צ״ע מנא ליה הא. (יש אותו בקובץ דיגטלי?)
כבר ציינתי לעיל כמה פעמים שישנו באוצר החכמה.
אין דבר יותר תמוה מזה, שיש לנו הוכחות ברורות בכמה מקומות בחז"ל על נוסח הברכה ובכל זאת מקיימים מה שהאחרונים שינו וכו'.
כבר כתבתי דאדרבה בא ונחזיר את הנוסח של חז"ל האמיתי למשומדים ומלכות זדון וזדים וכל הברכה כתיקנה. שהרי יש לנו הוכחות ברורות שכך חז"ל אמרו, שהרי כך גירסת כל הגאונים והראשונים שקבלו מחז"ל.
כל הלומד'ס הזה של נוסח בדורות הקדומים והנוסח עכשיו לא מצליח להתיישב עם המציאות שברור כשמש כיצד היה הנוסח שתקנו לנו אנשי כנסת הגדולה
אתן לך דוגמא ממקום אחר שגם עשו כן חלק מהאחרונים, והיא ברכת ההפטרה.
הנוסח לפני הצנזורה הוא ולעלובת נפש 'תנקום נקם' וכו' משמח ציון בבניה.
הצנזורה שינו ל'תושיע' במהרה בימינו וכו' 'משמח' ציון בבניה.
חלק מהאחרונים התקשו שחסר כאן מעין החתימה סמוך לחתימה, והוסיפו תושיע 'ותשמח' וכו' 'משמח' ציון בבניה.
הרי שלאחר השינוי של הצנזורה ניסו להתאים את הנוסח והוסיפו בו.
בכל אופן, להביא ראיה מהירושלמי והראשונים נגד נוסח 'מינים' כבר אי אפשר, מאחר ויש חילוק בין נוסחתם לנוסחתנו.
אפשר להתוכח בסברא האם לקבל חילוק זה או לא, ואני מסכים שאין חילוק זה מוכרח, ואפשר בהחלט לומר שזדים היינו מינים, אבל כבר א"א לומר שיש ראיה מהירושלמי וכל הראשונים נגד הנוסח מינים. וזה עיקר מה שבא לומר במאמר שם.
זה לא דרך של ת"ח, לומר מבלי לעיין וכו' אני כבר מחליט מה אני רוצה לשמוע ולדעת. אני כתבתי ממש בקצרה את דבריו. יש לו שם עוד כמה דרכים ליישב. מי שרוצה לדחות את דבריו שיעיין במאמרו היטב ולאחר מכן יאמר את דעתו ואת השגותיו. אבל 'מבלי לעיין' זה אומר שלא מעניין אותי מה יגיד, ודאי שמה שכתב בשו"ת יחו"ד נכון, ואין מה לדון בזה. אם זו הגישה אז הדיון כאן מיותר.
באותה מדה אפשר לומר שמינים בכלל זדים, וגם לירושלמי אם חותם 'מינים' שפיר דמי, דהיינו הך, אלא שהירושלמי חתם זדים משום שאמר 'זדון' וכיון שמינים וזדים שקולים העדיף לחתום בדומה לו ממש, אבל אנו שאין אומרים 'זדון' אה"נ שעדיף לומר 'מינים'. האם יש ראיה לא כך?
