תוצאות חיפוש

לית מאן דפליג שאם אין צורך לאשה לנהוג, אין ראוי שאשה תנהג. לכן גם אותן נשים חרדיות שהוציאו רישיון נהיגה, כאשר הבעל יכול לנהוג - הוא נוהג, והאשה נוהגת רק כאשר אין ברירה.

סמך עליהם = פסק כמותם (כמובן כשהדבר נצרך, וברוב ככל הפעמים מדובר בדבר נצרך מאוד). אין ענין להשתמש במילים מכובסות.

א. מאי נפק"מ מה החולקים סוברים, הרי מרן זיע"א פסק כהמתירים. ב. הענין של משיכת תשומת לב הוא שיסתכלו בה, והרב אז נדברו ביאר במישור שיסתכלו בה פי כמה וכמה כאשר הוא צועדת לתחנה, ואח"כ עומדת בתחנה, ואח"כ עומדת באוטובוס. תתבונן ותראה שהחשיפה היא פי כמה וכמה (אגב ברכב יש פתרון להשחיר את החלונות...

ואם יוצאים מנקודת הנחה שאשה עם פאה מהווה מכשול, א"כ בכל מקום היא מכשול. ואדרבה כשהיא עומדת חצי שעה בתחנת אוטובוס הרי זה מכשול פי כמה מעמידה של חצי דקה ברמזור. ולאחר מכן כשהיא עומדת באוטובוס במשך זמן ארוך ומולה או בצמוד אליה עומדים גברים משועממים.

זה באמת צ"ע, וכי יש חילוק בהלכה בין אשה נאה למכוערת?

זה חלומה של כל אשה, להיראות צעירה תמיד...