חג הסוכות

אם אני אוכל מלאוח וחצי אם צריך לברך עליו לישב בסוכה יישר כח

מישהו מכיר סרטונים של רבנים שמדריכים בקצרה איך ומה לחפש ולבחור ד' מינים?

https://www.doresh-tzion.co.il/QAShowAnswer.aspx?qaid=235226 מדוע מטר מועיל ולא פחות (ג' טפחים)?

כידוע, הישן מתחת למיטה (הגבוהה עשרה טפחים) בסוכה, לא יצא ידי חובה. וממילא ה"ה מי שיהיה מתחת שולחן הגבוה עשרה שאינו יוצא יד"ח סוכה. לפי"ז, לכאו' מי שנפל לו דבר מה מתחת לסוכה, ומתכופף להרימו, אם הוא באמצע סעודה יהיה בעיה בדבר שממשיך לאכול כשהוא מתחת לשולחן, שכן זה כמו שיוצא מחוץ לסוכה שאסור לו...

יש לעיין טובא במשנתו של מרן זצ"ל מדוע אסר לענות לנשים, הרי השו"ע שפסק שנשים לא מברכות לא פסק כן מתורת ודאי אלא מתורת ספק, וכפי שכתב להדיא, 'דספק ברכות להקל', וא"כ נראה פשוט שכל מה שחשש זהו בספק 'ברכה לבטלה' שהוא איסור חמור [בין אם הוא דאוריתא ובין אם הוא דרבנן], אבל כאן אם תענה אמן אין בזה ברכה...

בעלון השיעור השבועי האחרון [חוקת] כתב: אמנם כבר יישב קושיא זו נפלא הרה"ג יהודה ברכה וז"ל בס"ד ו' תמוז תשפ"ד ישוב דעת הגרי"ח זצ"ל בענין הדס שיש בו שני עלין ע"ג שני עלין כתב הגרי"ח זצ"ל בשו"ת רב פעלים (ח"ד חאו"ח סי' כז) אודות מקום שלא נמצא הדס כי אם שהוא שני עלין ע"ג שני עלין, הרמ"א (סי' תרמו...

השו''ע בסי' תרמו מביא מחלוקת בנקטם ראשו של ההדס [נקטם ראשו הכוונה לעץ ולא לענפים] האם כשר או פסול ומבואר בבב''י וגם במשנ''ב שם הטעם של המכשירין כיון שאף שנקטם אבל כיון שיש ענפים ליד שמחפים עליו אין נראת הקטימה ואין בזה חיסרון של הדר ובאמת לפי''ז כתב השער הציון שם שאם נפל אחד מהעלים שכעת נכרת...

שלום! אני חדש באתר כאן. אשאל שאלה שמציקה לי שנים! שו"ע סימן תרס"ד "ונוהגים להתיר בו (ביום הושענא רבא) איגודו של לולב" מקור המנהג בראשונים והביאו השו"ע, לא ראיתי בבתי כנסת ספרדים שנוהגים כך! לתומי חשבתי שזה נובע מעמ'רצות (כמעט כל מי ששאלתי לא ידע שהשו"ע בכלל כתב דבר זה!). תשכנעו אותי שזו לא...

האם אנחנו הספרדים נהגנו לומר "הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת" בברכת המזון? ראיתי ברוב הסידורים שזה לא מובא ורק בסידורים האשכנזים ראיתי שזה מובא, אז רק האשכנזים נוהגים לאומרו? (בברכון של "כוונת הלב" ובמשכן שילה זה כן הובא, אך במחזור כוונת הלב לא). מה בעצם המקור לזה ומה המשמעות של זה?

אשמח אם מי שיש תחת ידו קיצור הלכות ד' מינים בצורה ברורה מסודרת עם מקורות לבני עדות המזרח שיעלה לכאן הדבר יתרום המון עבורי ועוד דכוותי שכל שנה מסתבכים

אם אפשר לקראת סוכות להעלות נושאים שקשורים לחג פולמוסיים הלכתיים אבל בלי האריכות אלא עיקרי המו''מ בלי כל האריכות ויפלפלו חו''ר הכולל

אשמח שתלמידי חכמים דהאי פורום יעבירו את שבט בקורתם על הדברים למען הרבות כבוד שמים בס"ד.

מה הדין אדם שבירך על ד' מינים, שנמצא שהערבה שהיתה באגד באמת ללא עלים (שהעלים שם היו מנותקים ורק קשורים באגד), האם לאחר שהחליף את הערבות ובא ליטול שוב, יברך, או לא. וראיתי בחזו"ע (סוכות, עמ' של) שכתב שאדם שבירך על ערבה אחת ובא ליטול שוב כדין, לא יברך, לחוש לרמב"ן ועוד ראשונים דסגי בערבה אחת, ולכן...

בשעטו״מ התחלנו את חג הסוכות תשפ״ג, ואירחנו כטוב ידינו קרובי משפחה (אשכנזים, אגב) שאלה שבערך התעוררה היא כזו המקדש, שמברך לישב בסוכה מכוון את כל השומעים לצאת יד״ח אך אשה, שאינה מצווה בישיבת סוכה, לכאורה לא יוצאת יד״ח ובכ״ז, שאשה תענה אמן כדרך שעונה על כל ברכה אף שלא יוצאת יד״ח אמהמה, לפני מספר...

מדוע מרן פסק בחזון עובדיה שאשה לא תענה אמן על לישב בסוכה בקידוש שהרי אם תענה אזי עשתה הפסק ואינה יכולה לשתות מהיין הרי שתיית היין ע"י שאר האנשים הוא למצוה מן המובחר, ועניית אמן היא חובה א"כ תענה אמן ולא תשתה

בעקבות השיעור בקול תבונה של הרה"ג @הרב שמעון ללוש שליט"א על השאלה אם אפשר לעשות קפנדריא בסוכה, משום שדבר זה מצוי בהרבה סוכות בבתי כנסת או בחצרות של בתים וכד' אמרתי לא אמנע טוב ולעורר את הציבור לנושא. הרי"ץ גיאת בהלכות סוכה כתב בזה הלשון: ונשאל מרבינו האיי הא דתנן מי שהיה ראשו ורובו בסכה ושולחנו...

ב"ה האם מישו יוכל להמליץ על מ"מ לספרי הלכה למעשה שנידונו בהם ענייני ארבע"ת בשמיטה ועוד לתועלת הרבים... כמובן עפ"י פסקי מרן הב"י ומרן שרכבה"ג זיע"א ולהבחל"ח מרן עמוד ההוראה שליט"א

כבוד רבינו מרן פוסק הדור שליט"א אמר בשיעור שבוע שעבר, פרשת שמות (בנושא כללו של הרדב"ז כשמרן פסק איך ההלכה), בסוף השיעור הזכיר מרן שליט"א, שעל לולב ועל הדס שנקטם ראשו מברכים, כי מרן פסק שזה כשר. ורציתי לדון בקשר ללולב שנקטם ראשו, מרן בשלחן ערוך כותב, שאם רוב העלים העליונים נקטמו פסול. ובילקוט...