתא וכו'.

ולפי הנ"ל אדרבה יקשה ביתר שאת על החותמים ומכניע 'זדים' שכך הוא בירושלמי וכו', הרי הנוסח של כל הראשונים הוא ומלכות 'זדון' והוי מעין החתימה, וזה מלבד הפתיחה של למשומדים וכו'.

 

[לביא]

הרואה יראה שמרן זיע"א לא עמד בסברא זו, ולפי החילוק הנ"ל אין כל ראיה מדברי הראשונים והירושלמי והתוספתא וכו'.

תמה אני אם באמת פתחת אחד מתשובותיו של מרן.
וכותב ביחו״ד ח״ה סי׳ח כי אדרבה מהירושלמי תלמד שלא בעינן החתימה מעין הפתיחה, וגם את״ל שבעינן כבר נתבאר שיש במשמעות זדים גם מינים וכו׳ עכת״ד והביא ראיות לזה. וראה במהדו״ח מה שהביאו מכת״י בהערה.

 

[יושב אוהלים]

כותב ביחו״ד ח״ה סי׳ח כי אדרבה מהירושלמי תלמד שלא בעינן החתימה מעין הפתיחה

טענו חיטים והודה לו בשעורים.
אני דברתי על מעין 'החתימה' סמוך לחתימה, וביחו"ד שם דיבר על מעין 'הפתיחה' עי"ש.

גם את״ל שבעינן כבר נתבאר שיש במשמעות זדים גם מינים וכו׳ עכת״ד

עדיין אתה ממשיך לפספס את הנקודה העיקרית.
לפי החילוק הנ"ל אין שום ראיה מדברי הירושלמי והראשונים שיש 'חובה' לומר זדים, למי שלא אומר ומלכות 'זדון'.
וכיון שברכה זו כבר שונתה בכמה וכמה תיבות, שינו גם את החתימה כדי להרויח יותר בשופי את ענין הברכה 'מינים', למרות שאין חובה לומר כן, וגם זדים שפיר דמי, אולם גם אין סתירה לזה מדברי הירושלמי והראשונים.

אולי במקום לדון על דבר זה תדון בעיקר הברכה מדוע לא מחזירים עטרה ליושנה לומר למשומדים וכו'. זה יותר עקרוני, כיון שאם כן ודאי שנאמר ומכניע 'זדים' לכל הדעות וכנ"ל, וגם נרויח את הנוסח שתיקנו חז"ל והראשונים כולם, ולא ניקח רק מילה אחת ונדון עליה באורך וברוחב, בשעה ששאר הברכה אין אנו אומרים כתקנת חז"ל. ומה נשתנתה תיבת 'זדים' שמקדשים עליה מלחמה משאר תיבות ברכה זו?

 

[לביא]

אני דברתי על מעין 'החתימה' סמוך לחתימה, וביחו"ד שם דיבר על מעין 'הפתיחה' עי"ש.

וזה חלק ממה שאני לא מבין מאיפה כבודו חידש שבעינן מעין החתימה סמוך לחתימה כשהחיד״א הקפיד רק על שהפתיחה תהיה מעין החתימה.

לפי החילוק הנ"ל אין שום ראיה מדברי הירושלמי והראשונים שיש 'חובה' לומר זדים, למי שלא אומר ומלכות 'זדון'.

ייתכן שלא העמקתי בסוגיא הזו כמו כת״ר, אבל מדברי מרן ברור מללו שלא תלה האי בהאי, והירושלמי לא חייב שהחתימה תהיה ׳זדים׳ למי שלא אומר ומלכות ׳זדון׳, אלא כבודו הוא שתולה דברי הירושלמי בכך, וחידוש לומר כן דלא ראינו קפידא בכך אלא בדברי החיד״א שהקפיד שהחתימה תהיה כעין הפתיחה, וכבודו רוצה לחדש דבר שאפילו לא עלה על דעת החיד״א.

אולי במקום לדון על דבר זה תדון בעיקר הברכה מדוע לא מחזירים עטרה ליושנה לומר למשומדים וכו'. זה יותר עקרוני, כיון שאם כן ודאי שנאמר ומכניע 'זדים' לכל הדעות וכנ"ל, וגם נרויח את הנוסח שתיקנו חז"ל והראשונים כולם, ולא ניקח רק מילה אחת ונדון עליה באורך וברוחב, בשעה ששאר הברכה אין אנו אומרים כתקנת חז"ל. ומה נשתנתה תיבת 'זדים' שמקדשים עליה מלחמה משאר תיבות ברכה זו?

אני מחפש למען האמת איפה מרן זצוק״ל או הראש״ל התייחסו לכך, אם כת״ר יודע היכן, מלבד מה שאשמח למראה מקומות יעיין כת״ר שם ג״כ.

 

[יושב אוהלים]

זה חלק ממה שאני לא מבין מאיפה כבודו חידש שבעינן מעין החתימה סמוך לחתימה כשהחיד״א הקפיד רק על שהפתיחה תהיה מעין החתימה.

לא אני חידשתי אלא בעל המאמר הנל. כדאי שתעיין באורך בדבריו.

אני מחפש למען האמת איפה מרן זצוק״ל או הראש״ל התייחסו לכך, אם כת״ר יודע היכן, מלבד מה שאשמח למראה מקומות יעיין כת״ר שם ג״כ

לא נראה לי שהתיחסו לכך. זה מה ש @כהן ביקש שיעבירו את הענין לראשל שליטא או לתלמידיו שיעיינו בזה.