תוצאות חיפוש

יש בזה משהו, ואיני יודע.

אם כוונתך שיפרק הספרים שלו ויבנה אותם מחדש לפי נושאים כגון חידושי תורה לחוד חידושי ש"ס לחוד כללי ההלכה לחוד איני יודע אם כדאי כי האנשים הלומדים בספריו רגילים כבר לצורה וכו'. אבל לענ"ד כדאי שיעשו ספר המפתח לספריו גם לפי חלוקה של תורה ש"ס שלחן ערוך וכו' וגם לפי נושאים. ולפני הקורונה בקשתי זאת...

ועוד עיין במצורף

ממש לא, אדרבא מעט מן האור וכו' לא, אינני רואה זאת כלל. שאני בני ברק שהם סוברים שהיא אתרא דהחזון איש זיע"א, ואינה ראיה כלל לשאר מקומות. הבעיה בשואל שלא מציין שהוא ספרדי. רואה מצוין, ולא רואה שחכמי אשכנז כופים פסקיהם על הספרדים. שום קשר לענין, אפילו לשלוחי חב"ד היתה הוראה מרבותיהם לא לשנות...

אם זה חב"ד זה סיפור של מקסימום מאה שנה, אנחנו מדברים על תקופה קודמת לזה. אז מי הוא אותו רשכבה"ג קדום טמיר ונעלם?

אז החכם האשכנזי הנעלם, הריהו ממש רבם של כל בני הגולה...

מאיזה שנה המהדורה האחרונה?

הרחיב גם את מנין המקומות והארצות והגיע מהודו שבמזרח למרוקו שבמערב. וגם רבני אשכנז טיילו בארצות הספרדים כדי להורות להם כרמ"א. אולי יגלה לנו הכותב מי הם רבני האשכנזים שטיילו בארצות הספרדים במזרח ובמערב, ללמדם תורה חדשה? לא יאומן כמה הדף סובל כל מיני הזיות וחלומות.

זו כבר שמועה חדשה בשם הנתיבי עם. וכמדומני שכדאי שרבי דניאל בעל השמועה, יעשה הטבת חלום!

למיטב זכרוני הראש"ל שליט"א משתמש בדברי הנתיבי עם הללו רק בשנים האחרונות ממש, עידן ועידנים טובא אחר פטירת מו"א זצ"ל, וצריך לבדוק

יישר כח, אבל לא התייחסו שם לטענתי מדוע מו"ר הגר"ע זצ"ל לא השתמש מעולם בטיעון זה. ובעיני זה רגלים לדבר שמו"ר זצ"ל לא סבירא ליה שמועה רחוקה זו.

גם מה שהראש"ל שליט"א הזכיר בשיעור אודות דברי הרב נתיבי עם, שנשתכחה תורה בבגדאד עד שבא חכם אשכנזי ולימדם תורה ע"פ הוראות הרמ"א, ועפי"ז ביאר שלכן נהגו בבגדאד לא לחזור כטעה וחתם מלך אוהב צדקה ומשפט, וכן מחמת זה נהגו לברך אחר ההדלקה ועוד כיוצ"ב. אחר אלף המחילות תמוה בעיני טובא, ולא מצאנו לנתיבי עם...

עקבתי ולא שמעתי הרבה דברים. ומה ששמעתי זה רק בענין ספר הנייר גבי ברכת הדלקת הנר. ואחר אלף המחילות מכבוד הראש"ל שליט"א, בענין ספר הנייר, הגרי"ח סופר צודק שזה גוף דברי ספר הנייר, ולא הגהה בצד מאחד האחרונים כמבואר למעיין בגוף הספר. ועיין כאן

ומי שלא הבין, ואין לו מחשבה בענין לשום כיוון מה?

אם ירצה הרב איש תם להכניס דבריו לקובץ, יעשה כרצונו, אבל את דברי אני הקטן הפשוט, אין להכניס בשום אופן, מאחר שכפי שכבר כתבתי, לא עיינתי בדברים כפי הצורך כלל.

תמהני עליך. גדולי עולם כהפרח מטה אהרן, הגרח"פ, שד"ח, אפרקסתא דעניא, מו"ר הגר"ע, ועוד רבים, זכר צדיקים לברכה לחיי העולם הבא, ולהבדיל בין החיים לחיים, הגריח"ס והראש"ל, ואחרים שליט"א טרחו ויגעו רבות בענין זה, ובעיניך זה מקומם?! חזור בך!

תהילות לא-ל יתברך יצאתי מן הבידוד, וקיימתי בעצמי "ויחזור לתלמודו" לכולל, ולכן אין עיתותי בידי לעסוק בנושא זה, ואכתוב מה שנראה לי כעת, ובעז"ה עוד חזון למועד להתיישב בסוגיא זו. לענ"ד כשמו"ר הגר"ע זצ"ל כותב כדבר פשוט וללא סייג, ש"כשפוסק כותב "אפשר" כן דעתו בודאי" (כמוש"כ בחזו"ע (שבת ח"א דף נ"ט ע"ב...

אחר המחילה, החמרת את התמיהה, ונמצאו דברי מו"ר הגר"ע זצ"ל סתראי, מה ראה במקומות שאתה מציין אליהם לפרש שהוא לשון ספק, ובמקומות שהגריח"ס הביא, לפרש שהוא לשון ודאי ודרך ענווה? וילמדנו רבינו מה הוא הכלל? מתי כשפוסק כותב לשון אפשר הוא דרך ענווה ומתי הוא לשון ספק, ונתת דבריך לשיעורין. בשלמא לשיטת...

איני יודע מה אתה סח.

מודים דרבנן היינו שבחייהו עיינתי היטב, ואיני בקי בדברי הגריח"ס שליט"א ובסגנונו, כלפי מחברים אחרים, אבל ביחס לסגנון הכתיבה המצוי בין מחברי זמננו הוא וודאי דרך כבוד. (אמנם מזכיר שם הגרי"ח בכו"כ מקומות לשון "ותימה" "תימה רבה" "וצ"ע" "אתמהא" וכיוצ"ב, אבל כותב גם "ובעניותי לא הבנתי הדברים" "ובעניותי...